"אות מאיראן": בואו להכיר את האיראנים דרך האמנות
תערוכת הדגל של המוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים מספקת הצצה לעבודתם של גדולי האמנים והמעצבים הגרפיים האיראנים בעשורים האחרונים. יוסי למל, היוזם ואוצר התערוכה: "אלו קולות בועטים שמאפשרים לנו להכיר את איראן לא רק דרך טילים ואימת הגרעין"
במוזיאון לאמנות האיסלאם בירושלים מוצגת בימים אלו תערוכת הכרזות "אות מאיראן". 60 כרזות פרי יצירתם של 27 מגדולי האמנים והמעצבים הגרפים האיראנים שפועלים בטהרן ובערים אחרות ב-40 השנים האחרונות. הגעת העבודות לתצוגה במוזיאון השוכן בלב ירושלים התאפשרה בזכות העובדה שהכרזות האיראניות הן מאוסף הגלריה המוראבית בעיר הצ'כית ברנו.
עוד ב-nrg תרבות:
• המוזיקאים מסבירים: למה כדאי ללכת להופעה של פט מת'יני?
• לגמרי שם: רועי סלמן הוא משב רוח מרענן בספרות הנוער
• "החרם": למה באמת שונאים אותנו בחו"ל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"'אות מאיראן' היא תערוכת הדגל של המוזיאון לשנה זו. מדובר בהישג יוצא דופן למוזיאון, והזדמנות לקהל בישראל להיחשף באמצעותן לחיים באיראן, מדינה שאין לנו יחסים דיפלומטים איתה - מבעד לעיניהם של גדולי המעצבים הגרפיים האיראנים. לשמחתי הצלחנו להתגבר על המכשול הפוליטי בזכות שיתוף פעולה עם הגלריה המוראבית בצ'כיה, ובעזרתו של יוסי למל שטווה את הקשרים עם עמיתיו האיראנים לאורך השנים" אומר נדים שיבאן, מנכ"ל המוזיאון לאמנות האיסלאם.
"האיסורים והמגבלות שמטילים השלטונות האיראנים שימשו ועדין משמשים אלמנט מרכזי בהתפתחותו המשמעותית של העיצוב הגרפי האיראני" מסביר יוסי למל, היוזם ואוצר התערוכה. "כדי להתגבר על מגבלות המשטר פיתחו המעצבים אלמנטים חזותיים שונים תוך שימוש נרחב ברשתות החברתיות שהן ערוצי תקשורת ללא צנזורה פוליטית דתית או חברתית".
אוסף הכרזות התלוי בתערוכה כולל כרזות מסחריות המציירות תמונה של החיים האמנותיים והחברתיים במדינה: כרזות של תערוכות אמנות, של מופעי תאטרון ושל פסטיבלי קולנוע וספרות. זאת לצד כרזות הנושאות אופי אישי ואחרות בעלות סממנים פוליטיים מובהקים. הכרזות כולן משקפות את ההיסטוריה והתרבות הפרסית, כולל תרבות הכתב, והן משלבות מסורות תרבות עתיקות וטכניקות יצירה מסורתיות עם אלה של זרמים אמנותיים מודרניים; קליגרפיה פרסית מסורתית לצד גופנים דיגיטליים חדשים.
בין הכרזות בתערוכה בולטות אלה של מורטזא מומייז וק'ובאד שיווא, הנחשבים לאבות אמנות הכרזה האיראנית המודרנית, שהצליחו להעלות את העיצוב הגרפי האיראני למפה העולמית ולבסס את שמו.
רזא עבדיני, המעצב הראשון שפרץ את גבולות הסגנון הלאומי החזותי, הוא דמות מפתח בתחיית העיצוב הגראפי האיראני. בכרזות שלו הוא שילב דימויים וטיפוגרפיה פרסית, שינה את מבנה העיצוב הגרפי האיראני והפך את הכרזות למטאפורות חזותיות ובעלות מסרים פיוטים.
הכרזה שלו 'סיאה מַשק', משנת 2004, מורכבת מצלליתו המכוסה בכתב פרסי ולטיני. זוהי כרזה הנחשבת לאחת מיצירות המופת שלו, ומהווה דוגמה לסגנונו האמנותי הייחודי, כשהוא מתייחס לממד המאגי של הטיפוגרפיה.
גם עבודות של קולקטיב דבירה בהנהגתו של עבדיני, בו חברים מעצבים צעירים וחדשניים כמו הומא דלווראי, פרהאד פוזוני, שהרזאד צ'נגאלוואי, אריא קסאי ואימאן ראד, מוצגות בתערוכה. הכרזות מתמקדות ביחסים ההיסטוריים העכשוויים בין מערכת הכתב הערבי והכתב הפרסי.
מקום מרכזי מוקדש בתערוכה לעבודותיו של מהדי סעידי, שנחשב לקוסם הקליגרפיה הפרסית. סעידי, בעל סגנון ייחודי מובהק המתאפיין בעיצוב אותיות בצורות בני אדם ובעלי חיים, שואב את השראתו מההיסטוריה העשירה של איראן. באמצעות צורות קליגרפיות הוא מציג את הרוחניות ואת המגע המיסטי של הזמנים הקדומים.
באחת הכרזות של סעידי, אותה עיצב לתערוכה איראנית קבוצתית בצרפת, מופיעה צללית בדמות פרח או להבה. היא מורכבת מ-3 פנים אנושיים בצדודית ומכוסה קליגרפיה. "סעידי ניסה בכרזה זו להציג את הרעיון של "שלושה מבטים" בעלי זהות איראנית ע"י חזרה על שמות האמניות בתוך דיוקנאותיהן" מסביר יוסי למל.
בכרזה "גבירותיי ורבותיי לפניכם סמל השלום החדש" משנת 2006 החליף סעידי את סמל השלום, היונה הלבנה שצייר פיקאסו בימי המלחמה הקרה, בעורב שחור המסמל את המוות ונושא ענף עץ זית לבן במקורו. בכך מרמז האמן לעובדה שכולם מדברים על שלום אבל השלום האמיתי איננו.
וגם מקומן של הנשים לא נפקד. לדברי יוסי למל, יותר ממחצית האמנים והמעצבים בסצנת העיצוב הגרפי האיראני העכשווי הינן נשים. בעבודתן הן מגשרות בין המורשת התרבותית העשירה של איראן ובין פרקטיקות רב-תחומיות מודרניות, ומציגות ביטויים חדשניים בתרבות החזותית העכשווית. בתערוכה תוצגנה עבודותיהן של בנות הדור הצעיר, בהן שאדי רזאיי ושהרזאד צ'נגלוואי.
מבחינתו של למל, התערוכה היא סגירת מעל והגשמה של חזון בן עשרות שנים. "הכל התחיל לפני 35 שנים, כשעמדתי על אדמת טורקיה מעבר לגבול האיראני וחלמתי על היום בו אוכל לחצות את הגבול וליהנות מאוצרות התרבות המפוארים של איראן. לצערי, היום הזה עוד לא הגיע, אבל נוצרה בידנו האפשרות הנדירה להביא לישראל את הקולות העיצוביים הקסומים מאיראן. קולות בועטים שמאפשרים לנו להכיר את איראן, ולא רק דרך טילים ואימת הגרעין, אלא לנסות לגלות באמת את התרבות שלה ואת האנשים שיוצרים אותה".
אוצרי התערוכה: האמן הגראפי יוסי למל, ד"ר מרתה סילברסטובה מהגלריה המוראבית ברנו, צ'כיה.
התערוכה תינעל ב-19 בנובמבר. בחודשים בהם תוצג התערוכה יתקיימו במוזיאון אירועים, פעילויות וסדנאות שייחשפו בפני הקהל את סצנת התרבות האיראנית העכשווית.
אתר המוזיאון
אקו"ם