מוזיקאים ישראלים בחו''ל: "הוכחנו שהגודל לא קובע"
אנחנו מתגאים ביבוא חסר תקדים של הופעות מחו''ל, אבל יש לנו גם יצוא משובח להתגאות בו. דודו טסה, לולה מארש, יסמין לוי, הג'ואיש מאנקיז, נגה ארז ואמנים ישראליים רבים נוספים יחרשו את הגלובוס בקיץ הקרוב. נינט: "האופי הישראלי הוא מה שדוחף אותנו קדימה"
"כשאנחנו אומרים שאנחנו מישראל, תמיד יש מעין פליאה שכזאת, אבל נראה לי שזה במובן החיובי, הפתעה נעימה", מספרת נינט טייב, אולי הנציגה המובהקת ביותר של מוזיקאי ישראלי פורץ דרך בחו''ל בימינו, רגע לאחר ששחררה את אלבומה הבינלאומי Paper Parachute. "אנשים מאוד שמחים לשמוע שיש גם מוזיקה בישראל ולא רק פוליטיקה. ועוד 'בחורה, שמנגנת על גיטרה ונותנת בראש... ומישראל!'", מודה נינט בחיוך.
אין ויכוח שהדיבור הכי חזק בנוגע למוזיקה השנה מתרכז במבול ההופעות הבינלאומיות שנזכה לראות בארץ ישראל הקטנה. מגאנז אנד רוזס עד בריטני ספירס, הראש מסתחרר מרוב ידיעות על הגעת אמנים בינלאומיים להופעות בישראל בקיץ הקרוב. אבל בזמן שאנחנו חופרים בחשבון הבנק כדי לממן כרטיס לעוד הופעה בפארק הירקון או בהיכל מנורה מבטחים, לא מעט אמנים ישראלים מתכננים את מסע ההופעות הקיצי שלהם בחו''ל.
דודו טסה והכוויתים יחממו את רדיוהד, ועדת חריגים, נגה ארז ושי בן צור הוזמנו להופיע בפסטיבל פרימוורה בברצלונה, נינט חודרת לאט אבל בטוח ללב האינדי-רוק האמריקאי ולהקת לולה מארש בדרך לאלבום בכורה – בלייבל בינלאומי.
"יכול מאוד להיות שמשהו באנרגיה בעולם נהיה פתוח יותר לקבל את האחר. כך לפחות אני רוצה להאמין", מסבירה נינט מביתה אשר בלוס אנג'לס כיצד לפתע יותר ויותר אמנים ישראלים עושים חיל בחו''ל.
"מה שקורה בהופעות עצמן זה שאנשים מקשיבים למוזיקה וממש אוהבים את מה שהם שומעים. רוב התגובות שאנחנו מקבלים חיוביות וזה ממש משמח, כי בסופו של דבר כולנו חלק מעם שעבר כל כך הרבה תלאות... ברגעי אושר קטנים כאלה אתה מרגיש שלמוזיקה יש כוח מחבר עצום ולא משנה מי אתה ומאיפה אתה. זה נותן הרבה תקווה ודרייב להמשיך ולעשות מוזיקה".
רק לאחרונה, אחרי הופעות בפסטיבלים נחשבים, שיתוף פעולה עם סטיבן ווילסון והשמעות בכורה במגזינים נחשבים, הגיעה נינט יחד עם יוסי מזרחי בעלה ולהקתה להופיע במשבצת היוקרתית Tiny Desk Concert של NPR, הערוץ הממלכתי של ארה"ב. כתב הרשת ציין כי "נינט עשתה רוק שנדיר לראות".
האם יש משהו באופי הישראלי או אולי בסגנון המוזיקלי שדוחף אותם קדימה, מעבר לגבולות ישראל?
"כן, אני בהחלט חושבת שהאופי הישראלי הוא מה שדוחף אותנו קדימה. האופי שלנו פותח את הדלת, והכישרון, ההתמדה והעקשנות הם אלה שממשיכים את הדרך הארוכה על השביל לעבר הגשמת החלום. לדעתי, בגלל העובדה שאנחנו מדינה כל כך קטנה וכל כך רחוקה מהכול, יש בנו איזו אמביציה ורצון להיות גדולים מהחיים ובאיזשהו מקום להוכיח לכולם שהגודל לא קובע!".
נינט תשיק את האלבום החדש בהופעה מיוחדת - גם בישראל. ההופעה תתקיים בתאריך 12.4.17, מועדון הבארבי, תל אביב.
אחת ההצלחות המטאוריות של השנים האחרונות היא להקת לולה מארש, שבמקביל לעבודה על אלבום הבכורה שלה שיצא בקרוב (סוף-סוף!), הוחתמה בלייבל הבינלאומי הענק 'יוניברסל'. על מנת לסבר את האוזן, המשמעות של ההחתמה היוקרתית הזו היא שהאלבום הראשון בהחלט של הלהקה יופץ לא רק בישראל, אלא בכל העולם.
"ההרגשה שיש לך 'משפחה' שתומכת היא דבר נפלא", מודה ברוב רגש סולנית הלהקה יעל שושנה כהן. "זה התחיל עם הלייבל הישראלי 'אנובה' והמשיך עם הלייבל האירופאי שלנו 'יוניברסל'. אם פעם היינו עושים הכל לבד, עכשיו יש צוות שלם שעוזר להפיץ את המוזיקה שלנו. אנחנו בהחלט מרגישים ברי מזל".
האלבום החדש ייצא במקביל לסיבוב הופעות נרחב בפסטיבלים באירופה ובארה"ב, זה קיץ שלישי ברציפות.
"אין דבר יותר טוב וכיף מטורים, ועוד לעשות את זה עם חברים שלך. הפסטיבלים, הקהל האוהב, הנסיעות בוואן, הנופים המדהימים... אנחנו מתרגשים מהקיץ הקרוב ובמיוחד עכשיו, כשאוטוטו האלבום יוצא".
אין זה חדש שיסמין לוי מופיעה בכל רחבי העולם ונחשבת לאחת הזמרות המצליחות ביותר שיצאו מישראל, אך בימים אלה ממש היא זוכה לכבוד חסר תקדים.
לוי הוזמנה ע"י ה-Royal National Theatre of London לקחת חלק מרכזי במחזה הבינלאומי Salome, שנכתב ועובד מחדש על ידי הבמאית הבינלאומית יעל פרבר ומבוסס על המחזה המקורי מאת אוסקר ווילד. המחזה יעלה כ-80 הצגות ברציפות החל מה-2.5.
אך זהו רק קצה המזלג עבור הזמרת ששחררה לאחרונה אלבום חדש בעברית בשם "רק עוד לילה אחד". יומנה עמוס בהופעות בכל רחבי העולם עד סוף שנת 2017, בהן המופע הראשי בפסטיבל פורטוגלי בחודש יוני וסיבוב הופעות נרחב בצפון אמריקה, כאשר גולת הכותרת שלו תהיה הופעה בדולבי תיאטר המפורסם בלוס אנג'לס (האולם של טקס פרסי האוסקר). בנובמבר תחבור לוי לתזמורת הסימפונית על שם בטהובן לסיבוב הופעות מיוחד עם עיבודים מיוחדים לשירה בגרמניה, ובדצמבר תעלה הזמרת שלוש הופעות מיוחדות בפולין, מדינה בה לוי פופולרית במיוחד.
המוזיקאית הישראלית נוגה ארז, כוכבת נוסקת בשמי האינדיטרוניקה שמגזין מוזיקה ענק כ-NME הכתיר אותה כאחת ההבטחות הגדולות של השנה, הופיעה כחלק מהמשלחת הישראלית בחסות משרד החוץ לפסטיבל פרימוורה 2016 בשלוש מסגרות שואוקייס (חשיפה) שונות. למען הסר ספק – שלוש הופעות בברצלונה בשבוע אחד.
ההופעות של ארז היו כה מוצלחות, שמנהלי הפסטיבל החליטו להזמין אותה להופיע בו גם השנה, אך הפעם במסגרת הליינאפ של הפסטיבל עצמו. כשנודע לארז על ההזמנה המרגשת להופיע שוב בפסטיבל, היא כבר ידעה שעיקר הפעילות שלה בשנים הקרובות לא יהיה בארץ.
"הקריירה שלי קיבלה תפנית בינלאומית לפני כמה חודשים כשחתמתי עם הלייבל 'סיטי סלנג'. מאז אני על הקו בין ישראל לבירות תרבות שונות בעולם ועיקר הפעילות שלי עברה לחו''ל", מספרת ארז.
"החצי השני של הפרויקט אורי רוסו, המתופף רן יעקובוביץ' ואני, חזרנו עכשיו מפסטיבל סאות' ביי סאות' ווסט באוסטין, טקסס, שם ניגנו ארבע הופעות. חוויה אינטנסיבית. לנסוע לשם היה חשוב ותורם מכל כך הרבה בחינות, אבל אני בעיקר מרגישה שעברתי טירונות בהתמודדות עם לחצים וקשיים טכניים. הבנתי כבר שמכל מקום אפשר לקחת וללמוד משהו אחר, וזה אולי הדבר הכי יפה בלהיות בדרכים".
כמובן שלא רק כבוד ויוקרה נלווים להופעות בחו''ל, שלעתים יכולות להתברר כגיג לא מאוד נוצץ, שלא נאמר הזוי ביותר. אבל גם הופעות תלושות מהמציאות מחשלות אמנים בדרך להצלחה.
"יש לי הרבה חוויות מטורים בעולם שיושבות באזור החוויות שלא אשכח לעולם בסקאלת הזיכרון", מספר יובל הרינג, בעלי משרד יחסי הציבור 'אנלוג', חבר בלהקת 'ועדת חריגים' שהוזמנה להופיע השנה בפרימוורה לאחר שהופיעה בעבר במסגרת השואוקייס של הפסטיבל, וחבר לשעבר בלהקות 'לבנון' ו'טי-וי בודהאז'. "אחת החוויות המוזרות ביותר הייתה לפני עשור כמעט. הייתי עם הלהקה 'לבנון' בעיירה לאבוק, אמצע המדבר בטקסס, עיר הולדתו של באדי הולי. מה שיש בעיר זה בערך פסל של באדי הולי, רחוב אחד ראשי, מלא בתי עץ ומרכז מסחרי בלי נפש חיה, כאילו מישהו הקפיא תמונה מפרוספקט של מלונית דרכים מ-1978.
"קבענו את ההופעה הזו דרך מייספייס. הרבה הופעות נקבעו אז ככה. מלא אנשים התחילו להתעניין במוזיקה במקומות נידחים ובעזרת רשתות חברתיות היה יותר קל למצוא אותם על בסיס עניין משותף בז'אנרים מסוימים. זה יצר מצבים מעניינים, מצחיקים, מפתיעים, בעיקר לא צפויים, כל לילה, בסיבובי הופעות שארכו לעיתים חודשיים ואף יותר ברצף בדרכים.
"לנהוג ללאבוק, עיר באמצע המדבר, לקח בערך 7 שעות. מקום מבאס מאד. עייף. עייף כמוך, אחרי שאתה נוהג 7 שעות. הגענו למן פרונט של חנות, לשעבר חנות תכשיטים ככל הנראה, כי שולחנות התצוגה עמדו ריקים והחנות כולה הייתה ריקה פרט לשטיח מקיר לקיר. חיכו לנו שם הילדים שארגנו את ההופעה. להקות אחרות כבר הקימו תופים ושמו מגברים. כל מיני בני 19 נבוכים בקפוצ'ונים ובגדים שעדיין הריחו כמו סוף הניינטיז לחצו איתנו ידיים רטובות מזיעה. מישהו שאל אותי אם בישראל רוכבים על גמלים ממקום למקום.
"מההופעה עצמה אני זוכר רק שבשלב כלשהו הגיעה משטרה, כי זה היה פרונט של חנות והעיר הייתה נטושה, רחוקה קילומטרים מכל דבר אנושי, ככה שהסט שלנו בטח הדהד עמוק אל תוך המדבר. השוטרים הגיעו בניידת שנראתה כאילו נסעה בזמן משנות השישים, כולל זרקור על הגג שהשוטרים תפעלו ידנית כדי להעיף בני טיפש עשרה מהמדרכה ולראות אם מישהו שותה בירה בחוץ.
"אחרי ההופעה ישנו ממש איפה שהופענו, בשקי שינה שקנינו בוולמארט, על השטיח. חלק מהילדים ישנו איתנו כי לא יכלו לחזור הביתה באמצע הלילה, חלקם גרו בעיירות נידחות יותר אל תוך המדבר.
"היו לי מאות ערבים כאלה בחיי במקומות נידחים יותר ופחות. חבורה של ילדים מארגנת הופעה ללהקה. מזמינים פיצה. באה משטרה. שותים בירות והולכים לישון על הרצפה. כשאני מתאר את זה ככה אני לא מרגיש כאילו משהו מוזר במיוחד התרחש שם באמת. יש אפילו משהו מרגיע בניסיון התמידי הכושל לבנות משהו עם אנשים אחרים. משהו מרגיע בזרות של מקום חדש, בין הניסיון הקטן שלהם לעשות משהו אחר, והניסיון הקטן שלך מהמקום שממנו אתה מגיע. הופעות כמו זו שסיפרתי עליה כאן - אז הן היו הדבר האמיתי. היום עבורי הן מטאפורה, לבני אדם והחיפוש אחר משמעות. גם היום בטורים, אני עדיין מזלזל ברווח, בהיגיון, ומקדש מעל הכל את החיפוש. זה הרגל שאני שמח שרכשתי, גם אם דרך הרבה מאד תקופות, שלמרות שעלולות לאחר להישמע זוהרות, היו עבורי קשות מאוד".
"החודש חגגנו 14 שנים ביחד ואנחנו מופיעים ומטיילים בעולם כבר הרבה שנים", מספרים חברי להקת 'בום פם', להקה נוספת שהוזמנה להופיע בפסטיבל פרימוורה יחד עם סלדה הטורקית, הופעה אחת ברזומה עשיר של הופעות מסביב לעולם. בהתאמה, צברה הלהקה אין ספור חוויות מרגשות, על סף ההזויות, מסיבובי ההופעות שלה בעולם, בהן גם הופעה מול מיליארדר, הפילגש שלו והמאבטח שלהם, באי פרטי קטנטן במלדיביים.
אחד המקומות המעניינים ביותר בהם הלהקה הישראלית פופולרית במיוחד הוא דווקא יפן. "זה קצת כמו להגיע למאדים ולגלות שכולם מאוד נחמדים והאוכל מאוד טעים", מספר חבר הלהקה אורי בראונר כנרות. "היינו ביפן שלוש פעמים עד עכשיו והופענו בטוקיו, אוסאקה ומקומות נוספים. בשנת 2014 ניגנו בפסטיבל Fuji Rock Festival, שזה פסטיבל מטורף. מסתבר שריקודי בטן זה טרנד מאוד פופולרי ביפן, וככה יצא לנו באחת הפעמים לנגן בסדנת ריקודי בטן עם עשרות רקדניות יפניות מהממות. מסתבר גם שכולם שם מכירים את 'הבה נגילה'...
"יש לנו לייבל ביפן, ובנוסף לאלבום השלישי והרביעי שלנו הם הוציאו שם גם אוסף שיצא רק ביפן. בשנת 2015 הקלטנו אלבום עם זמרת יפנית (Mayumi Kojima) וגם עשינו ביחד איתה סיבוב הופעות קצר ביפן, בדומה לקשר שלנו עם הזמרת הטורקייה Selda ואת הרומן המתמשך שלנו עם טורקיה, השכנה האהובה".
דוגמה מובהקת ללהקה ישראלית שעושה חיל בחו''ל אך פחות מוכרת בישראל, היא להקת ה'ג'ואיש מאנקיז', שמשלבת מוזיקת כליזמר עם מוזיקה בלקנית, פופ, רוק, פאנק ואלקטרוניקה.
העיר פרנקפורט היא סוג של בית שני עבור הג׳ואיש מאנקיז. זוהי עיר הולדתו של יוסי רייך, מייסד הלהקה, וגם חברת התקליטים שבה הלהקה חתומה נמצאת שם. אחת החוויות המשעשעות ביותר שזכורה ללהקה קרתה בסופ"ש פורים בעיר הגרמנית ומבהירה היטב את הקושי לעבור מעיר לעיר במשך שבועות ארוכים ולהופיע מדי ערב.
"באחד מסיבובי ההופעות באירופה הגענו אחרי לילה קצר עם מעט שינה לפרנקפורט, אחרי נסיעה ארוכה מברלין, שם הופענו לילה לפני כן ב'רוטר סלון' בערב שהיה מסיבת פורים והיה מלא בקהל גרמני וישראלי, מחופשים ושתויים, ערב שנגמר רק לפנות בוקר", מספר חבר הלהקה עומר הרשמן. "כל הכרטיסים נמכרו מראש וידענו שגם צוות טלוויזיה מהערוץ הממלכתי של גרמניה יגיע לצלם אותנו לכתבה.
"אחרי מנוחה של שעה במלון חזרנו למועדון, שהיה כבר מלא עד אפס מקום בקהל גרמני שמצפה לקבל את ההופעה בדיוק בשעה שכתובה על הפוסטר. הגיעה השעה וכולנו שם, לבושים בחליפות שלנו ומתרגשים לקראת ההופעה שאמורה להיות החשובה ביותר בכל הסיבוב. כולם, חוץ ממורן הטרומבוניסט... הדקות עוברות והקהל מתחיל למחוא כפיים בציפייה. אחרי נסיונות לתפוס אותו בכל דרך אפשרית, אנחנו מבינים שהוא נרדם במלון ושאם לא נלך למלון ונדפוק לו על הדלת נופיע בלי טרומבוניסט...
"אנה, מנהלת הטור, שגם סבלה מפציעה בברך שגרמה לקצב ההליכה שלה להיות די מוגבל, יצאה לכיוון המלון. ואנחנו - במרוץ נגד הזמן... בינתיים, בשביל לקנות זמן מהקהל, יוסי עלה לבמה כדי לרכך את הקהל עם בדיחות...
"ואז, ברבע שעה איחור, שבקנה מידה גרמני זה פלוס-מינוס ארבע שעות, מורן הגיע, בחליפת טרנינג של אדידס ועם סימני שינה על העיניים... תוך פחות מדקה כבר היינו על הבמה, ולמרות הכל - ההופעה הייתה מעולה! כל כך טובה, שאפילו הגרמנים סלחו לנו על איחור בלתי נסבל של רבע שעה".
הג׳ואיש מאנקיז יחזרו להופיע בשוויץ ובגרמניה בחודש מאי הקרוב, בסיבוב שילווה את יציאת אלבומם החדש High Words, אותו ישיקו לפני כן בארץ במועדון ה״תדר״ ב-22.4. ההרכב יופיע גם בפסטיבל Sziget ההונגרי בחודש אוגוסט, בנוסף להופעות בפסטיבלים נוספים בכל רחבי אירופה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם