אלבום השירים הראשון של אורי אורבך ז"ל ועוד ארבעה דברים לעשות השבוע
היהודי האירי המפורסם ביותר, האגדה המסתורית של המלך ליר והסלוגנים של אורי אורבך ז"ל שמלווים אותנו עד היום. החמישייה הפותחת 19-25.2.17
מה? פרויקט מימון המונים לאלבום השירים הראשון של אורי אורבך ז"ל.
למה? אורי אורבך ידע לבטא בדיוק, ברגישות, בהומור, בפשטות ובאמיתות סיטואציות מהווי עולמם של ילדים. שנתיים לאחר פטירתו של אורבך עומד לצאת אלבום שירי ילדים פרי עטו, בהלחנתו של ניר סרי ובהשתתפותם של 26 נגנים. באלבום לוקחים חלק האמנים דוד ד'אור, דניאל זמיר, אברי גלעד, גולן אזולאי, חבורת אנדרדוס, ג'קי לוי, דואהליה ברלין, לבנת בן חמו וגילן שחף, אשר מבצעים ומקריאים משיריו. את חוברת המלים יעטרו איוריו של שי צ'רקה.
מתי? הפרויקט זמין לתמיכה בשלושת השבועות הקרובים.
איפה?בדף ההדסטארט.
כמה? החל מ-40 שקל לאלבום דיגיטלי.
הידעת? לפני כניסתו של אורי אורבך ז"ל לחיים הפוליטיים וכהונתו כשר לאזרחים ותיקים, אורבך התפרסם כסופר, עיתונאי, בעל טור, סאטיריקן, פובליציסט ומאנשי התקשורת הבולטים בציבור בדתי לאומי. במסגרת פעילותו הענפה אורבך כתב גם מספר ספרים הומוריסטיים, וביניהם הספר "סבא שלי היה רב", שהוא לקסיקון הומוריסטי למונחים מחייהם של שומרי מצוות. אורבך אחראי גם למספר סלוגנים וביטויים שהשתרשו בשפה, ובהם: "דתי מחמד", "העם עם הגולן" ו"חברון מאז ולתמיד".
בקרוב: אלבום ראשון משיריו. אורי אורבך ז''ל
צילום: ראובן קסטרו
מה? תשעה קיפולים יוצרים ברבור נייר- רומן חדש מאת רות גיליגן.
למה? שלוש עלילות המגשרות על פני כמה דורות ונשזרות בדרכים מרתקות ומפותלות, מתחברות ב"תשעה קיפולים יוצרים ברבור נייר", רומן חדש מאת רות גיליגן, לכדי סיפור קורותיה של הקהילה היהודית של אירלנד שכמעט נשתכחה. תחילת המאה העשרים - משפחה יהודית מהגרת מליטא לאמריקה בחיפוש אחר חיים טובים יותר, אלא שבמקום להגיע לאמריקה ספינתם עוגנת באירלנד; דבלין, 1958 - נער יהודי אילם כלוא במוסד לחולי נפש הממוקם מחוץ לעיר ומפתח יחסי חברות לא צפויים עם גבר השבוי בסיפור של אהבה נושנה; לונדון, ההווה – עיתונאית אירית נאלצת לבחון את תפישותיה בדבר זהות ומשפחה כשבן זוגה מבקש ממנה להתגייר.
איפה? בכל חנויות הספרים.
כמה? 98 שקל.
הידעת? עדויות על חיים יהודיים באירלנד הן קדומות ביותר, וכבר במאה ה-17 נפתח בית כנסת בעיר דבלין. למרות זאת, יהודים מעולם לא הצליחו להכות שורש של ממש באי, כפי שעשו במקומות אחרים באירופה. היהודי האירי המפורסם ביותר הוא אינו אדם אמיתי, אלא דמות ספרותית בדיונית בשם לאופולד בלום, גיבורה של יצרת המופת מאת ג'יימס ג'ויס, "יוליסס". היהודי האירי המפורסם ביותר שכן חי במציאות, הוא ככל הנראה נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג, אשר כיהן קודם כרב הראשי של אירלנד.
''תשעה קיפולים יוצרים ברבור נייר''
מה? עיבוד מיוחד של תיאטרון מלנקי למחזה "המלך ליר" מאת שייקספיר.
למה? ההצגה היא פנטזיה חופשית, מעין וריאציה על המחזה של שייקספיר העוסק בבגידת ילדים באביהם הזקן. ליר מלך אנגליה מחליט בערוב ימיו לחלק את ממלכתו בין שלוש בנותיו על פי "מבחן אהבה": מי שתוכיח לו את אהבתה אליו – תזכה בחלק בממלכה. בתו הקטנה קורדליה מסרבת להעמיד למבחן את אהבתה, והוא מגרש אותה לגלות. שתי בנותיו האחרות, גונריל וריגן, מכריזות על אהבתן הגדולה לאביהן, וזוכות בתמורה, כל אחת, בחצי הממלכה. כעת, כשמבוקשן בידן, הן מתנכרות לאביהן ומתנערות מכל אחריות כלפיו. ליר הזקן נותר בודד ונבגד, חשוף מול איתני הטבע. בגרסה של "מלינקי" מתמקד הסיפור במשפחת גלוסטר: רייגן וגונריל הבנות "הרעות" של המלך ליר ושני בניו: אדגר (הבן החוקי), ואדמונד (הבן הממזר). הזרקור מופנה אל הדור הצעיר, החמדן, חסר החמלה וחסר המעצורים הנלחם על הירושה.
מתי? יום רביעי 22.2.17 בשעה 20:00.
איפה? תאטרון תמונע, רח' שונצינו 8, תל אביב.
כמה? 80 שקל. לרכישה: 03-5629462, או באתר.
הידעת? המחזה "המלך ליר", אותו כתב שייקספיר בשנת 1605 (ככל הנראה), מבוסס על חייו של ליר מלך בריטניה. עם זאת, למלכותו של ליר אין תיעוד היסטורי והוא נחשב לאחד מהמלכים האגדתיים של בריטניה. שייקספיר התוודע לדמותו של ליר מספרו של ג'פרי ממונמות' "ההיסטוריה של מלכי בריטניה", כרוניקה שנכתבה על ידו בשנת 1136 לערך. הספר כולל תיאור כרונולוגי של מלכי בריטניה, החל מברוטוס, נכדו של אניאס, מפליטי מלחמת טרויה, ועד לכיבוש האנגלו סקסי במאה ה-7. הספר היווה את אחת מן היצירות העיקרות בארון הספרים הבריטי, אם כי חשיבותו כספר היסטוריה מועטה, שכן הוא מכיל אי דיוקים רבים כמו גם סיפורים בדויים.
פנטזיה חופשית המבוססת על מחזהו הנודע של שייקספיר. ''ליר. בובות ואנשים''
צילום: אולג יבטספייב
מה? תערוכה חדשה בבית אריה קלנג באשדוד, המציגה את תפיסת עולמן של 11 אמניות המעניקות פרשנות אישית וחדשה לגוף הנשי לרגל יום האישה הבינלאומי.
למה? התערוכה מציגה את תפיסת עולמן הרגשית והרוחנית של האמניות אשר נותנות פרשנות חדשה, מקורית ואישית לאופן בו הן רואות וחוות את הגוף הנשי. כל אחת מהאמניות המציגות בתערוכה עברה מסע של התבוננות עמוקה שמתחיל במעטפת החיצונית של הנפש וחודר לפנימיותה אשר חבויה תחת שכבות רבות. כל אחת מהיוצרות מספרות ללא מילים את התחיה האישית-קולקטיבית של מהות ה"אישה". משתתפות בתערוכה: ריקי איתן בירנבוים, איילת שוורץ, איילת לנדאו, דפנה טור, נופר משאלי, ז'קלין מגן, נעה זילברמן, מוריאל דז'לדטי, אנקה הויבן, תמי אשד ואנוק יוסבשוילי.
מתי? התערוכה תנעל ב-4.5.17. שעות פתיחה: ב', ג', ה', בשעות 09:00-20:00, א', ד' בשעות 09:00-18:00, ו' בין השעות 9:00-13:00.
איפה? רחוב יאיר 2, אשדוד.
כמה? כניסה חופשית.
הידעת? שמה של התערוכה - 'איקס איקס' (XX) הוא שילוב של טקסטיל וגנטיקה, המציג את הגנום הנשי ומתקשר גם לרקמת האיקסים הנחשבת ליצירה נשית. הסימון מתכתב עם התכים של רקמת הצלבים המסורתית הקשורים בקשר עמוק אל מלאכות היד המסורתיות שבתרבויות רבות מיוחסות ליצירה נשית. (מפי אוצרת התערוכה: אנוק יוסבשוילי).
The missing whole
צילום: דפנה טור, מתוך התערוכה
מה? פאנל בהשתתפות בני הדור השני והשלישי לג'נוסייד הארמני.
למה? לרגל תערוכת היחיד של דור גז "האדם החולה של אירופה – המלחין", המוצגת בימים אלו במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים ומעלה לדיון את נושא הג'נוסייד הארמני, יתקיים פאנל מיוחד בנושא "המאבק על הזיכרון" בהשתתפות בני הדור השני והשלישי לג'נוסייד מהקהילה הארמנית בירושלים. הדיון בפאנל בהנחיית ד"ר יונה וייץ מהמחלקה לתיאוריה והיסטוריה מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בבצלאל, יתמקד בפוסט זיכרון בקרב הדור השני והשלישי לג'נוסייד הארמני. המשתתפים דר' ג'ורג'ט אואקיאון, קיבורק הינטליאן, סרופ סאהגיאן והארוט בראמיאן ישוחחו ממבט אישי על המשמעות של היותם צאצאי ניצולים וכן ידונו בביטוים המיוחדים של הניסוח הנרטיבי וטריטוריות הפעולה של זיכרון הג'נוסייד בקהילה.
מתי? יום חמישי 23.2.17, שעה 19:00.
איפה? המוזיאון לאמנות האסלאם, הפלמ"ח 2, ירושלים.
כמה? כניסה חופשית.
הידעת? בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בין השנים 1914–1918, נרצחו בתחומי טורקיה – לפי אומדן ועדת האומות המאוחדות לזכויות האדם (1985) – כמיליון ארמנים, וכמיליון נוספים אולצו לעזוב את אזור מזרח טורקיה. ההערכה המקובלת היא שלפחות מחצית מ-2.3 מיליון הארמנים שחיו בטורקיה בתקופה זו נרצחו, כשליש ממספר הארמנים בעולם באותה עת. טורקיה מצידה מכחישה את עצם התרחשותו של הג'נוסייד ומבקשת להציג את מה שאירע כסכסוך טריטוריאלי פנימי בין שתי תנועות לאומיות, או לטעון שהפגיעה בארמנים הייתה תוצאה אזורית בלתי נמנעת של המלחמה העולמית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם