טקס פתיחת ריו 2016: שמחה מאולצת וצנועה
לא מדובר היה בשואו לונדוני, גם לא בחגיגת בייג'ין, אלא יותר כמו חשש מזיקה ובוז לנשיא. גיוסו של אריק זאבי היבשושי והבור לעמדת פרשן טקס הפתיחה של האולימפיאדה התאימה לאווירה המגוחכת
"שבת שלום לכל הצופים בערוץ הספורט", קידמה מירי נבו את המשוגעים לדבר, שהתעוררו בשתיים בלילה כדי לצפות בשידור חי בטקס פתיחת האולימפיאדה. ווייב לא טוב עוטף את ריו 2016, וזה לא בגלל הזיקה, הטלטלה הפוליטית או המשבר הכלכלי אלא השילוב של שלושתם, נוסף על דיווחים על מים לא נקיים, על ספורטאים שבחרו להיעדר מהתחרויות ועל חשש עולמי מפני מתקפת טרור.
עוד כותרות ב-nrg:
• מציאות רבודה: מילון פוקימון גו השלם
• יחידת המתאבדים או חבורת הבכיינים?
• טילטיל נגד ציון: ההשקה שנגמרה בפציעה
• צפו: תמונות ההיריון האחרונות של בר רפאלי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אצטדיון המארקנה התמלא בצופים, 207 המשלחות פסעו, דגלים הונפו ולפיד הודלק - אבל התחושה היתה שהפעם מדובר לא בשואו לונדוני ולא בחגיגת בייג'ין, אלא בשמחה ברזילאית מאולצת וצנועה, ששיאה היה קריאות בוז מחרישות אוזניים שכוונו לעבר הנשיא מישל טמר. "מותר להם להביע את מחאתם, לגיטימי", אמרה נבו בנחרצות, והפרשן שלצדה התחיל לעשות את העבודה שלו ושתק, נזכר אולי שאם אין לך משהו חכם להגיד...
המופע הגדול בעולם? וונדרליי דה לימה מדליק את האש האולימפית
צילום: AFP
אחרי שנים של שלטון רוממי, שידורי האולימפיאדה עברו לראשונה לידי ערוץ הספורט. ההחלטה להציב במשדר הפתיחה לצד נבו הנלהבת ומלאת האנרגיות את אריק זאבי הוכחה לאורך שעות המשדר הארוכות כטעות פטאלית. מול ההתלהבות של נבו מ"המופע הגדול בעולם" (ע"ע: זיקוקים, סמבה וג'יזל), זאבי הגיב ביבשושיות עגומה, שנסקה לשיאים של בורות וגיחוך. הפער היה גלוי לעין: בעוד המגישה עשתה שיעורי בית לפני אירוע השיא, והגיעה למיקרופון מרוכזת מספיק בשביל לשלוף נתונים רלוונטיים על אודות המשלחות כמו מספרי מדליות וענפים בולטים, זאבי הרהיב לתאר חוויות אישיות זניחות, שהתעלו להבחנות חדות. "תראי את הבנות, מה הן לובשות", גיחך זאבי על מדי הספורטאיות הגרמניות, פותח את הדלת לדיונים אופנתיים מעמיקים. כשצעדה משלחת בוטסואנה מצא הפרשן זווית הומוריסטית לדיון, כשגילה שנושא הדגל של המשלחת עונה לשם עמוס. ומשם העסק המשיך להידרדר, בעוד אורן נהרי הוותיק צופה בטקס, ומתמוגג מנחת.
השמחה הברזילאית המפורסמת התכווצה למימדי ריקודים עם ניירות ופומפיות/עצים שהפכו לטבעות האולימפיות. נבו הזכירה את הכישרון הברזילאי "לעשות הרבה עם כלום", וניכר שראשי האולימפיאדה הפיננסית הזו לקחו את האימרה ברצינות. לא היה שום רגע עוצר נשימה שייחרת בזיכרון בטקס הבידורי, שעבד על נוסחת רקדנים משתוללים בסמבה - אווירת שכונה א־לה פאבלה - מקהלת ילדים קלישאתית. אולי כמה צופים באיצטדיון החסירו נשימה כשהדוגמנית ג'יזל, ייצוא ברזילאי מוביל, צעדה מול סמארטפוני כל העולם, אבל בעבור הקהל בבית זה היה האות לקום לחדש את אספקת השתייה והחטיפים.
ישראל צועדת בטקס הפתיחה של ריו 2016
צילום: גטי אימג'ס
מצעד המשלחות היה ארוך כמצופה, וגרר מפי הפרשן זאבי עוד ועוד תובנות מאירות עיניים. אולי זה הזמן לברר למה לא כותבים תסריט למפגש צפוי בין מגישה ופרשן, שהיה אפשר להתכונן אליו נגיד לפחות חצי שנה. הספונטניות המדליקה הביאה לדיאלוגים על גבול הפרודיה. בין שזו היתה הרפובליקה המרכז־אפריקנית ("אני חייב להודות שלא שמעתי לפני זה על מדינה כזאת... הם לא עושים רעש" - זאבי, חפש בגוגל: "טיהור אתני"), איי הבתולה הבריטיים והאמריקניים ("קטע, שיש שתיים") או קונגו ("זה מצחיק שיש קונגו ויש דמוקרטיק רפובליק אוף קונגו") זאבי ונבו הקפידו לא להיגרר לניתוח גיאו־פוליטי ונשארו בצד הדאחקות של הסיקור.
כשחלפה המשלחת בראשות מייקל פלפס, התפעל זאבי. "וואו כמה כוכבים רואים במשלחת של ארה"ב", אמר הפרשן ולא מצא לנכון לציין שם בודד או הישג אחד של מי מאותם כוכבים. את ג'ון קרי בקהל הוא התקשה לזהות. ככה זה כשמתרגשים. אולי בעוד ארבע שנים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם