אל תחמיצו: רונן פרי רץ עם הלב שלו

אם תשאלו את רונן פרי, הוא יגיד לכם שהוא היה כאן כל הזמן. שר מגיל אפס, כותב שירים מגיל 3, מנגן על פסנתר מגיל 6. בהמשך הקים להקה עם חבר ילדות, למד ב"רימון" הלחנה, עיבוד והפקה מוזיקלית ואפילו סיים תואר ראשון בחינוך מוזיקלי עם התמחות בניצוח. במקביל יצר מוזיקה ללא הפסקה, אבל רק עכשיו הוא מתפנה להוציא אלבום סולו עם שירים מקוריים פרי עטו

רונן פרי - צילום דורון עדות

אז מה קרה פתאום שהחלטת לעבור לקדמת הבמה?

“פתאום” זאת המילה הכי לא מתאימה במקרה הזה. זה תהליך ארוך והדרגתי שהתחיל כשהייתי ילד. מאז ומתמיד היה לי ברור שאהיה מוזיקאי, זה מרכז החיים שלי בערך מאז שאני זוכר את עצמי. הקטע הוא שיש כל כך הרבה תחומים בתוך המוזיקה שמעניינים אותי, והיה לי חשוב לנסות את כולם. מפה לשם הזמן פשוט עבר ועבר עד שהבנתי שאם לא אחליט שעכשיו אני מתמקד באלבום שלי, זה לא יקרה מעצמו. כנראה גם שלקח לי זמן לגבש אמירה ברורה, מבחינה מוזיקלית ומבחינה טקסטואלית. לא רציתי להוציא סתם אלבום כדי שאוכל להגיד “הנה, הוצאתי אלבום”. חשוב לי שמה שאני מוציא לאוויר העולם יהיה משמעותי.

הסינגל הראשון שבחרת להוציא נקרא “לרוץ עם הלב”.

כן, אפשר לומר שזה השיר שמסמל את ההחלטה ללכת עד הסוף. “הגיע הזמן, עוד מעט כבר שלכת. השעון מראה דקה ל-30. לרוץ עם הלב ולא רק ללכת, לא להקשיב לאנשים”. יש הרבה הסחות דעת במקצוע הזה ובכלל בחיים ואפשר בקלות להיסחף איתן. אז החלטתי שדי – זה עכשיו או לעולם לא. זה גם השיר הראשון שהקלטנו לאלבום.

כשאתה אומר “הקלטנו” אתה מתכוון ל…

עבדתי על האלבום עם אייל ליאון קצב ובועז וולף. בחרתי באייל בתור המפיק המוזיקלי כי אני מכיר את הסגנון שלו וידעתי שהוא יתאים למה שאני מחפש. העבודה על האלבום היתה בית ספר למוזיקה בשבילי. היה לי כיוון כללי של סאונד ואווירה שרציתי להגיע אליה, אבל בסופו של דבר התוצאה היא מעל ומעבר למה שדמיינתי.

מה באמת נוכל לשמוע באלבום המלא?

11 שירים שכתבתי והלחנתי בשנים האחרונות. כל שיר הוא בעיניי תמונה, חתיכה מהחיים. כולם יחד מרכיבים את מי שאני. אנשים ששמעו את השירים אומרים שיש בכתיבה שלי משהו מאוד ישראלי מצד אחד, אבל מצד שני גם התכתבות עם העולם הגדול. אני חושב שאפשר לשמוע את זה גם בהפקה. זה הגיוני סה”כ כי ההשפעות המוזיקליות שלי מאוד מגוונות ומכסות קשת רחבה של ז’אנרים ותקופות.

מי באמת המוזיקאים שהשפיעו עליך?

הרשימה אינסופית. כילד שהתבגר בשנות ה-90, רוב המוזיקה שגדלתי עליה היא מהשנים האלה. הייתי ילד שבולע כמה שיותר מוזיקה. הייתי מגיע הביתה מביה”ס, זורק את התיק ופותח רדיו או MTV, לפעמים את שניהם יחד. היתה אז המון מוזיקה טובה במיינסטרים, גם בארץ וגם בחו”ל. הייתי מאזין אדוק של מצעד הפזמונים ברשת ג’, כך שהכרתי כמעט כל שיר שיצא. הקלטתי תכניות שלמות מהרדיו על קלטות, עד היום יש לי אותן. בשלב יותר מאוחר הרחבתי את האופקים והתחלתי להכיר גם דברים מתקופות מוקדמות יותר. במקביל גם ניגנתי מוסיקה קלאסית, גם משם הושפעתי לא מעט.

ובכל זאת, אם תהיה חייב להזכיר שמות אהובים במיוחד?

סמיתס, רדיוהד, U2, REM, קווין, בלר, דפש מוד, פיקסיז, ארקטיק מאנקיז, בלונד רדהד, שופן…

וישראלים?

שלום חנוך, מתי כספי, פוליקר, קלפטר, סחרוף, אתניקס, נטאשה, אסף אמדורסקי, עמיר בניון, הדג נחש, דודו טסה.

יש עוד הרבה, זה רק על קצה המזלג.

יש לך תואר בחינוך מוזיקלי ואתה מלמד מוזיקה. תוכל לספר על זה קצת?

כשלמדתי ב”רימון” אחד המורים שם אמר לי “אתה תהיה מורה מצוין”. אני הסתכלתי עליו כאילו הוא נפל מהירח ועניתי “מה פתאום, אין סיכוי”. “דבר איתי עוד 5-10 שנים, נראה”. היום מתברר שהוא צדק. זה התחיל כאילוץ ונשארתי שם כי גיליתי שאני אוהב ללמד. בהתחלה לימדתי נגינה על פסנתר ובהמשך גם תיאוריה מוזיקלית. בעקבות הלימודים לתואר הרחבתי את תחומי ההוראה לפיתוח שמיעה מוזיקלית, תולדות המוזיקה, הרמוניה ועוד. היום אני גם מנצח על מקהלות והרכבים קוליים בכמה מקומות ומנהל מגמת מוזיקה בתיכון. אני רואה בזה שליחות מסוימת, עם כמה שזה נשמע קלישאתי. זאת תחושה נהדרת להעביר את האהבה הגדולה למוזיקה הלאה לדורות הבאים. השיח התרבותי היום כל כך רדוד ושטחי, הילדים והנוער ניזונים ממה שהתקשורת מאכילה אותם, והצורך בחינוך עמוק ומשמעותי יותר בכל הנושא הזה רק גדל לדעתי.

מה התכניות שלך להמשך?

בקרוב ייצא סינגל וקליפ נוסף מהאלבום ובמקביל אני מופיע עם הרכב של נגנים נפלאים ברחבי הארץ. בהזדמנות זו אני מזמין את כולכם להגיע להופעה ב-23.2 בלבונטין 7. בהמשך ייצא כמובן גם האלבום המלא.