ראשי » תרבות » קולנוע

"הסוכן": זכוכית מגדלת קולנועית לתא המשפחתי

הבמאי האיראני המוערך והמעוטר אסגאר פרהאדי, ממשיך לחקור את עדינותו וחוזקו של התא המשפחתי, בדרכו הייחודית המחברת סיפור בילוש ודרמה. הקונספט מסקרן ומעניין, אבל "הסוכן" פחות טוב מיצירותיו הקודמות // ביקורת קולנוע

 
סלון, מטבח, מיטה מבולגנת, חלקי חדרים, פיסות של בית... מהר מאוד אנחנו קולטים שמשהו מרגיש חסר, מעוצב מדי, לא לגמרי אמיתי, עד שנופל האסימון ומתברר שזוהי תפאורה להצגת תיאטרון. קריאות "הבית מתמוטט" נשמעות ולפתע אנו צופים בדירה אמיתית. קריאות האזהרה מחלחלות ונקלטות במהרה אצל הדיירים המבוהלים בשעת לילה מאוחרת. תנועה ערה נרשמת בחדר המדרגות של בניין דירות שכונתי. כולם לחוצים, לוקחים את יקיריהם, מנסים לעזור אחד לשני, נוטלים מעט מחפציהם וממהרים לחדר המדרגות ההומה. קשוב לקריאות ומנסה לשמור על קור רוחו, אימד יוצא מדירתו יחד עם אשתו, דואג לפנותה, חוזר לעזור לדיירים המתקשים לעזוב. לבסוף הוא נכנס חזרה אל דירתו אותה הוא נאלץ לפנות בפתאומיות. המצלמה עוזבת אותו, משמרת את נקודת מבטו בלבד תוך שהוא מתקרב לחלון ומציץ מטה. דחפור ענק נראה חופר באדמה שלצד הבניין, מערער את יסודותיו. לפתע זכוכית החלון דרכו אנו מביטים מתחילה להיסדק...
 
היצ'קוק אמר פעם שסרט צריך להתחיל עם רעידת אדמה ומשם הלחץ צריך רק להתגבר. נראה כי אסגאר פרהאדי, הבמאי שמאחורי הסרט זוכה האוסקר "פרידה" (2012) והדרמה המסתורית הבינלאומית "העבר" (2013) בהחלט נותר קשוב לעצתו של הבמאי הנודע. "הסוכן", סרטו החדש וזוכה האוסקר הטרי בפרס 'הסרט הזר הטוב ביותר' נפתח בסצנה מלחיצה, סצנה המבטאת סוג של שבר המערער את יסודות הבסיס המשפחתי. משם הוא מתחיל אט-אט לגולל סיפור של מתח ותעלומה כאשר במעין מהלך ורטיגואי הוא מגיע לשיאו בחזרתם של הדמויות הראשיות אל הבניין המט ליפול, אל הדירה בקומה העליונה ממנה נסו בהתחלה.

פרהאדי, במאי מוכשר ומיומן ביותר, עוסק בסרטיו פעם אחר פעם בדרמות משפחתיות. אך סרטיו המשפחתיים נבנים כולם תמיד סביב תעלומה, נפרשים כמין חידה טראומטית מסתורית ברוח אגתה כריסטי מולה נדרש ראש המשפחה להתמודד. מתפקד כבלש חובב, הוא נדרש לפענח את התעלומה על מנת להחזיר מעט סדר לחיי משפחתו ולשמור על שלמותה.

פרהאדי אמנם אינו הראשון אשר שילב בהצלחה בין דרמה משפחתית לסרט מתח ותעלומה. היצ'קוק עשה זאת הרבה לפניו, בין אם ב"צל של ספק" (1943) המבריק או "חשד" (1941) המותח. אך למרות שסרטיו של פרהאדי מלאים בתעלומות מעוררות מחשבה ודמויות סקרניות עד כדי אובססיה בחיפוש אחר האמת, הוא מותיר את עלילותיו עם שתי רגליים מוצקות על קרקע המציאות, את דמויותיו נעות בעולם ריאליסטי, יומיומי, בלתי מתייפייף, חף מגיבורים או אירועים גדולים מהחיים, עולם בו לדברים יש בסופו של דבר הסבר פשוט והגיוני, בו דברים טריוויאליים הם אלו אשר בכוחם לחולל דרמות גדולות.
 
למרות ש"הסוכן" הינו סרט המצליח לייצר עניין לכל אורכו, הוא אינו סוחף או מורכב כמו שני סרטיו הקודמים. החיבור שעושה פרהאדי בין המחזה האמריקאי הקלאסי "מותו של סוכן" לבין הדרמה המתחוללת בקרב המשפחה האירנית שבמרכז הסרט הוא מעניין ומעניק ליצירה רובד ביקורתי פוליטי, אך לא כזה שבאמת נחוץ על מנת להבין את הסרט או כזה אשר מסייע לפענח את התעלומה שבמרכזו.

מקוריות סרטיו של פרהאדי נעוצה תחילה בחיבור המאוד אפקטיבי ומרשים שהוא מצליח לייצר בין הדרמה המשפחתית לסרט התעלומה והבילוש. אמנם הוא עוסק בז'אנר בצורה לא שגרתית, אך נראה כי סרטיו נעזרים תמיד באמצעי התעלומה על מנת לחקור, באמצעות זכוכית מגדלת קולנועית, את התא המשפחתי השברירי. השאלה המרכזית הנשאלת תמיד בסרטיו אינה דווקא השאלה המתבקשת של מי עשה מה למי ולמה – כמו בעלילות סיפורים בלשיים שגרתיות, פרהאדי מציב את השאלה היותר מעניינת הבוחנת את כוחו ולכידותו של התא המשפחתי ואפשרות שרידותו ועמידותו בפני משברים. הוא לא תמיד עונה לשאלות הללו ומשאיר את המסתורין הזה לא מפוענח וזה כשלעצמו רעיון מרתק אשר פרהאדי מצליח לשמר ולחקור באובססיביות שוב ושוב מסרט לסרט ואשר הופך אותו לא רק לבמאי ז'אנר ייחודי ומעניין אלא גם לאחד מיוצרי עלילות המסתורין המקוריים של דורו. למרות ש"הסוכן" פחות טוב מיצירותיו הקודמות, עדיין מדובר בסרט שווה צפייה, משוחק היטב ומסקרן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg