ראשי » תרבות » קולנוע

ביקורת "יצורים ליליים": נקמה מעוצבת היטב

תסריט מקורי, צילום מסוגנן, משחק מצוין ומעל לכל – עיצוב יפהפה, מאפיינים את סרטו החדש של טום פורד, מעצב האופנה ובמאי "סינגל מן", שמחזק את מעמדו בתעשייה הקולנועית // ביקורת

קומת המשרדים של גלריית אומנות אלגנטית ויומרנית. היא צולחת את המעבר בדרכה למשרדה, עייפה, מהורהרת. היא האוצרת של הגלריה וניכר כי משהו מטריד אותה. זה כנראה הספר שהיא קראה אתמול בלילה. הוא ריתק אותה, הפחיד אותה, שלהב את דמיונה עד שהתקשתה להניח אותו. אבל זה לא הדבר היחיד שמעיק עליה. גם בעלה שנפקד ממיטתה בשל מסע עסקים כלשהו מעסיק את מחשבותיה.
 
חולפת בדרכה על פני יצירה שתלויה על הקיר, היא נעצרת להביט בה. אותיות מפוזרות בה ויוצרות באופן מקוטע את המילה 'נקמה'. היא עוצרת עובדת שחולפת מולה, שואלת אותה מה היצירה הזאת עושה שם. "את קנית אותה", משיבה לה העובדת המחזיקה טלפון נייד המחובר לאפליקציה הצופה בתינוק שלה הישן במיטתו. האוצרת לוקחת את הטלפון להסתכל ברך הנולד, עושה את עצמה מתעניינת, אך הטלפון לפתע נשמט מידיה והמסך שלו נסדק בצורה קשה. העובדת לא מתרגשת, לוקחת זאת בקלות, אומרת שעומדים להחליף להם את הטלפונים במילא אז זה כלל לא משנה ועוזבת, מותירה אותה שוב לבדה. אמנם לא קורה כאן הרבה אך זוהי סצנה שבתוכה טמון המפתח להבנת הסרט הזה ולרעיון שמאחוריו – שאנשים הם לא חפצים, שלפגיעה בהם יש השלכות ושהגמול על כך עשוי להכות בצורות שונות ומפתיעות.

טום פורד, מעצב האופנה המצליח, הפתיע כאשר החל בקריירה חדשה של יוצר קולנוע. סרטו הראשון "סינגל מן" משנת 2009 היה דרמה פסיכולוגית מותחת ומעוצבת להפליא על גבר טראומטי אשר מות אהובו בתאונת דרכים מוביל אותו להחלטה להתאבד, אך לפני שניגש לכך הוא מבלה יום בסידור ענייניו האחרונים ועיצוב החיים שלאחר מותו. מדובר היה בסרט מלוטש וסופר אלגנטי מבחינת הלוק שלו, כאשר כל שוט נראה כאילו נגזר מתוך מגזין אופנה.
 
סרטו החדש של פורד "יצורים ליליים" מתחיל כהמשך ישיר מבחינה ויזואלית של הניקיון ומסוגננות היתר של "סינגל מן" אך ממשיך משם למחוזות אסתטיים שונים לחלוטין, חשוכים, מחוספסים ומלוכלכים יותר, כאשר הסרט מביא אותם בעצם לעימות האחד מול השני על זמן המסך. יותר מכך, "יצורים ליליים" ממשיך את העיסוק של פורד בדמויות טראומטיות, כאלו השבורות מבפנים, כלואות בתוך עולם של סגנון ודמיון, מעין מתים מהלכים אשר סערה גדולה מתחוללת בתוכם כאשר הדרך שלהם לגאול עצמם מהייסורים שפוקדים אותם ולחזור לחיים היא דרך סוג של נקמה מעוצבת היטב או לפחות הרהור מרהיב עליה... או כפי שמסכמת זאת אחת הדמויות בסרט: "העולם שלנו הרבה פחות כואב מאשר העולם האמיתי".

נחזור לעלילה. הסרט עוקב, כאמור, אחר אוצרת אמידה ונאה בשם סוזן (איימי אדמס) הנשואה בעושר, אך לא באושר, לבעל בוגדני. ערב אחד היא מקבלת לידיה כתב יד לספר חדש אותו כתב אדוארד (ג'ייק ג'ילנהול), בעלה לשעבר אותו נטשה לפני כעשרים שנה. משחררת את משרתיה ועוזריה, היא נכנסת למיטתה ומעבירה את הלילה בקריאה של כתב היד של אדוארד הקרוי "יצורים ליליים". הסיפור מטריד אותה ובעיקר גורם לה להביט חזרה ולבחון רגעים מרכזיים מחייה המוקדמים עם אדוארד עד לרגע פרידתם, פרידה אשר טמון בתוכה גם סוד אשר הוביל את האקס שלה לכתיבת הספר.
 
אם התיאורים הנ"ל לא הבהיר זאת - "יצורים ליליים" הוא מותחן מרתק, מצולם להפליא וגם משוחק היטב. התסריט המעניין שלו בנוי משלושה קווי עלילה: הקו העיקרי עוסק בסוזן הקוראת את הספר תוך התמודדות מול עבודתה בגלריה ובעלה הבוגדני; הקו השני הוא הספר עצמו אשר הסיפור גולש לתוכו ומציג אותו כמעין סרט בתוך סרט; הקו השלישי עוסק בזיכרונות העבר של סוזן המתארים את יחסיה עם האקס מרגע פגישתם ועד פרידתם. כל קווי העלילה הללו מצטלבים כל העת בצורה מחושבת ומאורגנת היטב ומתנקזים לתוך סצנת סיום מעוררת מחשבה.

הבימוי של פורד מדויק, כמו גם התסריט המבוסס על ספרו של אוסטין רייט. האופן בו פורד שוזר בין הרבדים השונים של העלילה יוצר מתח ומעניק עניין רב לסרט. אדמס אפקטיבית ביותר בתפקיד הראשי, כמו גם ג'ילנהול המשחק בסרט בתפקיד כפול. גם את האקס מהעבר וגם את האב/בעל, גיבור הסיפור/הסרט שבתוך הסרט. עוד משתתפים בולטים כוללים את ארמי האמר ("הפרש הבודד") בתפקיד הבעל הבוגדני של סוזן, מייקל שאנון המעולה בתפקיד איש משטרה קשוח וארון טיילור ג'ונסון ("קיק-אס") בתפקיד נבלי ומרושע להחריד אשר זיכה אותו בפרס שחקן המשנה הטוב ביותר בטקס גלובוס הזהב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg