"פארגו 3": יצירת מופת עם נקודת תורפה
גאונות יוצרי "פארגו" ניכרת בהקפדה על כל פרט קטן בפריים. חבל שהסיפור מרחף מעלינו, ללא גיבור שאיתו אפשר להזדהות
קודם כול, צריך לומר בקול ברור: "פארגו", סדרת האנתולוגיה מבית FX, היא יצירת אמנות טלוויזיונית. משאמרנו את זה, יכולה לבוא הביקורת. יצירת אמנות במוזיאון יכולה לגרום לצופה בה לחשוב שהיא יפה מאוד, אפילו מרהיבה, ואז להמשיך הלאה בשוויון נפש ליצירה הבאה, או למצער, לדלת היציאה הקרובה. יצירה טובה באמת גורמת לצופה להתרגש, להתמלא, לתהות ולתעות, להשתנות ולו במעט, להישאר ולמצוא בה עוד סימנים. כדי שאמנות תשפיע על האדם, תשפיע באמת, הוא צריך להתחבר אליה, הוא צריך רגש. "פארגו" בעונתה השלישית, לפחות לפי הפרקים הראשונים של העונה, חוטאת בכך.טריילר פארגו 3
לאחר עונה שהתמקדה בשנות השבעים, חוזרת "פארגו" לימינו. העונה השלישית מתרחשת ב־2010 ועוקבת אחרי שני אחים תאומים - אמיט וריי סטסי (יואן מקגרגור בתפקיד כפול). אמיט הוא "מלך החניונים" של מינסוטה, סיפור הצלחה אמריקני, וריי, שחי תמיד בצלו, הוא קצין מבחן מקריח שמתעסק בעיקר בבדיקות שתן של פושעים קטנים ומאשים את אחיו בכישלונותיו. היריבות בין האחים, בעזרתה האדיבה של ניקי, הנוכלת חובבת הברידג' ובת זוגו החדשה של ריי (מרי אליזבת וינסטד המצוינת), נקלעת לסחרור מסוכן שמתחיל בגניבה קטנה ומוביל לרצח, כשלכל הקלחת מצטרפים מפקדת משטרה שאפתנית ושונאת טכנולוגיה (קארי קון, ששוזפת את המרקע גם בסדרת המופת "הנותרים" ומתבססת כאחת משחקניות האופי הטובות על המסך) ונבל מצמרר עם בעיות שיניים והפרעות אכילה.

תפקיד כפול. יואן מקגרגור ב''פארגו''
צילום: באדיבות HOT
התפיסה הוויזואלית של "פארגו" מושלמת. תנועת המצלמה, הצבעוניות, הדיאלוגים, הפסקול והשחקנים משובחים, מוחו המבריק של היוצר נח האולי ניכר גם בהקפדה על כל פרט קטן בפריים ובדמויות. אבל הסיפור מרחף מעלינו, ניצב ביקום מקביל, לא נותן לנו להתחבר באמת. אנו צופים באלימות המסוגננת, הטרנטינואית הזו, במשחק העלילתי שנע בין ברוטאליות והומור, וזה בהחלט נהדר, אבל הדברים נמצאים על פני השטח, לא חודרים אלינו. אין דמות שאיתה אפשר לצמוח ולצנוח, אין דמות שאיתה ניתן להזדהות.
מה שעבד כל־כך בעונתה השנייה והמופתית של "פארגו" היה שלבד מהשלמות הוויזואלית והמקוריות הסיפורית, הדמויות שלה היו עמוקות וכנות וצפינו בהן לאורך כל הדרך בהשתאות וברעדה, בחמלה ובפלצות. כדי שהעונה החדשה תוכל להגיע לפסגות האלה, כדי שהיא תיחקק בנו כיצירת אמנות מרגשת, הסיפור שלה חייב להעמיק והגיבורים שלה חייבים לגעת בנו. אנחנו צריכים להרגיש אותם, להאמין להם. וָלא, פשוט נמשיך הלאה באדישות ליצירה האמנות הבאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg