"האויב שבפנים: פרק הסיום": עינוי ויזואלי

הוא עמוס באפקטים, שלל מפלצות ואקשן ובכל זאת מדובר בפרק החלש בסדרה. טכניקת העריכה שחותכת את הסרט לסלט קצוץ דק מוסיפה כאב ראש לעלילה הפשוטה וחסרת התחכום // ביקורת קולנוע

דני לרנר | 2/2/2017 7:54
תגיות: קולנוע,מילה גובוביץ',האויב שבפנים,האויב שבפנים: פרק הסיום,פול אנדרסון

האויב שבפנים: פרק הסיום, במאי: פול אנדרסון

 
קטעים נוספים

 סדרת סרטי "האויב שבפנים" או בלועזית RESIDENT EVIL, כפי שהיא מוכרת לחובבי משחק המחשב הפופולארי עליו היא מבוססת, חוזרת בפרק קולנועי שישי המבטיח להיות, לפחות על פי כותרתו, פרק הסיום של סדרת הסרטים האפוקליפטית. אחרי חמישה סבבים קולנועיים מהנים בהם מילה ג'ובוביץ' כיסחה את הצורה לשלל זומבים, מפלצות שונות ומשונות ומנהלי תאגיד מרושעים, היא מתייצבת לקרב הסופי על עתיד העולם בסרט המחזיר לתמונה כמה מן הדמויות המרכזיות בסדרה ומסכם את הסיפור במקום שבו הכול התחיל – בכוורת התת קרקעית המאובטחת של תאגיד 'אמברלה'.
 
פוסטר הסרט
''האויב שבפנים: פרק הסיום'' פוסטר הסרט

ניכר שזהו סרט שנעשה בעיקר עבור חובבי הסדרה כדי לנסות ולסיים בצורה נאותה את סיפור אליס בארץ הפלאות המפלצתיות אותו החלו יוצריו לספר לנו לפני יותר מעשור. למרות שאין בו רגע מנוחה, שהוא עמוס באפקטים, שלל מפלצות ואקשן מהדהד מקיר לקיר, פרק הסיום המצופה מתגלה למרבה האכזבה כפרק החלש ביותר בסדרה כולה העלול להותיר את מעריציה לא רק מבואסים - אלא אפילו עצבניים.

נתחיל ונאמר שאם לא שיחקתם במשחק המחשב עליו מבוסס הסרט, זה לגמרי בסדר, אבל אם לא צפיתם בסרטי הסדרה, לפחות בפרק הקודם (החמישי) ובפרק הראשון שהחל את הכל, אין לכם כל כך למה לצפות בסרט הזה, כי רוב הסיכויים שתרגישו מנותקים ואבודים. מה שהפך את סרטי "האויב בפנים" למצליחים ואהובים היא בראש ובראשונה מילה ג'ובוביץ' אשר כיכבה בתפקיד הראשי בתור 'אליס' לאורך כל פרקי הסדרה והייתה משכנעת מאוד בתור לוחמת עשויה ללא חת, אשר לא רק מנסה לשרוד את האפוקליפסה אלא בעיקר נאבקת לגלות את זהותה האמיתית וייעודה בעולם. לאורך סרטי ההמשך דאגו היוצרים להעמיק את סיפורה, להעשיר את כמות ומגוון המפלצות מולן נאבקה וכמובן לשכלל מסרט לסרט את סצנות האקשן בהן השתתפה. לכן תמוהה העובדה כי במקום לספק סיום נאות, מרהיב ומותח שבמונחים משחקיים יעלה את אליס לשלב המאתגר והמסובך ביותר של מסעה, בחרו היוצרים לסטות כל כך מן האלמנטים המרכזיים אשר בנו את הסדרה.
 
צילום: באדיבות פורום פילם
הרבה אקשן, מעט עלילה. ''האויב שבפנים: פרק הסיום'' צילום: באדיבות פורום פילם

פרק הסיום מתחיל בדיוק מהיכן שהסרט הקודם הסתיים – בוושינגטון, אלא שהפעם היא חרבה עד היסוד, רק שרידים של בנייני הממשל המוכרים עדיין בולטים ומסגירים את זהות המקום שפעם היה. מתוך ההריסות בוקעת אליס. במהרה נאמר לה על ידי המלכה האדומה – אותה ילדה ממוחשבת השולטת על מערכת האבטחה של תאגיד אמברלה – שנותרו לה שעות בודדות להציל את מה שנותר מאוכלוסיית העולם לפני שהתאגיד ישמיד את כולם. בקיצור, משימתה הפעם היא לחדור לכוורת של התאגיד ב'ראקון סיטי', לשים ידה על סם הנגד ולפזרו באוויר, מה שיציל את שרידי האנושות וישמיד את כלל הזומבים. בעוד אליס יוצאת למשימה מצטרפים אליה כמה מן השורדים ויחד הם מוצאים עצמם מתמודדים מול מפלצות וראשי תאגיד בדרך למשימתם הגורלית.

צילום: באדיבות פורום פילם
תסריט הנשען על סיפור דל במיוחד. ''האויב שבפנים: פרק הסיום'' צילום: באדיבות פורום פילם

לעומת הפרקים הקודמים בסדרה, הפעם מדובר בסרט הנשען על תסריט בעל סיפור דל במיוחד וחסר תחכום הטווה אוסף ארוך עד מייגע של סצנות אקשן סתמיות ונטולות מתח. חלק מהן אפילו חוזרות על עצמן לעייפה ואינן מקדמות את הסיפור, אלא תוקעות אותו.

העריכה בסרט היא סיוט לחובבי אקשן ובמסורת "קוונטום של נחמה", "ג'ייסון בורן" האחרון ושאר סרטי פעולה ריקניים, היא אינה מאפשרת ליהנות מאף רגע של אקשן. בוא נאמר שאורכו של השוט הארוך ביותר בסרט עומד על שניות בודדות, כאשר האורך הממוצע של שוט בסצנות האקשן עומד על פריימים בודדים. התוצאה היא סלט קצוץ דק של שוטים המתחלפים על המסך בקצב מטורף וחסר הגיון שאינו מאפשר להבין או ליהנות ממה שרואים על המסך, עינוי ויזואלי של ממש. היוצרים יכולים כמובן לטעון שהרעיון הפעם הוא ליצור חוויה אימפרסיוניסטית של אקשן ו/או ללהטט בעבודת עריכה שמטרתה לעמוד על הכאוטיות והאנרגטיות של רגעי הפעולה, אבל אם שימוש בסגנון הזה רק יגרום לצופים לסבל ויחבל קשות בהנאת הצפייה שלהם - אז בשביל מה זה טוב? כבר עדיף פשוט לקרוא את התסריט ולדמיין במסורת הסרטים הקודמים סצנות אקשן מרשימות ומהנות בהרבה – כאלה שלא מצריכות נטילת משככי כאבים לראש סחרר לאחר הצפייה בהן.
 

צילום: באדיבות פורום פילם
סלט קצוץ דק של שוטים מתחלפים. ''האויב שבפנים: פרק הסיום'' צילום: באדיבות פורום פילם

פול אנדרסון, אשר זהו הסרט הרביעי מתוך הסדרה בבימויו, מראה סימני עייפות בולטים. הבימוי, כמו גם התסריט, נטולי השראה ולא פעם גם נטולי הגיון פנימי. נראה כי כל מה שמעניין אותו הפעם אינו דווקא הסרט אלא הסיפור המשפחתי שמאחוריו, מה שמעביר אותנו אל תחום הטריוויה הקולנועית. הסרט הראשון היה זה שהפגיש בין הבמאי אנדרסון לבין הכוכבת מילה ג'ובוביץ'. השניים נישאו כמה שנים מאוחר יותר והקימו משפחה וכעת, כמעין סגירת מעגל, בתם, אבר אנדרסון, מופיעה בסרט האחרון בתפקיד הילדה הממוחשבת המוכרת בכינויה 'המלכה האדומה'. נחמד, לא ככה? מי שחוזרים לככב בפרק האחרון לצד ג'ובוביץ' הם אלי לרטר ("גיבורים") בתור אחת השורדות הלוחמניות, איאן גלן ("משחקי הכס") בתור הד"ר אייזיקס המרושע ושון רוברטס בעל משקפי השמש בתור וסקר המסתורי.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

המומלצים

פייסבוק