ראשי » תרבות » ספרות

הסופרת דנה אבירם מראיינת את הדמות טל אבידן

טל אבידן, גיבורת 'סלפי אחד יותר מדי', נפגשה עם המחברת לשיחה על מעמד חברתי, חשיבות המראה החיצוני, חשיפה ברשתות החברתיות, לחץ חברתי ותופעת השיימינג. ראיון שעוסק בפצעי הבגרות האמתיים של דור הוואטסאפ וחלק יא' בפרויקט

בגיל ההתבגרות, הופך בית הספר לשדה קרב, ועל הנערים והנערות מוטלת משימת הישרדות חברתית, שבמסגרתה הם נדרשים לתכנן את צעדיהם בקפידה על מנת לצלוח את השנים המאתגרות במינימום צלקות רגשיות ומקסימום ביטחון עצמי. בעולם דיגיטלי, שבו הכל מצולם ומתועד ופופולאריות היא עניין מדיד, מתקיים מעין מרוץ חימוש חברתי, שעיקרו צבירת לייקים, תגובות ועוקבים. העיסוק בשמירה על המעמד החברתי או טיפוס במעלה שלביו הופך ליומיומי, אינטנסיבי ואובססיבי, ומי שאינו משתתף במשחק החברתי או מערער על כלליו, מוצא עצמו זנוח הרחק מאחור. 'סלפי אחד יותר מדי', ספרה של דנה אבירם, מפנה זרקור לעבר ההשלכות החמורות והמדאיגות של אותה משימת הישרדות.

עוד כותרות ב-nrg:
• זועמת: טל גלבוע נגד אדריאנו מהמירוץ למיליון
• טיילור סוויפט ודונלד טראמפ ערומים בקליפ חדש
• "כפוית טובה": לטהוניה אסור להביע דעה בישראל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הספר מגולל את סיפורה של טל אבידן, נערה שעולמה הפנימי עשיר והיא אינה מייחסת חשיבות רבה למראה חיצוני, לתדמית ולמיצוב חברתי. הוריה של טל מחליטים להעתיק את מגוריהם מבסיס חצרים שבדרום לרמת השרון, שם היא נחשפת לעולם חברתי שכללי המשחק בו שונים בתכלית. מצופה מטל לחתור להשגת התדמית שבה היא מעוניינת, ולנהוג בחכמה בבחירת החברות ובבחירת בן הזוג – הכל לשם פופולאריות, במקום להביא לידי ביטוי את מי שהינה.
כאשר לחץ חברתי וסביבה המעודדת התבגרות מואצת פוגשים את עולם הרשתות החברתיות, טל מוצאת עצמה במרכזם של חשיפה בלתי צפויה ושיימינג מצד חבריה לספסל הלימודים. באמצעות סיפורה של טל, אבירם מעודדת חשיבה ביקורתית בקרב בני נוער וקוראת להם להפעיל שיקול דעת ולא להיסחף במערבולת הלחץ החברתי. כמו כן, היא פוקחת את עיני הקוראים הצעירים לסכנות הטמונות ברשת ומעוררת בהם מודעות להתנהלות זהירה וללקיחת אחריות.

אבירם מפנה חיצי ביקורת מחודדים לעבר תרבות הנוער שאותה היא מציגה כריקנית, נוהרת אחר יופי חיצוני ותדמית ועוסקת בתיעוד עצמי ובאופן בו דברים נראים במקום במהות שלהם. סביר היה להניח כי אופן הצגה זה של הנוער יעורר התנגדות וכעס מצד הקוראים הצעירים, אך ההיפך הוא הנכון – 'סלפי אחד יותר מדי' נבחר במסגרת 'מצעד הספרים' לספר האהוב ביותר על ידי בני נוער בגילאי חטיבת-הביניים בשנה זו. יש לשער כי ניתן לזקוף זאת לזכות העובדה שאבירם אינה טוענת כי כלל הנוער הוא כזה ומציגה אלטרנטיבה בדמות חברת הנוער שבחצרים, המייחסת יוקרה רבה לערכים אחרים, של חברות, נאמנות וטוב לב. מן האופן בו התקבל הספר על ידי הקוראים, ניתן להניח כי תופעות השיימינג והחשיפה הבלתי מבוקרת ברשת, העומדות במרכזו, מוכרות להם היטב.

• צומת מילר: רמזור זה לא, אולי תמרור
• מרגש: 11 ישראלים משחזרים תמונות עבר

"אני קצת ביישנית", פותחת טל את שיחתנו. "אני לא רגילה להתראיין, יותר אוהבת לכתוב שירים, אבל אנסה להתגבר...". אני מחייכת אליה בהבנה, ומבקשת ממנה לדבר על 'סלפי אחד יותר מדי', הספר שכתבתי עליה.

"טוב. זה קצת מביך לדבר על זה, אבל לדעתי, חשוב לספר את הסיפור שלי, בעיקר כדי שלא יקרה למישהי או מישהו אחר מה שקרה לי. עברתי מבסיס חצרים בדרום – בסיס צבאי ליד באר שבע, שבו גרתי עם המשפחה שלי, לבית ספר חדש ברמת השרון. כשהגעתי לרמת השרון, קיבלו אותי החברות החדשות בחום, ולימדו אותי איך להתנהג כדי להיות מקובלת".

מה צריך לעשות כדי להיות מקובלת ברמת השרון?

"קודם כל, להיראות ממש טוב! כלומר - להתלבש במותגים שווים, להחליק את השיער ולדאוג להיכנס לכל הקבוצות השוות בוואטסאפ. היום, זה בעיקר לשלוח תמונות בסנאפ".

לשלוח תמונות בסנ... במה?

"סליחה, שכחתי שאת לא מהדור שלי...", היא משיבה במבוכה, ואני מבליעה חיוך.

"סנאפ זה קיצור לסאנפצ'ט - אפליקציה מגניבה לגמרי. כל היום היינו שולחות תמונות בסנאפ. זאת אומרת, עד שהכרתי אותו...".

את שון?

"כן. הבחור הכי שווה, מקסים, חתיך הורס. שתביני - כל הבנות משוגעות עליו, לא רק אני. לא חשבתי שגם אותי הוא יפיל בפח".

למה את מתכוונת?

"לזה שהוא ידע לעשות את כל הדברים הנכונים - לשלוח מבטים עמוקים, לעמוד קרוב אליי, להגיע לאימון השחייה שבו השתתפתי. קצת קשה לי להסביר".

התאהבת בו?

"וואו, דנה, את שוב מביכה אותי... את יודעת שאני לא אוהבת לדבר על רגשות - אפילו לחברות שלי לא סיפרתי עד הסוף מה אני מרגישה. אבל את יודעת שכן, התאהבתי בו. הייתי הרוסה כשהוא עמד לידי. אהבתי שהוא הרכיב אותי על האופניים החשמליים שלו הביתה, וכל בית הספר ראה אותנו יחד. אבל עכשיו... הלוואי שלא הייתי מכירה אותו בכלל".

טל, אני רואה שאת דומעת.

"מה פתאום? שטויות, סתם נכנס לי משהו לעין. לאחרונה, מאז שזה קרה, העיניים שלי מאוד רגישות. ביקשתי מאמא שלי שתקנה לי טיפות עיניים".

את רוצה שנדבר על מה שקרה?

"אני לא רוצה - את רוצה! את רוצה להרצות לי שאסור לשלוח תמונה חושפנית אפילו לבן שאת מאוהבת בו לגמרי, כמו שאומרים כל הזמן כל המבוגרים, גם ההורים שלי. אתם לא מבינים כלום! את לא יכולה להבין את הרגע שבו הוא אמר לי שאם לא אצטלם כך הוא יעזוב אותי, השפיל אותי - אמר שאני מתנהגת כמו תינוקת, והבטיח שהתמונה תישאר רק אצלו. כן, בטח. הייתי תמימה ושלחתי לו את התמונות. סמכתי עליו".

ומה קרה אחר כך?

"כשהגעתי לבית הספר, התמונות הופצו, והתחילו לזרוק לי מילים שאני לא אחזור עליהן כאן, וגם ריכלו עליי בקבוצות וואטסאפ ומאחורי הגב. הלכתי כשנחיל דבורים מזמזם לי מאחורי הגב. ברחתי מהבית וחזרתי לבסיס, שם פגשתי את רועי, הידיד הוותיק שלי".

את יודעת, חשבתי הרבה על הדמות של רועי - כשכתבתי את הספר, דאגתי שיהיה לך מקור תמיכה אמתי.

"הוא באמת היה כזה - מקסים ותומך, וסיפר לי שהוא אוהב אותי שנים. אבל זה לא גרם לי להרגיש יותר טוב".

את בטוחה שלא?

"טוב, אולי רק קצת. רועי הסביר לי שאני צריכה לחזור ולהתמודד עם כולם - עם החברות שלי שסובבו אליי את הגב, עם שון המגעיל, עם ההורים והמורים בבית הספר".

מה את חושבת בדיעבד על העצות שלו?

"אני חושבת שהן היו נכונות - לא יכולתי להמשיך לברוח. החזרה הייתה קשה, וגרמה להרבה פצעים להיפתח, אבל בסופו של דבר, היא גם גרמה להם להיסגר טוב יותר".

מהו סוף הסיפור, מבחינתך?

"אל תיעלבי או משהו, דנה, אבל השארת את הסיפור קצת לא סגור - אני יוצאת לחופש הגדול בסוף השנה, ולא ברור אם החלטתי להיות חברה של רועי או לא".

ומה את חושבת בעניין?

"שצריך להיות ספר המשך. אי אפשר להשאיר אותי במתח!".

פרויקט דמויות מספרות:
• חלק א': הסופר גואל פינטו מראיין את הדמות ליאור בן-משה
• חלק ב': הסופרת שלי גרוס מראיינת את הדמות ליבי גרנות-בנאי
• חלק ג': הסופר ינון ניר מראיין את החייל האחרון
• חלק ד': הסופרת אורית גידלי מראיינת את הילדה נונה
• חלק ה': גלית דהן קרליבך מראיינת את אראל בכלא
• חלק ו': יובל אברמוביץ' מראיין את ליידי לייק
• חלק ז': הסופר רועי סלמן מראיין את זוהר ואורי
• חלק ח': גבריאל בן-שמחון מראיין את יונתן מרציאנו
• חלק ט': תמר ורטה-זהבי מראיינת את גנדי, מנדלה וקינג
• חלק י': הסופר רן דברת מראיין את גיבור "חזקים ברוסיה"

שבוע הספר 2016
• פרויקט מרהיב: ספרי הילדים האהובים בעטיפה חדשה
• על רקע ביטול חוק הספרים: עלייה בספרי הביכורים
• הספרים הנקראים ביותר בת"א: עמוס עוז והארי פוטר

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg