בין המדע לאדריכלות
פארק קרסו למדע שנחנך לאחרונה בבאר שבע, ממזג בין חוויות ביקור אינטראקטיביות, לבין רבדיה המגוונים של האדריכלות ההיסטורית במקום
בלב העיר העתיקה בבאר שבע, בתוך מבנה עות'מני משומר בן כ-100 שנים, שוכן פארק קרסו למדע, מוזיאון המדע החדש שנחנך לפני מספר חודשים. זהו מתחם חוויתי של מדע וטכנולוגיה לכל המשפחה, המתפרש על פני 17 דונם. הפארק משלב ישן וחדש באופן הרמוני, המתבטא בבניין העתיק הבנוי מעל פני הקרקע, אל מול תוספות הבניה החדשות מתחת לפני האדמה. שילוב נוסף ניכר בין מסורת הבנייה הערבית של הבניין העות'מני, לבין הטכנולוגיה המודרנית הניבטת מכל עבר.
ראשית המבנה הטורקי האותנטי בשנת 1914, אז הוקם במטרה לשמש כבית ספר לילדי הבדואים במתכונת של פנימייה. צורת בית הספר אופיינית לבנייני הציבור העות'מניים בבאר שבע: בניין דו קומתי גדול, בעל גג רעפים, הבנוי בצורה סימטרית עם כניסה מרכזית בת שלוש קשתות, אשר נפתחת לאולם מרכזי גדול. המבנה העות'מני שומר באופן שנאמן למקור מהמעטפת של הבניין, דרך החלונות ששוחזרו במדויק ועד האריחים המרכיבים את הרצפה. חזית הבניין מעוצבת בסגנון מזרחי, החלונות מקושתים והקומה השנייה נתמכת באמצעות עמודים עגולים, בנויים אבנים מסותתות.

מיד עם סיום בנייתו במאה הקודמת, הוסב המבנה המרשים לשימוש הצבא הטורקי, ובכיבוש הארץ על ידי הבריטים הוא הוסב בחזרה לבית ספר. לאחר מלחמת העצמאות הוא שימש בתור בית החייל של העיר באר שבע, עד לסוף שנות השבעים, ולאחר השיקום שעבר, הוקם בו פארק המדע לילדים ולנוער ביוזמת קרן רש"י ובשיתוף עיריית באר שבע ומשרד החינוך, אליהם הצטרפו משפחת קרסו, מפעל הפיס ושותפים נוספים. על עבודת האדריכלות הסבוכה והמדויקת היה אמון האדריכל הנודע אילן פיבקו, שזכה בתחרות האדריכלים לתכנון פארק המדע שנערכה לפני כעשור. אותו שילוב ייחודי של ישן וחדש, הציב בפניו אתגר. זהו מתחם גדול ובו מבנים היסטוריים מתקופות שונות: הבניין העות'מני, מבנה נוסף מתקופת המנדט הבריטי ושורת כיתות לימוד ששימשו במשך עשרות שנים את בית הספר היסודי המיתולוגי "מצדה", בית הספר העברי הראשון בבאר שבע. המבנה העות'מני שומר באופן שנאמן למקור מהמעטפת של הבניין, דרך החלונות ששוחזרו במדויק ועד האריחים המרכיבים את הרצפה. אל המבנים ההיסטוריים נוספו 5,000 מ"ר של שטחי תצוגה תת-קרקעיים.
פארק קרסו למדע הוא לא עוד מוזיאון למדע, ולא רק בזכות התערוכות המצוינות המוצגות בו, אלא גם בהיבט התכנון האדריכלי. מי שדמיין מוזיאון למדע כמבנה גדול בעל דלת כניסה, צפויה לו הפתעה נעימה. זהו אינו מוזיאון, כי אם פארק רחב ידיים הנפרש בפני המבקרים: גן משחקים מדעיים הכולל מיצגי חוץ, מזרקה אקולוגית, שדרת עצים, שטחים פתוחים ורחבות מרוצפות. המתחם התת-קרקעי מתחבא בסופן של מדרגות רחבות שבצדן קירות בטון. מלבד המדרגות אין שום דבר שרומז על הירידה מטה ועל 5,000 המטרים הרבועים המסתתרים מתחת לאדמה.

בפארק מוצגות 11 תערוכות אינטראקטיביות במתחמים חווייתיים, לצד מתקנים המוצבים במרחבים ירוקים. בין התערוכות במוזיאון המדע: תערוכת "עולמו של צ'יפ" – בה יכיר המבקר את השבב הקטן שמניע את הטכנולוגיה והגאדג'טים שמקיפים אותנו בחיי היום יום; "צופן החיים" – תערוכה הלוקחת את המבקרים למסע אל התא שבבסיס הגנטיקה; תערוכת התקשורת – מהאינטראקציה החדשה ברשתות החברתיות ועד לתקשורת לוויינית והכטב"מים; "הגן המדעי" – משחקי חוץ ענקיים דרכם לומד המבקר על עקרונות מדעיים ועוד.
את גולת הכותרת של הפארק מספקת תערוכת "גרעין המדע" שהוקמה בשיתוף הוועדה לאנרגיה אטומית. זהו מתחם ייחודי בארץ, מהמתקדמים בעולם ברמה הטכנולוגית, המדמה כור גרעיני ומאפשר למבקר להציץ לראשונה אל ליבת הכור. התערוכה הלימודית המרתקת מסבירה גם על שימושיה החיוביים של האנרגיה הגרעינית. התערוכה נבנתה בשיתוף פעולה נדיר של צוות מקצועי מהוועדה לאנרגיה אטומית, הקריה למחקר גרעיני בנגב והמרכז למחקר גרעיני בשורק. היא נועדה להסיר את החשש מנושא הגרעין והקרינה, והמבקרים בה לבחון מקרוב כיצד נראה כור גרעיני אמיתי, ללמוד אודות סודות האטום, ולהכיר את שימושיה השונים של האנרגיה הגרעינית בתעשייה.

כך, בזכות התערוכה ניתן להיכנס ל"כור גרעיני", ללמוד אודות הגרעין ולהתנסות בשימושים שונים של אנרגיה גרעינית גם למטרות חיוביות וחיוניות, כמו: רפואה, תעשיה והפקת אנרגיה. במתחם, הבנוי בצורת כיפה, לומדים המבקרים אודות ליבת הכור, מכירים את מרכיביו ואופן פעולתו ואפילו יורים ב"תותחי נויטרונים ופרוטונים" לעבר מטרות שונות כדי להרכיב חומרים שונים.
חווית הלימוד והמשחק בפארק כולו מוגשת בצורה אינטראקטיבית ומעשית, חוויה שמביאה את המשתתף להיות חלק בלתי נפרד מהמתרחש סביבו ומאפשרת לו לעבור תהליך למידה מוחשי. התערוכות נבחרו בשיתוף משרד החינוך וחלקן אף מהוות השלמה והעשרה לתכנית הלימודים המדעית הפורמלית בבתי הספר. זאת במטרה לגרות את התלמידים להתנסות במדע וטכנולוגיה דרך חוויה שונה, מסקרנת ומרתקת.