לכל מזיק יש פתרון : אין הדברה בסגנון "הכל כלול"

חוק ההדברה חדש ייכנס לתוקף ביוני. גיא צמרת, הבעלים של "עייט הדברה", מהחברות המובילות בענף, מביא ארצה את הגישה העולמית החדשה בתחום: כמה שפחות שימוש ברעלים וכמה שיותר פעולות מנע. כל מה שלא רציתם לדעת על חולדות, תיקנים ויתושים

בתחילת חודש יוני ייכנס לתוקפו חוק ההדברה החדש, שעבר בכנסת ישראל בתחילת השנה. המהירות בה הוכנסו השינויים בחוק הקיים, בידי המשרד להגנת הסביבה, באו בעקבות אסון בו מצאו את מותן שתי אחיות (אביגיל ויעל גרוס ז”ל), לאחר ששאפו רעלים של הדברה שנעשתה בביתם. הטרגדיה המיותרת העלתה למודעות את כל העיסוק בהדברה, חשפה פרצות בנהלים ובחוקים הקיימים והביאה לכמה שינויים עיקריים, שהחשוב שבהם - מעתה לא יוכל בעל חברת הדברה, הגם שיש בידו רישיון כחוק, להעסיק תחתיו מדבירים שאין בידיהם רישיון, ושעד כה פעלו מכוח הרישיון של הבעלים.

השינויים בחוק הם מבורכים, הם בוודאי יצמצמו את הנזקים הפוטנציאליים שהדברה לא מקצועית עלולה לגרום, וברור שזו תחילתה של דרך חדשה עבור ענף ההדברה בארץ, אבל מכאן ועד ליצירת מדיניות הדברה יעילה וחינוך קהילת המדבירים והציבור הרחב למודעות להדברה נכונה, המרחק עדיין גדול.

גיא צמרת, הבעלים של חברת “עייט הדברה”, בעל למעלה מ-15 שנות נסיון בענף ההדברה בארץ, מעיין בחוק החדש, סוקר את הרגלי ההדברה של העוסקים בענף ואת מודעות הציבור לכל נושא הטיפול במזיקים על סוגיהם השונים ומבין שהדרך עד להשגת מקצוענות מלאה בענף עוד ארוכה.

“אני חוזר עכשיו מחו”ל, שם עברתי השתלמויות מקצועיות בנושא הדברה גם בארצות-הברית וגם באירופה, והתובנה העיקרית היא שהמגמה העולמית היום בהדברה מכוונת לשני תחומים עיקריים - הראשון הוא התמקדות במניעה במקום בכיבוי שריפות אחרי שהמזיקים כבר פלשו לחיינו, והתחום השני, שאולי הוא חשוב יותר, הוא המעבר לשימוש באמצעים שיערבו כמה שפחות התעסקות בחומרים כימיים רעילים. אחד החידושים העולמיים, שכבר מוכיח את עצמו הוא הדברה באמצעות גלי מיקרוגל. במקום פיזור אדים רעילים, ניתן להתקין מכשור שיפזר גלי מיקרוגל שמחסלים את המזיקים. זה הרבה יותר בטוח, בריא ויעיל. השיטות האלה מתחילות להגיע עכשיו ארצה ואנחנו בין הראשונים שנכניס אותם לשימוש. שיטת עבודה נוספת היא ניטור הבעיה, לפני שמכסים את כל המקום ברעל. עד כה היה מקובל להגיע לדירה או לבית עסק, להרעיל את כל הסביבה, ולאסור על בני הבית לשהות במקום למשך זמן מסויים, תלוי בסוג הרעל ובמהירות ההתנדפות. הימים האלה עברו. הגישה החדשה היא בראש ובראשונה לאתר מה הבעיה. הטיפול בכל מזיק – נמלים, יתושים, תיקנים, חיפושיות, פישפשים או כל מזיק אחר – דורש התייחסות אחרת ואין לערבב בין השיטות. הדברה פעילה אמורה לפתור בעיה ספציפית שקיימת, ולא להציע פיתרון בסגנון “הכל כלול”, תוך כדי פיזור רעלים מכל הסוגים, לכל חרק שלא יבוא”.

לאתר החברה

איך זה קורה בפועל?

“אני אתן דוגמא. יש מזיק שנקרא ‘חיפושית הטבק’. היא אוהבת לאכול את המזון שלנו, בעיקר קטניות. אנחנו מכניסים אותה הביתה כשאנחנו קונים קטניות נגועות. היא מתרבה בתוך השקית שבארון וכשהיא יוצאת ממנה מתחילה חגיגה. מרבית האנשים יראו את החיפושית מסתובבת במטבח ולא יהיה להם מושג מהיכן הגיעה. חלקם ירססו בחומרים שרכשו בסופר, שזו צרה מסוג אחד ותיכף נגיע אליה, אבל חלק יזמינו מדביר. יגיע מדביר – שעל פי החוק החדש אמור להציג רישיון, אבל עד כה די היה ברשיון של הבוס שלו - יצווה על כולם לצאת מהבית וירסס את כל הדירה. שיטת הזבנג, אבל בהחלט לא זבנג וגמרנו”.

ואיך אתה היית פותר את זה?

“קודם כל אני רוצה לראות את המזיק, לזהות אותו ולשאול על הרגלי התזונה ואיחסון המזון בבית. כשאני מזהה שמדובר בחיפושית הטבק אני ניגש לארון המטבח, מוצא את השקית ומבצע טיפול נקודתי שפותר את הבעיה מבלי להרעיל את כל הבית . מקצוען יודע לייצר מצב שבו הפיתרון לבעיה הוא גם פחות רעיל וגם יותר זול. מעדנים החביבים על מזיקים הם, למשל, שומשום ואורז. שני אלה עוברים איוד במחסנים של היבואנים. זה פותר במידה רבה את הבעיה אבל עדיין רעיל. הפיתרון החדשני שמגיע מהעולם הוא היום טיפול בעזרת גלי מיקרוגל, במקום שימוש בחומר שנקרא מתיל ברומיד, שמזיק לאוזון ומשתמשים בו במכולות שבנמלים”

מה עושים נגד חולדות, שהן עכשיו מכה בעיקר בתל אביב וברמת גן?

“החדשות הרעות הן שאין מה לעשות. אנחנו והחולדות נחיה יחד עוד הרבה זמן. החדשות הטובות הן שאפשר למנוע התרבות מאסיבית שלהן וניתן בהחלט למנוע מהן להיכנס הביתה. יש לנו שני סוגי חולדות בארץ - חולדת החוף והחולדה המצויה. רובנו נתקלים בחולדת החוף, שחיה במחילות ויוצאת לאכול בלילות. זו החולדה שבה נתקלים עכשיו תושבי פלורנטין וקרליבך בת”א, ותושבי ר”ג, בעיקבות חפירות הרכבת הקלה. בעירייה הגישה היא בעיקר לפזר רעלים, אבל לא ניתן לעשות זאת בצורה מאסיבית מבלי לגרום לנזקים נוספים, כיוון שיש בעלי חיים שאוכלים את החולדות, כמו העופות דורסים, וזה יביא לתמותה רחבה אצלם, ויפגע בכל שרשרת המזון. גם כאן הפיתרון הוא בעיקר מניעה ולא הרעלה מאסיבית. מדביר מקצועי יזהה את מערכת המחילות של החולדות ויתחיל בטיפולי מניעה, כמו הצבת מלכודות, חסימה של מרזבים ורישות של עמודי החשמל, כי חולדות יודעות גם לטפס וללכת על חוטי החשמל המובילים לדירות. מדובר בפיתרון נקודתי עבור כל בניין וזה דבר שניתן לעשותו. למכרסמים יש תוואי הליכה קבוע, אפשר לזהות אותו במעקב אחרי התנהגות החולדות בכל אזור. הן חכמות ולומדות מאוד מהר. הן גם מזהות רעלים, כי הן מקשרות בין אוכל שגרם למוות של חולדה אחרת והן לא יגעו בו. לפעמים משתמשים ברעלים קואגולנטים, שגורמים לבעיות דילול דם אצל החולדה, והיא מתה כתוצאה מבעיות פנימיות, מבלי שחולדות אחרות יזהו את הסיבה. הבעיה שהרעלים האלה יכולים להגיע גם לחיות אחרות שיאכלו אותן, והכי גרוע - לידיים של ילדים. זה חומר שנראה קצת כמו שוקולדה מקופלת, כדי שיהיה לחולדה קל לכרסם אותו. הוא מאוד מר, ואדם מבוגר שיטעם אותו יירק מיד, אבל לילדים הוא מסוכן. הילד יתלונן על כאבים, ההורים בכלל לא ידעו למה, כי אף אחד לא ראה אותו נוגע בזה, והנה מתכון לאסון. יש גם מלכודות דבק, שמשתמשים בהן בבתים, אבל זה כבר נחשב להתעללות בבעלי חיים, כי מדובר במוות אכזרי ואיטי, למרות שניתן לשחרר חיה שנדבקה, בעזרת שמן פשוט, כמו בייבי אויל, שממיס את הדבק, ואז לשחרר אותה בחוץ, אבל אנשים לא עושים את זה”.

הגענו לג’וקים, השם הכללי הזה לכל החרקים, שמגעילים את כולם ואף אחד לא רוצה אותם, לא בבית ולא בעסק שלו.

“זו אחת הבעיות הכי דרמטיות, גם בבתים פרטיים וגם בעסקים, בעיקר מסעדות, ולא כי קשה לטפל בה - כי כאשר יודעים איך לעשות את זה בצורה מקצועית הפיתרון מובטח - אלא כי חוסר המודעות הציבורית רק מחמיר אותה. מרבית האנשים, כשהם נתקלים בחרקים, לא יודעים לזהות את סוג החרק ומשתמשים כמעט נגד כולם בתרסיס שקנו בסופר. מעבר לכך שהם מרעילים את הבית במו ידיהם, הם לא מבינים שככה הם לא יהרגו את כל החרקים והדור שישרוד את הריסוס כבר יפתח תנגודות ויהיה חסין לריסוס הבא. כשהבעיה תחמיר ויקראו למדביר, הוא לא יידע במה כבר השתמשו ויהיה לו קשה להתגבר על המכה במהירות. לכן הפיתרון הטוב ביותר הוא להזמין מלכתחילה מדביר מקצועי, שיאתר קודם כל באיזה חרק מדובר ורק אז ימצא את הפיתרון המדוייק, היעיל והכי פחות רעיל. עבור תיקנים, למשל, ובבתים אנחנו מדברים בעיקר על התיקן הגרמני, הקטן יותר, שאוהב את האוכל שלנו ומחפש לו מקומות חמים לשהות בהם, כמו מתחת למקרר, אחד הפיתרונות החדשניים הוא לפזר טיפות ג’ל רעילות, שהתיקנים אוכלים ומתים. הכי גרוע זה כמובן לרסס ללא אבחנה את כל הבית. כך גם מול פישפשים, או פרעושים, שעבור כל אחד מהם הטיפול הוא נקודתי ואחר. צריך להבין שהתרסיסים הביתיים מתפקדים כגז עצבים לכל דבר וגם אנחנו נושמים אותו. מי שעושה זאת בקביעות מרעיל את עצמו שוב ושוב והנזק מצטבר, במיוחד אצל ילדים וחיות מחמד. אנשים מטביעים תיקנים בתרסיס וגורמים לנזק מיותר. התיקן השני, האמריקאי, הוא תיקן ביובים והוא מתעופף לתוך הבית מבחוץ. הוא פחות בעייתי והרבה יותר קל לחיסול, בריסוס מחוץ לבית במוקדי ההתרבות שלו”.

ומה עושים במסעדות ובמחסני מזון של עסקים?

“במקומות כאלה דרושה גישה סופר מקצועית, מדעית ממש, על מנת להגיע למצב שאנחנו מכנים נקיון לא סטרילי. זה נעשה בעזרת עבודת תחקיר מדוייקת, שעוקבת אחר המזיקים במקום, ממיינת אותם לפי סוגים ומספקת פיתרון לכל בעיה בנפרד, תוך שימוש הכי מינורי ברעלים. השלב הראשון הוא פיזור של מלכודות עם פרומונים, שימשכו אליהם את החרקים ואז לבדוק מה סוגי החרקים שנלכדו ונמצאים במקום. סופרים כמה חרקים נלכדו ומתחילים בטיפול ובמעקב. הכל מסוכם למספרים ולטבלאות. כך מקבלים מושג עם מי אנחנו מתעסקים - חיפושית טבק, עש קמח וכדומה - האם הוא הולך ומתרבה, או שהוא מתחיל להיעלם, באיזה אזור במחסן הוא חי. הכל על בסיס ספירה וניתוח נתונים, שמשקפים במדוייק עד כמה ההדברה יעילה מול כל מזיק וכך לקבוע את המשך אסטרטגיית הטיפול. במקומות כאלה העבודה היא על בסיס קבוע, עם מעקב רצוף, על מנת לשמור על רמת נקיון סבירה. “אוסם”, למשל, שהיא אחת החברות שהכי שומרות על נקיון, עובדת בצורה כזו על בסיס קבוע של ניטור והדברה נקודתיים מול כל בעיה”.

מה עם הפלורסצנטים הכחלחלים, אלה שמפוצצים את החרקים?

“קשה לי אפילו לדבר על זה. המכשיר הזה, חרקן, נותן רושם שהוא מטפל בבעיה ולמעשה גורם נזק שלא יתואר. אנשים סופרים את הפיצוצים ושמחים על כל חרק שחוסל, אבל מה שקורה בפועל זה שהוא מתפוצץ לאלפי רסיסים זעירים שעפים לכל עבר ונוחתים על הסביבה. כשאני רואה מתקן כזה מעל לשולחן עבודה במסעדה או בסמוך לגריל, אני לא רוצה לתאר לעצמי מה נוחת שם על המזון בכל חצי דקה”.

אז לא להשתמש במנורות הללו?

“אפשר להשתמש בהן, אבל בצורה נכונה. האור מושך חרקים, אבל הרעיון הוא שסביב המנורה יהיו משטחי דבק ללכידה. את המשטחים האלה צריך להחליף כשהם מתכסים וזה יקר, אז אנשים חוסכים ומפוצצים חרקים מעל לאוכל”.

הגענו לנמלים, מכה קשה בעיקר בבתים עם גינה, אבל לא רק.

“גם כאן אנשים משתמשים בתרסיס ביתי ורק מחריפים את הבעיה, כשהם יוצרים דור חדש שחסין לרעל. לא יהיה פיתרון לנמלים בלי מדביר מקצועי, שיודע להבחין בין הסוגים ולייצר פיתרון נקודתי שלא ירעיל את כל הגינה. צריך להבין שבסביבה חיצונית אפשר תמיד להפחית את הבעיה, אבל לא ניתן להעלים אותה לחלוטין”.

הבעיה המשותפת לכולם – יתושים. מכה קשה, בעיקר בקיץ.

“יתושים לא חיים בבית, הם מעופפים מבחוץ. לא ניתן לרדוף אחריהם לכל מקום ולהשמיד אותם. אין גם טעם בתרסיסים שכל בני הבית נושמים. יתושים זה בעיקר מניעה. התקנת רשתות מאוד עוזרת, אבל הכי חשוב זה לאתר ולייבש מקומות שבהם מצטברים מים עומדים, שהם סביבת ההתרבות האידיאלית. קופסת פח על הגג שהתמלאה מים בחורף, יכולה להטריד בלוק שלם. כדאי גם לדווח לעירייה. הם מנטרים את הדיווחים ומאתרים את הנקודה הבעייתית לפי הקריאות”.

אנשים מרססים מזרנים להרחקת מזיקים, נשמע מאוד לא בריא.

“במזרנים יש פשפשים או פרעושים והטיפול בהם שונה. פשפשים מתים בחום גבוה. מדביר מקצועי מגיע עם מפזר חום, מעלה את הטמפרטורה ומשמיד אותם מבלי להרעיל את המזרן. ריסוס ניתן לעשות רק בשקעים ובחריצי המיטה עצמה. הפרעושים לא חיים עלינו, הם מוצצים דם וחוזרים למזרן. כאן אפשר להשתמש בשואבי אבק עוצמתיים שיחסלו את כל הביצים. אם משתמשים בריסוס יש פרק זמן שלא כדאי להשתמש במזרן ורצוי להוציאו לשמש, שהחומר יתנדף. תלוי באיזה חומר משתמשים, כי חלקם מתפרק אחרי זמן רב. אם הבעיה חמורה אז מחליפים מזרן”.

מה עם חומרי הדברה חקלאיים?

“אנחנו לא מתעסקים בהדברה חקלאית. הבעיה עם החומרים האלה שהם זמינים לרכישה לכל אחד, גם למי שאינו מקצוען ולא יודע להשתמש בהם. החומרים האלה דולפים לשוק הפרטי ועושים בהם שימוש מבלי להבין את הנזקים. חקלאי יכול לקנות חומר נגד זבובים, למשל, לשימוש ברפתות, במחיר זול יותר לבקבוק, נניח 80 שקלים במקום 200 למדביר מקצועי. עכשיו צריך לדעת לערבב נכון את הכמויות, לייצר תרסיס שיהיה יעיל ולא רעיל, ואנשים פרטיים שעושים את זה, או מדבירים לא מקצועיים שמבקשים קיצורי דרך וחיסכון, יגרמו לנזקים אצל לקוחות פרטיים. כאן השוק פרוץ לגמרי ואין הגבלה על זהות הרוכשים. אל תתעסקו עם חומרי הדברה חקלאיים לשימוש פרטי”.

אז אם נסכם, מתי בעצם הכי כדאי להדביר?

“התשובה היא חד משמעית - רק כאשר יש מזיק, מזהים אותו ומטפלים בו בדרך המתאימה רק לו, בצורה מקצועית ועם כמה שפחות רעל וכמה שיותר שיטות מניעה. בשום אופן אין לבצע הדברה מסוג “הכל כלול”, שתהיה טובה לכל מקרה. גם לא לפני כניסה לדירה חדשה. את זה גם החוק החדש קובע. הדברה היא רק לטיפול בבעיה קיימת”.

ומה לגבי אחריות?

“זה עוד תחום פרוץ. למעשה, לא מקובל בענף לתת אחריות חתומה ותקנית. מרבית המדבירים עושים כראות עיניהם ומספרים שהקבלה שהם נותנים היא האחריות ושהתאריך שעליה תקף לשנה. אצלנו, ב”עייט הדברה”, יש תעודת אחריות לשנה, מנוסחת בידי עורך דין, עם הבטחה שנמשיך ונגיע עד לפיתרון הבעיה. אם שילמת 200 שקל לריסוס נגד חרק, אנחנו איתך למשך שנה ואם הוא חוזר זו בעיה שלנו. אלא שאני מכיר את הקהל, וכולם חכמים, ולכן קורה שלפני תום מועד האחריות אנחנו מקבלים קריאה ומספרים לנו שראו בבית ג’וק ודרוש ריסוס חוזר. מכיוון שהחוק החדש אוסר הדברה רק לצורך מניעה, מבלי שיש מזיק אמיתי, אם אני מרסס אני עובר על החוק. במקרים כאלה אני מבקש לתפוס את החרק, כדי שנדע במה מדובר, או לפחות נדע איפה הוא נתפס, כי חרקים תמיד משאירים עיקבות של אוכל וצואה. אם באמת יש עיקבות, נפתור את הבעיה הנקודתית באותו מקום, בלי שום בעיה. אבל אם זו קריאה סתם, רק כדי לקבל עוד ריסוס, זה רק ירעיל מחדש את הבית ואין בכך שום תועלת. יש לנו צוותים בכל הארץ, שנענים לכל קריאה ויודעים לפתור כל בעיה, עם אחריות מובטחת לשנה. תעשו לעצמכם טובה, הזמינו מדביר מקצועי ואל תרעילו את הסביבה ואת עצמכם מבלי שאתם יודעים מה אתם עושים. הנזק המצטבר הוא משמעותי והוא לא שווה את החיסכון וההסתפקות בחומרי הדברה מהחנות. ועוד נקודה חשובה - כשמגיע מדביר, בקשו לראות את התעודה שלו. נגמרה התקופה שבה ניתן לשלוח פועל, שעובד רק תחת הרשיון של הבוס שלו. בדיוק כמו שלא הייתם נוסעים במונית שלנהג שלה אין רישיון, אבל הבעלים של המונית מעסיק אותו. הדברה זה מקצוע רציני, שעלול לסכן חיים, מי שאין לו מושג בעירבוב נכון של חומרים, בנוסחאות כימיות מורכבות, בשיקול דעת מתי להשתמש בשיטות מניעה ומתי אין ברירה ודרוש רעל, אין לו מקום בענף ההדברה”.

לאתר החברה