בנישואין: מה דינן של מתנות כספיות או הלוואות
פסק דין חדש שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה קבע - על בני זוג להשיב לאבי הבעל הלוואה שניתנה להם על סך 100,000 דולר לצורך רכישת דירה, לאחר ששוכנע שלא הייתה כוונה מצד האב לתת מתנה אלא הלוואה בלבד
ד”ר עו”ד שרון פרילינג
פסק הדין מעלה שאלה חשובה לסדר היום - שניתנות על ידי הורי אחד מבני זוג במהלך הנישואין, כאשר הנישואין הגיעו לקיצם? להלן כמה הבהרות חשובות.
מה דינה של דירה שהורים רוכשים ורושמים על שם בנם/בתם ובן/בת הזוג?
במקרה בו הדירה נרשמת על שם שני בני הזוג, על פי רוב - גובר האופן בו בוצע רישום הנכס בלשכת רישום המקרקעין, דהיינו - ככל שהדירה נרשמת על שם שני בני הזוג, הרי שמדובר בהקנייה בפועל של הזכויות, ולא ניתן לחזור לאחור, אלא במקרים חריגים ביותר.
ואם הדירה שנרכשה על ידי ההורים נרשמה רק על שם הבת/הבן?
בנסיבות אלה, המתנה תיחשב כמוקנית לבת בלבד, אולם בן הזוג יוכל לנסות להוכיח כי נוצרה כוונת שיתוף בדירה במרוצת חיי הנישואין. בפסיקה נקבע, כי על מנת שיוקנו זכויות לבן זוג בדירת מגורים שהביא הצד השני לקשר ומקורה טרם הנישואין, על בן הזוג המבקש להכיר בזכויותיו להוכיח - מעבר לקיומם של חיי נישואין משותפים וממושכים, שהינם תנאי בסיסי כמעט בכל המקרים - “דבר מה נוסף” שיעיד על כוונה לשתפו בבעלות באותו הנכס, דוגמת שיפוץ נרחב שערכו בני הזוג בדירת המגורים מתוך כספיהם המשותפים או תשלומי משכנתא ממושכים ששולמו ממקורות משותפים. יצוין, כי קיימות פסיקות רבות וסותרות בנושא זה, בין היתר, נוכח העובדה שלא ניתן לקבוע בענין זה מראש כללים שיתאמו לכל האפשרויות שמזמנת המציאות. דהיינו - אין זכות אוטומטית של בן הזוג לחלק בדירה, אולם ככל שהנישואין ממושכים יותר ובני הזוג חיים בדירה יחדיו, יגבר הסיכוי של הטענה בדבר כוונת שיתוף שנוצרה בדירה.
ומה באשר לכספים – מתנות והלוואות שניתנות, לטובת רכישת דירה?
בפסיקה קיימת חזקה (הנחת עבודה בסיסית הניתנת לסתירה), לפיה, כאשר קיימת מערכת יחסים של קרבה ראשונה בין בני משפחה, הרי שהענקת כספים לבן המשפחה תיחשב כמתנה, אלא אם יוכח כי הכספים ניתנו כהלוואה. כך באופן עקרוני, כספים המוטמעים ברכישת דירה (אשר נרשמת על שם שני בני הזוג) אינם ניתנים להשבה, בהיעדר הסכם הלוואה. עוד נקבע, כי ניתן להוכיח הסכם הלוואה בעל פה (דהיינו, שאינו כתוב), אולם במקרה זה ישנה חובת הוכחה מוגברת על מי שטוען לקיומו של הסכם ההלוואה.
בהתאם לכך, כספים שניתנו ללא הסכם (שיכול להיערך אפילו בהתכתבות במייל שמאשרת שהכספים ניתנו כהלוואה ונדרש להשיבם), ייחשבו על פי רוב כמתנה.
לאור זאת, כיצד ניתן להגן על האינטרס של הורה אשר מבקש להיטיב עם ילדו ולסייע לו ולבן זוגו, אולם חפץ להגן את כספו במקרה של גירושין?
במצב בו הורים מבקשים להיטיב עם ילדם ובן זוגו, אולם חפצים להגן על השקעתם הכלכלית בנסיבות של גירושין, מומלץ שייערך הסכם בין בני הזוג שיגדיר בצורה מפורשת את מידת השיתוף בדירה או בהקנייה הכספית שנתנו ההורים. בהסכם הממון ניתן לקבוע שורה של אפשרויות, החל מקביעה גורפת כי לא יחול כל שיתוף בדירה או בכספים (ואלה יושבו ככל שבני הזוג יתגרשו - כך גם ביחס לכספים שהושקעו בדירה משותפת, שניתנו לצורך שיפוץ או לכל מטרה אחרת), וכלה בהסדרים גמישים יותר, שיקבעו שיתוף מדורג בדירת מגורים או בכספים שניתנו לאורך השנים (הכוונה לצבירת זכויות הדרגתית עם התבססות הקשר לאורך השנים).
כיצד ניתן לנהוג בנסיבות בהן אין הסכמה של בני הזוג לערוך הסכם ממון?
במקרה כזה, מומלץ להורים מעניקי המתנה לעגן את התנאי שמוצמד על ידם למתן הכספים, בכתובים, במסגרת הסכם הלוואה בכתב. בתי המשפט הכירו גם בהסכמים קצרים ותכליתיים ובכלל זאת בהתכתבות באי מיילים, כהסכם המוכיח שלא היתה כוונה לתת מתנה אלא הלוואה בלבד, אותה יש להשיב בהתאם לתנאי ההסכמה.
הכותבת היא מומחית בדיני משפחה וירושה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם