מחוות ידיים שלא כדאי לכם לעשות בחו"ל

הייתם נחמדים ועשיתם למקומי בחו"ל מחוות יד מודה, מפרגנת או סתם נחמדה לדעתכם? תחשבו שוב, מה שמקובל כאן אצלנו עשוי להתפרש בחו"ל כחוצפה ועלול להוביל לסיטואציות לא ממש נעימות. המדריך השלם לפניכם.

כמו שיחון משובש

תנועת יד לא תמיד חיובית

אם אתם אנשי העולם הגדול, או שסתם יוצא לכם להסתובב בחו”ל מידי פעם, שימו לב שלא נפלטת לכם בטעות מילה גסה עם האצבעות. כן כן, כמו האצבע המשולשת אצלנו, לכל תרבות יש מחוות ידיים שימושיות שמבטאות מילים שהשתיקה יפה להן, רק שאותן אתם לא מכירים. נגיד שהלכתם לאיבוד ברחובות ברצלונה. אתם מבקשים הכוונה מגבר ספרדי חביב והוא בחיוך מסביר- פנים לתיירים אבודים, מורה לכם לאן ללכת. אתם מודים לו בנימוס אבל כיוון שהספרדית שלכם קצת מקרטעת, אתם מחברים למילים תנועת OK בהצמדת האגודל והאצבע המורה (כך שנוצר עיגול בין האגודל לאצבע, ויתר האצבעות מופנות כלפי מעלה). או אז משתנים פניו, הוא זורק לעברכם מלל ספרדי נמרץ ולפני שאתם מבינים מה קורה, עוזב את המקום בזעם.

קרני השטן - אל תנסו את זה בברזיל

מה השתבש בתקשורת הבינלאומית הזורמת שלכם מלפני שנייה? כמו שהוא מבין את זה, רגע אחרי שהוא עזר לכם להגיע לכנסייה של גאודי, אתם סימנתם לו שילך לחפש את החברים שלו, אבל במילים יותר גסות. אגב, אם הייתם הולכים להופעת רוק בברצלונה במקום לכנסייה של גאודי, אתם בטח הייתם מרימים יד אחת בתנועה הרוקיסטית המתבקשת באירוע כזה (כזו כשהאגרוף קפוץ והאצבע המורה והזרת מורמים למעלה) סימן המטאל הבין לאומי, שהנהיג רוני ג’יימס דיו (Ronnie James Dio) שהיה הסולן של ,Rainbow Black Sabbath וגם הקים את פרוייקט הסולו שנקרא Dio, רק שמה שרוב המטאליסטים לא ממש יודעים זה שכשהם מגיעים לאיטליה, קולומביה, ספרד, ברזיל  או פורטוגל ומצטלמים ברחוב עם המחווה המפורסמת, הם בעצם גורמים למקומיים לתהות אם הם מסמנים להם שהנשים שלהם בוגדות בהם.

היזהרו מאיטלקים ולעולם אל תחזיקו אצבעות בוויאטנם!

השפה הפיזית, ובייחוד מחוות הידיים, יכולות להפתיע במשמעות הלא-אוניברסאלית שלהן, כשאפילו דבר פשוט כמו לגרד באף יכול להיות בעל משמעות לא צפויה ולגרום למבוכה. תגרד באף בדרום איטליה, ותיצור אצל בן השיח שלך את הרושם שמשהו מסביבך מסריח, ושזה כנראה הוא. בכלל, איטלקים מרבים להשתמש במחוות גופניות, ורבות מהן בעלות משמעות מאוד מובחנת. תחשבו על מרלון ברנדו ב”הסנדק” עם תנועת גב-היד-אל-הסנטר המפורסמת שאחר כך עברה בירושה לרוברט דה נירו – תנועה שאומרת “אני לא שם **ן” וכמעט יותר מאיימת מהמילים שמתלוות אליה.

מסוכן ביותר! לא לנסות בחו"ל

מחווה אחרת, שאצלנו מסמלת משהו שנע בין “רק רגע” תמים ל”חכה חכה” ה-יותר מאיים (הצמדת קצות האצבעות כשהן למעלה, וכיוונן לאדם אחר) – היא באיטליה קללה מעולם הסירוס. להבדיל, אם פנית באותו אופן למישהו במדינות דרום אמריקה – התייחסת דווקא לעולם התעסוקה של אימא שלו.

אולי בעולם המערבי מודעים יותר למשמעויות השונות שיש למחוות ומוחלים ביתר קלות על חוסר הבנות, אבל במזרח קשה יותר לפצות על הכשלים בתרגום, ויש כאלה שיכולים להכניס אתכם לכלא. התנועה שמשמעה “בוא הנה” עם האצבע המורה שמסמלת להתקרב, היא גם ככה לא הכי מנומסת כשמופנית לאדם זר, אבל באסיה כלל לא נהוג להשתמש בה כשמתייחסים לאנשים – רק לכלבים. אם תעשו בה שימוש בפיליפינים, איתרע מזלכם ועבר לידכם שוטר, הוא עשוי לעצור אתכם בעוון העלבה. לתנועה של שיכול האצבעות יש משמעות כפולה בתרבות מערבית: היא גם ביטוי לאמירת שקר (להחזיק אצבעות מאחורי הגב) וגם ביטוי לתקווה (“אחזיק לך אצבעות”) – באנגליה היא הלוגו של הגרלת הלוטו הלאומית, אבל בוויאטנם זו קללה שהיא המקבילה הנקבית לאצבע משולשת, במיוחד כשמפנים אותה כלפי אדם אחר.

כר פורה לתקריות דיפלומטיות מביכות

למרבה המזל, אנחנו כנראה לא נגרום למשבר ביחסי החוץ של ישראל אם נשלוף את המחווה הלא נכונה מהכיס, אבל יש מי שמוטב שיתודרך לפני שהוא טס לנסיעות עבודה. אולי תזכרו מקרה אחד שקשור באיראן וברגל שבדית, אשר כמעט הפך לתקרית דיפלומטית. במפגש בטהרן בין שגריר שבדיה, פיטר טז’לר, לאחמדינג’אד, נשיאה לשעבר של איראן, ישבו השגריר והנשיא זה מול זה, ואז שיכל השגריר בטבעיות את רגליו כך שסוליית הנעל שלו פנתה לכיוונו של אחמדינג’אד. באיראן המוסלמית נחשבת הנעל ובייחוד הסוליה לדבר טמא, ומעשה הרשלנות של טז’לר לא חמק מהתקשורת האיראנית (הזועמת) או הישראלית (המשועשעת).

תנועה היסטורית שלילית

מקרה מביך אחר התרחש ב-1992, כשנשיא ארה”ב, ג’ורג’ בוש, ביקר באוסטרליה. הנשיא נופף לאוסטרלים לשלום מהלימוזינה שלו, כשהוא מרים את האצבע המורה והאמצעית שלו לאות peace. אפשר להניח שהוא ניסה להיות ידידותי, אבל בבלי דעת הוא הביך את כל המעורבים. המחווה, עם כף היד מופנית כלפי חוץ, משמעה אומנם ניצחון (V) או שלום (peace), אבל הנשיא החווה את התנועה כשכף ידו מופנית כלפי פנים, ובכך אמר לאלפי אוסטרלים שהם יכולים לקפוץ לו.

לתנועה הזו שכולנו מכירים ואוהבים יש למעשה משמעות שלילית היסטורית, שמקורה במלחמת מאה השנים בין צרפת לאנגליה במאות ה-14 וה-15. הצרפתים עשו להם מנהג לכרות את שתי האצבעות של השבויים האנגלים שלהם, כדי שהם לא יוכלו לירות יותר חצים, אבל היו אלה דווקא האנגלים שהכניסו את ה-V (ההפוך) ללקסיקון שלהם- כהתרסה והוכחה שצי הקשתים שלהם עדין מתפקד, ושהצרפתים יכולים לקפוץ להם. משם התגלגלה המחווה לוינסטון צ’רצ’יל, שעשה את אותה הטעות שעשה בוש בימי מלחמת העולם ה-2 (אבל תיקן מהר מאוד כשהסבירו לו את ההבדל המהותי), ולאוסטרליה. וגם במאפיה הרוסית עושים שימוש בתנועה הזו. אצלם משתמשים בה כשרוצים לומר שהוצא על מישהו חוזה. התנועה מוצמדת לצוואר ונעה מלמעלה למטה, ומצטרפת אליה התנועה המאונכת לה – תנועה של שיסוף הצוואר משמאל לימין.

בקיצור, כשאתם שוהים בחו”ל שימו לב איפה הידיים שלכם ומה הן עושות. כי אחר כך לא נעים. במיוחד אם הרגזת מאפיונר.

המאמר מבית תרגו תרגומים – שירותי תרגום מתקדמים