עידו מוסרי הופך את הכאב לקצת יותר נעים
הוא חווה פריצות דיסק, נפרד מבת זוגו, בחן את האישיו שלו עם כאב בהצגה חדשה ופצע את עצמו בעין במהלך החזרות. יותר כואב מכל זה? הוא גם נאלץ לסרב לעבודה עם אדם סנדלר. מזל שהבמאי ההוליוודי אוהב אותו מספיק כדי לשנות עבורו את כל הלו''ז של ההפקה
"לדעתי זאת הפעם הראשונה שאני השחקן המבוגר ביותר בהצגה", קולט עידו מוסרי, שהוא כידוע בן למשפחה שאוחזת בכוח העל להיראות צעירים לנצח (ע"ע טל מוסרי). עידו משחק כעת בהצגה חדשה של תיאטרון גשר בשם "תל חורף" (שתעלה הערב, חמישי ה-15 בדצמבר), שמורכבת מכמה סיפורי אהבה מרירים-מתוקים. "אני עכשיו בחזרות להצגה אחרת בגשר", מספר מוסרי, "ושם אני משחק חייל בן 20 בסדיר, למרות שבפועל אני כבר בן 38. איך הזמן עובר...".
אתה רואה כבר את ההבדלים בינך לבין החבר'ה הצעירים בקאסט?
"בוודאי. אצלם יש המון רעל ותשוקה שאלה דברים נפלאים וכיף לקחת את זה מהם, ואצל החבר'ה היותר מבוגרים יש קצת יותר ניסיון, אז אנחנו נותנים להם ולוקחים מהם. אנחנו קבוצה של חמישה שחקנים מאוד מגובשים ועזרנו אחד לשני. אלדד פריבס למשל, שהיה ליצן בקרקס בעברו, לימד אותנו על ליצנות".
הוא גם לימד אותך איך להכניס את העיפרון לעין?
"אה, אתה מדבר על התאונה שהייתה לי? אז לא (צוחק), זאת עבודה שלי, למרות שאלדד היה שם. בסצנה המדוברת הדמות שלי מכה את עצמה בזמן שיש עיפרון שתלוי לה מהצוואר בשרשרת - מי שיראה את ההצגה יבין למה. במהלך החזרות ניסיתי לדפוק את הראש שלי על שולחן, והעיפרון נתקע בעץ וחדר לי סנטימטר באיזור העין. כמויות הדם שנשפכו שם היו בלתי נגמרות והמראה היה מבעית. הובהלתי באמבולנס וכולם מסביבי נורא פחדו וגם אני, אבל שמתי לב שאני מצליח לראות בעין הפגועה אז הייתי רגוע יחסית. האמת שבעיקר כעסתי על עצמי. הרי אף אחד לא יכל לצפות את מה שקרה, אז הפניתי את זה לעצמי. זה קרה שבוע לפני עליית ההצגה".
ומה קרה אז?
"לשמחתי אחרי יומיים כבר חזרתי. היה נורא חשוב לי לחזור לעבוד ובהצגות הראשונות אני יצאתי עם חצי תאוותי בידי כי הורידו את הסצנה הזאת. הרי כשהבמאי מיכאל קרמנקו פנה אליי עם ההצעה לשחק ב'תל חורף', אמרתי לו שאשמח ושיש לי בקשה אחת – לעשות את הסצנה הזאת שנקראת במקרה 'זה כואב'".
למה זה היה חשוב לך?
"אם להיכנס למקום אישי יותר, בשנים האחרונות חוויתי כמה פריצות דיסק בעקבות העבודה שלי בתיאטרון – זה מקצוע נורא מסוכן, מסתבר. אתה עובד עם הגוף כמעט כמו ספורטאי, כמו רקדן, ועניין אותי לבדוק את הנקודה הזה בסצנה שעוסקת בכאב".
לאחרונה גם יצאת מקשר זוגי. העובדה שאתה משחק בהצגה שעוסקת באופן מרכזי באהבה צובטת לך בלב או דווקא עוזרת להתגבר?
"צובטת. פרידה היא אף פעם לא דבר פשוט, אבל ההצגה הופכת איכשהו את הכאב לקצת נעים".
מוסרי הגיע לתיאטרון 'גשר' מיד אחרי בית הספר למשחק. כעת הוא חוזר לבמה שביפו אחרי למעלה מעשור בו לא כיכב על במותיו. "יש משהו מאוד משפחתי במקום הזה, באווירה שלו, שהיא לא תמיד קלה, אבל עדיין משפחתית, ואני שמח לחזור הביתה כמו שאומרים".
לאחרונה גם חזרת לשיר. מה גרם לך לעשות את זה?
"בשנה האחרונה הוצאתי שלושה שירים ואני רוצה בהמשך להגיע לאלבום מלא, אבל האמת היא שאף פעם לא הפסקתי לשיר. הרבה אנשים לא יודעים שהוצאתי אלבום ראשון כבר ב-2009. הוחתמתי ב'הד ארצי' לארבעה אלבומים, אבל אז החברה פשטה את הרגל ונקנתה על ידי NMC.
"אני מודה שנחלתי אכזבה סביב העניין הזה של האלבום הראשון, שעד היום אני מאוד אוהב אותו, אבל לא היה לו בית ומי שיקדם אותו. גם בדיוק חזרתי אז מהצילומים של 'זוהן' ואף אחד לא התעניין במוזיקה, כולם רצו לשמוע על אדם סנדלר. אני גם הלכתי עם זה, אבל לקח לי זמן להתאושש מהאכזבה. ואני לא אדבר על גלגלצ כי כבר הוצאתי את העצבים שלי עליהם בראיון אחר. מוזיקה היא לא דבר כלכלי מבחינתי כי זה מוציא כסף יותר משאני מכניס, אבל אם אני מצליח לגעת באנשים...".
אגב השתתפותו ב"אל תתעסק עם הזוהן" שיצא בשנת 2008, לאחרונה הצטלם מוסרי לשני סרטים בינלאומיים חדשים: סרט צרפתי בשם "גנגסטרדם" וסרט נוסף בשם "סנדי וקסלר", גם הוא של אדם סנדלר.
איך היה המפגש המחודש איתו?
"היה מדהים, עברתי קיץ מטורף. הייתי בחודש וחצי בין אמסטרדם פריז ולוס אנג'לס. כשההצעה לסרט של סנדלר הגיעה אליי כבר הייתי בצילומים של הסרט הצרפתי והייתי מופתע כי חשבתי שהוא כבר שכח אותי. אני ואדם לא 'באדיז' כאלה כמו שזה נראה מבחוץ, הוא אדם מספיק עסוק. זה היה מצחיק להגיד, אבל נאלצתי להשיב שאני לא פנוי, ואיכשהו ההפקה הנפלאה הזאת הצליחה לסדר את הלו"ז כך שאצליח להגיע אליהם. האמת שעכשיו אני שוב אורז כי אני טס לניו-יורק לצילומים לסרט נוסף של הבמאי דני A. ואני מקווה שלא אוציא לאף אחד את העיניים עם כל סיפורי החו"ל שלי – בסוף אני מוציא לעצמי את העין (צוחק)".
ולסיום, מה קורה בזירה המקומית – צפויה עוד עונה של "היהודים באים"?
"בהחלט, אנחנו אמורים להתחיל לצלם באזור מאי. זה משהו שאני מחכה לו לא פחות מלסרט עם אדם סנדלר".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם