
ישירו כולם: תחנות התרבות של קובי אשרת
קובי אשרת יציין בקרוב יובל של יצירה במופע חד פעמי. לרגל האירוע חזרנו איתו לתחנות המשמעותיות בחייו בדרך לקריירה מפוארת, החל משירת מזמורים בבית הספר, דרך תחרות כישרונות של 'מעריב לנוער', סגירת מעגל עם בני אמדורסקי ועד זכיית "הללויה" באירוויזיון
בתאריך 15.7.16 יחגוג קובי אשרת יום הולדת 72 אבל לא רק. באותו יום ממש יחגוג המלחין, המעבד והמנצח, חתן פרס אקו"ם ופרס אמ"י למפעל חיים, 50 שנות יצירה ישראלית ענפה במופע חגיגי עם מיטב האמנים.במופע, שיתקיים בבית החייל בתל אביב, ישתתפו עשרות זמרים ולהקות ששיתפו פעולה עם אשרת במהלך יובל שנות קריירה, בהם דוד ד'אור, גלי עטרי, אילנית, מיקי גבריאלוב, יזהר כהן, חנן יובל, קובי רכט, שלומי שבת ועוד. את אשרת והאמנים ילוו 30 נגני התזמורת הסימפונית אשדוד ואת האירוע ינחה ניר ברנד.
לרגל האירוע המיוחד, שוחחנו עם קובי אשרת על תחנות התרבות המשמעותיות ביותר בדרכו להצלחה, החל מבית הספר בחיפה, דרך השיר הראשון ששחרר לרדיו ועד הזכייה הגדולה באירוויזיון עם "הללויה". פייר? התרגשנו.
עוד כותרות ב-nrg:
• לא רק טרור: עוד 10 דברים באשמת פייסבוק
• מרגש: 11 ישראלים משחזרים תמונות עבר
• "כפוית טובה": לטהוניה אסור להביע דעה בישראל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אני חושב שהאהבה למוזיקה ניטעה בי בבית הספר העממי הרפורמי "ליאו-בק" בחיפה. בכל יום ששי השיעור האחרון הוקדש לשירת מזמורים לשבת, כשהמורה ששמה היה לאה יהלום חלקה את הכיתה לקבוצות ושרנו בכמה קולות. ההרמוניה הזאת הייתה מבלי לדעת הסמן הראשון שהורה על הכוון בו אלך כשאגדל. בתמונת המחזור של בית הספר אני בשורה התחתונה שלישי משמאל ושמי היה יעקב ונטורה.

בגיל 14 השתתפתי בתחרות כישרונות צעירים יחד עם בן זוג ששמו דורון רבינוביץ. קראנו לעצמנו "צמד רון כרמל". התחרות הופקה על ידי עיתון הילדים והנוער "מעריב לנוער" ונערכה בהיכל התרבות בתל אביב. זכינו במקום הראשון והפרס היה הקלטת השיר ששרנו בתחרות, "מכרות שלמה", באולפני הרדיו של קול ישראל בירושלים בהנחייתו של מאיר הרניק, והופעה עם "הדודאים" בני אמדורסקי וישראל גוריון באותו היום.
"הדודאים" שהיו מושא להערצתי באותם ימים, חתמו לי על תכניית האירוע, ולימים, כשנתבקשתי על ידי בני אמדורסקי להפיק את האלבום הבא שלהם, הבאתי איתי את אותה תוכנייה שנשמרה אצלי וכך סגרנו מעגל.

באחד מימי הקיץ של שנת 1961 פגשתי במקרה את גדי ציגלמן (היום יגיל) ואת אריה פלדמן (פפה, נפל במלחמת ההתשה 1969). שאלתי אותם לאן הם הולכים, והם אמרו לי שהם הולכים להיבחן ללהקת "פקוד הצפון" בבית רוטשילד שעל הכרמל. "קח את הגיטרה ובוא גם". ואכן זאת עשיתי, ובאותו היום לאחר בחינות מתישות התקבלנו ללהקה.
אלו היו שלוש שנים נפלאות ובית ספר נפלא לאומניות הבמה. המדריך המוסיקלי שלנו היה אריה לבנון, ממנו ספגתי מבלי לדעת כמה תובנות שהשפיעו על עתידי. הופענו בכל רחבי הארץ (אז עוד לא היו השטחים) גם בבסיסי צה"ל וגם הופעות אזרחיות בהצלחה מרובה, עם שירים שככבו באותם ימים במצעדי הפזמונים כמו "לוס פיקודס צפונס", "כוכב הצפון", "זהירות בונים פה" ועוד.
לאחר השחרור חזרתי לחיפה, השתתפתי בהפקת האלבום הראשון של הזמרת גילה אדרי (הנשיקה הראשונה) וניהלתי מוסיקלית את האלבום הראשון של עדנה לב. לאחר השתתפות במחזמר "קרחת", שם פגשתי את קובי רכט, הקמנו את "צמד הקוביות" ושיר הביכורים שלנו "למה עכשיו" יצא לרדיו.
האושר היה גדול. מאז נכתבו הרבה מאד שירים, אך תמיד אזכור את ההרגשה המופלאה עם צאת השיר הראשון.

השיר נכתב בשנת 1978 ללהקת 'הכל עובר חביבי' ולא התקבל לקדם האירוויזיון. שנה אחר כך הוא נשלח שוב והפעם התקבל, אלא שהכל עובר חביבי פרשו. אז הקמתי את 'חלב ודבש' כמובן עם גלי עטרי שאת אלבומה הפקתי באותה שנה ועם יהודה תמיר, ראובן גבירץ ושמוליק בילו. השיר זכה בתחרות ומאז בוצע בכ-400 גרסאות כיסוי נוספות.
