המלצות השבוע: לציין את יום השואה קצת אחרת
הנצחת זכר השואה על ידי שימוש באמנויות הבמה השונות, הכרת פעילות תנועות הנוער בתקופת מלה"ע השנייה מגוף ראשון, המעבר מהתייחסות קולקטיבית בנושא להתייחסות פרטנית-אישית ועוד. החמישייה הפותחת ליום השואה תשע"ז
מה? אנשי הגות, רוח ואמנים מציגים את כאב השואה ולקחיה היום.
למה? מרכז ברודט לתרבות יהודית יקיים אירוע זיכרון מיוחד, באווירה קצת אחרת. האירוע מורכב מפסיפס של דוברים מתחומים שונים לצד יוצרים (מוזיקאים, שחקנים, קולנוענים) שהמשותף לכולם הוא האמירה האישית שלהם בנושא זיכרון השואה, לקחיה והרלבנטיות שלה לחיינו כיום. הערב, המתקיים ללא הנחיה אך בהרמוניה מלאה, הוא חלק ממסורת שהחלה במרכז ברודט לתרבות יהודית של עיריית ת"א-יפו, להנצחת זכר השואה על ידי שימוש באמנויות הבמה השונות. ערב זה שם דגש גם על המסרים לעתיד, על הומניזם ועל חשיבות הזהות היהודית. בין המשתתפים בערב: המוזיקאי ערן צור, אשת התקשורת והסופרת נועה ירון, המוזיקאי ונשיא "רימון" יהודה עדר, ניצול השואה אליהו גוטמן, אשת החינוך דליה קמינר ועוד.
מתי? ערב יום השואה, ה-23 באפריל, בשעה 21:00.
איפה? מרכז ברודט לתרבות יהודית, רח' צייטלין 22, תל אביב.
כמה? הכניסה חופשית, אך מספר המקומות מוגבל.
הידעת? שימת הדגש על האמירה האישית של המשתתפים בנושא זיכרון השואה קשור לאחד מהשינויים הבולטים בזיכרון הציבורי הישראלי את התקופה, והוא המעבר מהתייחסות קולקטיבית להתייחסות פרטנית-אישית. עם הזמן, המונחים "העם היהודי", ו"שישה מיליון", פינו את מקומם לסיפורים אישיים של ניצולים, ולמפעל "לכל איש יש שם" להנצחת שמות הנספים. שינוי גישה זה לא נגע רק לקורבנות, אלא גם לתוקפים, והנאצים, שתוארו בעבר במפלצות לא אנושיות, קיבלו שמות ופנים. ההתייחסות אליהם הפסיקה להיות כאל מעין אסון טבע שנפל על האנושות, אלא כאל האנושות באופייה המרושע ביותר.
ישתתף באירוע המיוחד. יהודה עדר
צילום: אריק סולטן
מה? ערב שירה מלווה בקטעי שיתוף אישיים.
למה? האירוע משלב ערב שירה עם הזמרים עמיר בניון, לאה שבת, אדיר גץ, להקת עלמא ועוד, לצד דיון בסוגיות הנוגעות ל'זיכרון של הדור השלישי', בהשתתפות: ח"כ רחל עזריה, ד"ר נעמה שיק, מוטי רוזנר, רן בנימיני והשחקנית אופירה עזריאלי. לפני המופע יתקיימו מעגלי שיחה על זיכרון, דיבור והשתקה, בהשראת ''ובלבי חומה", ספרה של ניצולת השואה איטה בן חיים. בשיתוף בית מדרש אלול ופורום רשות הרבים.
מתי? ערב יום השואה, ה-23 באפריל, בשעה 21:00.
איפה? מרכז ז'ראר בכר, ירושלים.
כמה? הכניסה ללא תשלום, אך נדרשת הרשמה מראש.
הידעת? ספרה של איטה בן חיים חושף בפני הקוראים קטעי זיכרונות של מי שבגיל שלוש הושארה לבד במרתף על ידי אמה, שהלכה אל מותה. איטה נמצאה כעבור שלושה ימים על ידי אנשים שלאחר מכן אימצו אותה. במהלך חייה לא זכרה את שאירע לה ואת חייה הקודמים, ורק החרדה שיעזבו אותה נשארה בלבה. בגיל 50 יצאה איטה לחקור את עברה.
תשתתף ב''זוכרים ושרים''. לאה שבת
צילום: משה נחומוביץ
מה? יומניה של חייקה קלינגר, שנכתבו במחבוא בפולין באוגוסט 1942.
למה? חייקה קלינגר (1958-1917), בת חסידים שהייתה לחברת השומר הצעיר ופעילה מרכזית בארגון היהודי הלוחם המחתרתי בבנדין, נבחרה בידי חבריה בטרם קרב כ"נידונה לחיים". משמע: היה עליה לשרוד כדי לתעד את קורותיהם ולהבטיח את זכרם. ביומניה, שנכתבו בפולנית בשנת 1943, מילאה את חובותיה אליהם. הרשומות במחברות היומנים פותחות לקורא צוהר להכרת הפעילות של תנועות הנוער בתקופת השואה, ומוסרות מידע רב חשיבות ועדויות נדירות על התפתחות הארגון היהודי הלוחם בבנדין ובוורשה, על דמותו של מרדכי אנילביץ', על מערכת היחסים בין ארגוני המחתרת ליודנרט ועל תגובת הציבור היהודי להשמדה.
איפה? את הספר ניתן לרכוש בחנויות הספרים ברחבי הארץ ודרך יד ושם.
כמה? 80 שקל.
הידעת? במרס 1944 עלתה חייקה לארץ וניסתה לשקם את חייה, אך חרף ניסיונותיה כוחה לא עמד לה ובאפריל 1958, בערב יום הזיכרון ה-15 למרד גטו ורשה, שלחה יד בנפשה והיא כבת 40 בלבד. היומנים ראו אור רק לאחר מותה, וזאת במהדורה מצונזרת ובקיצורים ניכרים. בספר החדש מוצגים היומנים המקוריים לראשונה במלואם, מלווים במבוא ובהערות פרי עטו של בנה, פרופסור אביהו רונן, שהיה כבן תשע בעת מותה של אמו.
''אליכם אני כותבת''
כריכת הספר
מה? לרגל יום השואה התיאטרון העברי מציג את ההצגה "יהודי טוב", מאת הנרי יאגלום.
למה? זהו סיפור אהבה מטלטל על רקע אירופה של שנות השלושים המעורר שאלות מורכבות אודות מושגים כמו זהות, גזענות, אהבה ובחירה, שאלות המהדהדות עד ימינו אלו. סמיון, איש עסקים יהודי, נקלע לוויכוח נוקב, מסעיר ומצחיק אודות אשמתם של היהודים בכל תחלואיה של אירופה. למרבה האירוניה, מובילה את הדיון אחות יפהפייה המחזיקה בדעות נחרצות אודות העם הנבחר, והדרכים בהן יש לטפל בו. סמיון מחליט ללמד אותה לקח, אותו היא לא תשכח במהרה.
מתי? יום ראשון ה-23.4, שעה 20:30.
איפה? היכל התרבות אור יהודה.
כמה? 80-120 שקל. לרכישת כרטיסים: *5184 או באתר.
הידעת? המחזאי הנרי יאגלום הינו תסריטאי הוליוודי, שכתב את המחזה בעקבות אירועים אמיתיים, אותם חווה אביו באירופה של שנות השלושים.
מתוך ''יהודי טוב''
צילום: גיל פורזנסקי
מה? מדריך להורים כיצד לפענח ציורי ילדים.
למה? דרך הציורים תוכלו לגלות מה עובר על הילד שלכם, מה הסיבות להתנהגותו והכי חשוב - מהם הפתרונות הטובים והיעילים ביותר עבורו. את הספר כתבה מיכל וימר, שבמשך 15 השנים האחרונות חוקרת ציורי ילדים בארץ ובעולם. בספר תוכלו למצוא את תוצאות המחקרים הללו, מוגשים בצורה פשוטה ובגובה העיניים.
מתי? בחודש הקרוב.
איפה?בדף ההדסטארט.
כמה? ניתן לרכוש תשורות החל מ-36 שקל.
הידעת? דרך ציורי ילדים אפשר לדעת מה הסיבות להתנהגות של הילד וגם מהם הפתרונות שהוא צריך, כי ילדים מציירים גם את הפתרונות. אבל יש גם הרבה מיתוסים בפענוח ציורי ילדים שאין מאחוריהם כל אמת כמו: הצבע השחור לא מסמל דיכאון של הילד, השמטת אוזניים לא מסמלת קשיי קשב וריכוז, שמש לא מסמלת את הקשר עם האם, דמות ללא ידיים לא אומרת שהילד חווה אלימות וגם סורגים בחלונות הבית לא מסמלים שהילד מרגיש כלוא ועצוב (מאת מיכל וימר).
המדריך השלם לפיענוח ציורי ילדים
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם