לודוויג ויטגנשטיין: בין לוגיקה לפילוסופיה
ויטגנשטיין הוא פילוסוף אוסטרי-בריטי שעסק בפילוסופיה של הלשון, המתמטיקה, הפסיכולוגיה והמדע. יצירותיו נחשבות לפורצות דרך במאה ה-20
תהליך פילוסופי שעבר. לודוויג ויטגנשטיין איור: Christiaan Tonnis
מאמר לוגי פילוסופי כתוב בצורה מאוד שיטתית ותמציתית, מעין רשימת עובדות לוגיות והמסקנות הנגזרות מהן. הספר מגדיר את מהותה של הפילוסופיה כעיסוק בעובדות לוגיות, שהן מטיבן עובדות הכרחיות, ולא בטבע שהוא מה שישנו, והוא קונטינגנטי מטיבו.
משמעותו של הספר שנויה במחלוקת רחבה. יש הסבורים שהוא מציע תאוריה פילוסופית על היחס שבין העולם לבין האדם החושב על העולם. אחרים מבינים אותו כספר אירוני, שמגיע למסקנה קיצונית שאינה דעתו של ויגנשטיין עצמו. הספר מסתיים במילים: "על מה שעליו לא ניתן לדבר, אודותיו יש לשתוק", ויש שהבינו את המשפט כקביעה שאין טעם לעסוק בפילוסופיה.
בסוף ימיו כתב ויטגנשטיין את חקירות פילוסופיות, שכתוב בסגנון אחר לגמרי - כדיון בשפה רגילה ולא תמציתית. הספר בוחן תאוריות שונות תוך עיסוק בשפה האנושית ובמה שיש ביכולתה להביע.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
