מה אסור ומה מותר: סמים על החוק

אצל החברים מהדג נחש זה נגמר טוב.אבל על דלתם של כל אחד ואחת מאתנו עלולה לדפוק המשטרה, במטרה לחפש ולמצוא סמים. לפני שנתחיל, חשוב להבהיר דבר חשוב: המאמר הזה אינו ממליץ על שימוש בסם זה או אחר, בשום כמות

עו"ד רן תגר

על מה אנחנו מדברים?

גראס, מריחואנה, “רפואי”, ירוק – הסם הנפוץ ביותר במדינת ישראל כיום הוא קנביס, על שמותיו השונים וצורותיו השונות.

אך הוא אינו לבדו. גם קוקאין ו-MDMA הם סמים פופולריים בקרב הבליינים ונפוצים במועדונים.

בנוסף, ניתן גם לציין את סמי הפיצוציות למיניהם, “נייס גאי” לדוגמה (אשר נצרך בעישון) וחגיגת (המגיע כאבקה בקפסולה, ונצרך בשתייה או בהסנפה).

הסמים נפוצים וחביבים על הישראלים, כך מסתבר.

ב-2013 נפתחו 23,312 תיקים במשטרה בגין שימוש בסמים מכל הסוגים.

כ-70% מהתיקים שנפתחו ע”י המשטרה - נסגרו על ידה.

שאר התיקים הוגשו ככתבי אישום לבתי המשפט.

החזקה לשימוש עצמי - האם מותרת?

רבים טועים לחשוב כי החזקה של קנביס בכמות הפחותה מ-15 גרם מותרת. צר לי להרוס את המסיבה ולבשר כי פקודת הסמים המסוכנים (זהו שמו של החוק המסדיר את כל תחום הסמים במדינת ישראל) קובעת כי החזקה של סם, מכל סוג ובכל כמות, אסורה ומהווה עבירה עפ”י החוק (למעט מקרים בהם יש רישיון להחזיק בקנביס רפואי).

כך גם לגבי סמים אחרים, כמו קוקאין (עד 0.3 גרם - שימוש עצמי) ו-MDMA (עד 0.2 גרם).

אז מה העונש על החזקת סם לשימוש עצמי?

החוק קובע כי העונש על החזקה של סם לשימוש עצמי הוא עד 3 שנות מאסר.

רגע! לפני שאתם מכבים את הג’וינט, דעו לכם כי מדובר ב”חוק יבש” אשר קובע עונש מקסימלי.

בפועל, אף אחד לא נשלח לכלא אם הוא נתפס עם סם המיועד לשימוש עצמי (אלא אם כן מדובר באדם עם עבר פלילי, כשמאסר על תנאי מרחף מעל לראשו וכו’).

יתרה מכך – קיימת הנחיה של פרקליטות המדינה (האחראית על הגשת כתבי אישום נגד מי שביצע עבירה) לסגור תיקי משטרה באזהרה, כאשר מדובר באדם ללא עבר פלילי שנתפס עליו סם בכמות המוגדרת כ”שימוש עצמי”.

גם מפכ”ל המשטרה לשעבר, יוחנן דנינו, אמר בסוף כהונתו כי הסטודנט המעשן ג’וינט במרפסת ביתו – אינו מעניין את המשטרה, אלא עברייני הסמים ה”כבדים” - היבואנים והסוחרים.

נרגעתם? יופי. בואו נמשיך.

ואם תפסו עלי כמות גדולה יותר ממה שמגדיר החוק כ”שימוש עצמי”?

כאן מדובר בעבירה הנקראת “החזקת סם שלא לשימוש עצמי”. מה הכוונה? למשל גראס - ברגע שנתפסת מחזיק כמות הגדולה מ-15 גרם, החוק מתייחס אל הכמות הזו ככזו שאינה מיועדת לשימוש על ידך בלבד.

במילים אחרות, ניתן לומר שמדובר בקרובת משפחה של עבירת הסחר.

החזקת סם שלא לשימוש עצמי היא עבירה חמורה הרבה יותר, והעונש עליה בהתאם - עד 20 שנות מאסר, מכיוון שמבחינת החוק - אם נתפסה עליך כמות העולה על המוגדר בפקודת הסמים ככמות המיועדת לשימוש עצמי, כנראה שהתכוונת להפיץ את הכמות הזו לאחרים.

אז אם תפסו עלי 20 גרם גראס, או גרם של קוקאין, אני הולך לכלא לשנים ארוכות??

שוב, גם כאן יש הבחנה בין החוק היבש לבין המצב בפועל.

אף אחד לא ילך לכלא ל-20 שנה כי נתפסו עליו 20 גרם גראס.

אך במקרה הזה, הסיכוי שיוגש נגדך כתב אישום – גבוה יותר מאשר מקרה בו נתפס עליך סם בכמות לשימוש עצמי.

ועדיין - ניתן להגיע לתוצאות מצוינות גם כאשר נתפסת עם כמות גדולה ממה שהגדיר החוק ככמות המיועדת לשימוש עצמי.

טענה אפשרית היא שרכשת את הסם בכמות גדולה יותר, בכדי לקבל מחיר טוב יותר.

הכדאיות הכלכלית, אשר רלבנטית לכל סחורה בעולם, תקפה גם כאן, בעולם הסמים.

הסבר נוסף לכמות הגדולה שנתפסה יכול לדבר על כך שהרוכש אינו מעוניין ללכת מדי כמה ימים לאזורים “בעייתיים” ולפגוש טיפוסים מפוקפקים, רק בכדי לעמוד בהוראות החוק המדברות על כמויות מסוימות - הרוכש קונה פעם אחת כמות גדולה, עבורו בלבד, וכך מפחית את הסכנה הנשקפת ממגע תכוף עם אותם טיפוסים, או מהמשטרה שעלולה לעצור אותו בכל פעם שהוא רוכש סמים.

את הטיעונים ההגיוניים הנ”ל טענתי לא פעם במו”מ מול רשויות התביעה או באולם בית המשפט, והם התקבלו בקשב רב.

התוצאות היו מצוינות - הלקוחות שייצגתי לא הורשעו בסופו של יום, וגיליון ההרשעות שלהם (“תעודת היושר”) נשאר נקי כשהיה.

בוא נדבר תכלס, שוטר תופס אותי ברחוב ורוצה לעשות עלי חיפוש. מה לעשות??

במדינת ישראל, בשנות ה-2000, אין לשום שוטר זכות לבצע עליכם חיפוש רק כי התחשק לו או כי לא נראיתם לו.

חיפוש יכול להתבצע רק בשני מקרים - כשיש לשוטר צו חיפוש חתום ע”י שופט (ושמכם מופיע על אותו צו), או כאשר יש לאותו שוטר “חשד סביר” המצדיק עריכת חיפוש ללא צו.

מה זה “חשד סביר”?

פעולות מסוימות או מצבים מסוימים עלולים לבסס חשד סביר שיוביל לחיפוש:

• בריחה משוטר ברגע שראיתם אותו.
• השלכה של מה שאחזתם בידכם לשיחים…
• החזקת כלים שונים לשימוש בסם שהיו גלויים ונראו ע”י השוטר (וופורייזר (מכשיר אידוי), באנג, גריינדר (מקססה) וכו’).
• ריח עשן שנקלט באפו של השוטר, שמתוקף עבודתו יודע לזהות ריח של חשיש או של גראס.

מה לא נחשב “חשד סביר”?

רסטות ושרוואלים - אינם מבססים חשד סביר.

עיניים אדומות - אינן מבססות חשד סביר.

נסיעה באמצע הלילה - אינה מהווה חשד סביר.

ישיבה בגן ציבורי - אינה מהווה חשד סביר.

גלגול טבק - אינו מהווה חשד סביר.

לכל הדוגמאות הנ”ל יכול להיות הסבר מניח את הדעת, ואם תסבירו אותו לשוטר בצורה נחרצת ואדיבה, ייתכן והוא ייזכר בגבולות של סמכויות החיפוש ויניח לכם.

במהלך עבודתי כעו”ד פלילי המייצג לקוחות רבים בתיקי סמים, נתקלתי בתופעה “מעניינת” של סתירה בין גרסאות השוטרים לבין גרסת הלקוח.

פעמים רבות השוטרים “משפצים” את מה שאירע באמת, מעגלים פינות וממציאים עובדות שלא היו ולא נבראו, והכל על מנת להכשיר את הראיה (הסמים) שמצאו שלא כדין.

לכן, עצתי לכם במידה ונקלעתם לסיטואציה שכזו - לפני שניגש אליכם השוטר, כשאתם רואים אותו מתקרב אליכם ו”מריחים” מה הולך לקרות עוד כמה רגעים, הפעילו – בצורה דיסקרטית – את מצלמת הוידאו במכשיר הטלפון הנייד שלכם, או לכל הפחות את מכשיר ההקלטה הפנימי.

מדוע בצורה דיסקרטית? מכיוון שלקוחות סיפרו לי על שוטרים שפשוט חטפו את מכשיר הטלפון הנייד מהם כאשר שהבחינו כי הם מצולמים, ופשוט מחקו את הסרטון או שברו את המכשיר.

כאשר מגיעים לבית המשפט, לרוב אנחנו נמצאים במצב של גרסה מול גרסה, ונחשו איזו גרסה יעדיף בדרך כלל בית המשפט…

לכן, כאשר אתם מתעדים את המפגש עם המשטרה, יהיה להם קשה להתמודד עם טענותיכם כאשר הכל מתועד, וקל יהיה להראות שהחיפוש שנעשה עליכם - בוצע בניגוד לחוק.

אם ניגש שוטר ומבקש מכם להזדהות - עשו זאת, זו זכותו וזו חובתכם.

כאשר יבקש (במקרה הטוב) לבצע חיפוש, שאלו אותו האם יש לו צו. כנראה שאין לו.

אם אין, שאלו אותו מדוע הוא מעוניין לבצע חיפוש. במקרים רבים יענה בגסות או לא יענה בכלל, ויתחיל לבצע חיפוש בניגוד לרצונכם ובניגוד לחוק.

זכרו - כל עוד אתם מתעדים את הסיטואציה - יהיה קל יותר להוכיח את טענתכם בבית המשפט.

עמדו על שלכם. דברו באסרטיביות והבהירו כי אתם מודעים לזכויותיכם, וכי אתם מתנגדים לחיפוש מכיוון שאין לו שום עילה לבצע חיפוש כאשר אין לו צו או כשאין כל חשד סביר. דברו בנימוס אך בנחרצות (זכרו שאתם מקליטים גם את עצמכם).

אם במקרה פגשתם בשוטר ששואל אתכם אם אתם מוכנים שיחפש עליכם - עדיין, זכותכם המלאה לסרב, מכיוון שאין כל חשד סביר שיצדיק כזה חיפוש.

אם מדובר בחיפוש לא חוקי, אל תחתמו על שום מסמך, לא במהלך החיפוש ולא בדיעבד, גם אם השוטרים מאיימים עליכם.

לאחר שחתמתם, יהיה קשה לעורך הדין להוכיח שהדברים התנהלו אחרת ממה שמתואר בדו”ח שאתם חתומים עליו.

מה זה משנה אם החיפוש חוקי או לא חוקי?

משנה מאוד. משנה עד למצב שבו גם אם ימצאו עליכם סמים, ויוכח שהחיפוש לא היה חוקי, הראיה לא תהיה קבילה בבית המשפט ותיפסל, וכשאין ראיה - אתם תזוכו ע”י בית המשפט.

“הלכת בן חיים” (רע”פ 10141/09( נקבעה בבית המשפט העליון, שקבע כי חיפוש לא חוקי, ז”א חיפוש שבוצע ללא צו וללא כל חשד סביר, יביא לפסילת הראיה ולזיכוי.

מאז השתרשה הלכת בן חיים, היא מהווה עזר רב לעורכי דין פליליים הטוענים לזיכוי הלקוח בסיטואציות של חיפוש בלתי חוקי המוביל למציאת ראיה מפלילה.

אם כבר נתפסתי ונלקחתי לתחנת המשטרה, מה עלי לעשות?

ההתנהלות בתחנת המשטרה מול חוקר מיומן היא עולם ומלואו, ונזדקק למאמר נפרד בנושא.

נסתפק בכך שעליכם להבין ולהשתמש (במידת הצורך) בזכויות שלכם, ובפרט בזכות ההיוועצות בעו”ד.

כל אדם הנחקר באזהרה זכאי לקבל ייעוץ משפטי מעו”ד.

החוקר ינסה במקרים רבים לשכנע את החשוד כי אין בכך צורך וכי עדיף לו להודות ו”לסיים עם זה כבר” (גם החוקר רוצה לסיים את המשמרת וללכת הביתה, ואין לו חשק להמתין עד שיגיע הסניגור לתחנה).

עד שלא מגיע עורך דין פלילי מטעמכם או מטעם מישהו המקורב לכם - אתם לא מדברים. עם אף אחד. לא עם חבר שעוכב אתכם ופגשתם אותו “במקרה” במסדרון. אין כזה דבר “במקרה”. לא עם “עבריין” שממתין אתכם בתא. ובטח לא עם שוטר שמסתחבק אתכם מחוץ לחדר החקירות על קפה וסיגריה, ומבטיח לכם שאתם לא מוקלטים כרגע והשיחה היא “off the record” (בשניה שתסיימו לשוחח, יכתוב השוטר מזכר לתיק החקירה ובו תוכן שיחתכם).

כשיגיע עורך הדין - זכותכם לבקש ממנו להזדהות (רישיון עו”ד וכרטיס ביקור) על מנת להיות בטוחים שהוא הגיע עבורכם ולצורך מתן ייעוץ משפטי לפני החקירה.

אז ורק אז, ספרו לו את כל אשר אירע ותנו לו לסייע לכם.

לסיום:

המפגש עם שוטר באמצע הרחוב עלול להיות לא נעים.

אני שב ואומר - אינני מעודד אף אחד מכם או מכן לעבור על החוק ולהשתמש בסמים, אך במידה וזהו המצב - דעו לכם שגם אם עברתם על החוק - יש לכם זכויות ברורות ביותר, ועליכם להיות מודעים אליהן ולעמוד על שמירתן.

הכתבה באדיבות   עו"ד פלילי רן תגר