ראשי » תרבות » מוזיקה

ביקורת אלבום: 19 שנה אחרי מותו, ג'ף באקלי מזמין את המאזין לסטודיו

החיטוט החוזר ונשנה בנבכי הקלטותיו המוקדמות של ג'ף באקלי מעיד על שני דברים: געגוע עמוק לעילוי מוזיקלי אמיתי, וניסיון לסחוט את יצירתו המתועדת עד המטבע האחרון. האלבום ה"חדש" You and I כמעט לא מחדש דבר, פרט להיכרות אינטימית עם היוצר האהוב

כמעט 20 שנה עברו מאז מותו של ג'ף באקלי. העולם רצה להדביק לו סיפור טרגי כיאה לענקים המתים בטרם עת, אך עם השנים התבררה האמת המאכזבת - באקלי נהרג בטעות. הוא לא צרך מנת יתר, הוא לא התאבד, הוא לא נחטף על-ידי חייזרים (למרות שהאחרון הגיוני לאור כישרונו). הוא פשוט טבע. נכנס בספונטניות לטבול בנהר הממפיס, בזמן הלא נכון, בדיוק כשסירת מסע עברה במקום ושאבה אותו לקרקעית.

עוד כותרות ב-nrg:
• למה עמיר חדד מתחמק מישראלים?
• "מדובר באונס": הדס שטייף נגד עומרי בן נתן
• מתנחלת בגיי בר: תמר שילה מלרלרת ב'אוויטה'
• ציונית ואכזרית: התגובות למים ביאליק בירושלים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ארבע שנים לפי המאורע, נכנס לראשונה העילוי לאולפן ההקלטות בחסות חברת ההקלטות 'קולמוביה' שהבחינה בפוטנציאל הגלום בזמר הצעיר. באקלי הקליט עשרה שירים סך הכל: שמונה שירי קאבר לאמנים אותם הכיר בילדותו בזכות אביו החורג ועוד שני שירים מקוריים.
 
הסשן הזה היה מעין מסע ניסיוני ואינטימי של באקלי למצוא את הכיוון המוזיקלי הנכון ביותר עבורו. בחדר אטום, מאחורי זכוכיות כפולות, בודד ושקט כמו ברחם, ישב באקלי עם גיטרת הטלקסטר שלו וביצע שירי בלוז, קאנטרי ופולק. פה ושם הוסיף נגיעות של ג'אז, השפעה ישירה של התקופה בה למד מוסיקה, השנה המיותרת בחייו, כלשונו. למעלה מעשרים שנה לאחר מכן, נאספו הקלטות אלה לאלבום אוסף או בי-סיידים או איך שלא תקראו לזה נוסף. עבור אמן שהספיק להקליט אלבום אולפן רשמי אחד בלבד בחייו, החיטוט הבלתי פוסק בחומרים שהספיק להקליט מעידים בעיקר על געגוע.

מבין כל קטעי השירה באלבום ה"חדש", באקלי גם מדבר ונותן למאזין הצצה חטופה למחשבותיו ולתהליך היצירה. זו חוויה אינטימית כשלעצמה, אחד על אחד מול היוצר. אמו סיפרה למגזין 'גלובל ניוז', שהמטרה הייתה לתת למאזין לחוות כאילו הוא נכנס הרגע לאולפן ההקלטות יחד עם באקלי. ואכן, זו החוויה שמתקבלת. אמנם היא שכחה לציין שזה למעשה הדבר היחידי שחדש באלבום הזה.

לכאורה מדובר בפריט אמנות יקר ערך, במיוחד שהיוצר עליו החתום הוא ג'ף באקלי, מוזיקאי מוכשר שהצטיין בהכל ולעד יזכר בזכות עוצמות השירה שלו, הנגינה הייחודית על הגיטרה וכתיבתו הרגישה. אבל אין להתבלבל. האלבום הזה הוא עוד טריק שיווקי של בעלי הזכויות (אמו בעיקר) כדי להרוויח על עוד כמה ג'ובות על חשבון הגעגוע לאמן.
זה לא אלבום חדש מכיוון שרוב השירים בו כבר שוחררו בצורה כזו או אחרת (חלקם באלבום Live at Sin-é מ-2003), ולבטח מי שחיבב את באקלי הגיע אליהם כבר מזמן דרך היוטיוב. יותר מזה, לבאקלי יש כעשרה אלבומי אוסף, בי סיידים והופעות רשומים, בעוד, שבתכל'ס, כאמור, יש לו רק אלבום אחד - Grace המהולל, והוא מהאלבומים הטובים והמשפיעים ביותר שיצאו בשנות ה-90. שאר החומרים הם כמו מיץ תפוזים שקונים במכולת – 10% פרי, 90% מים, סוכר, פרסום ושיווק.

אמו מספרת שהם בחרו לקרוא לאלבום "You and I" כדי לסמל את היחסים הקרובים בין ג'ף לגיטרה. אכן, באקלי היה קודם כל גיטריסט מקצועי. הוא לא נמנה מהזמרים שמנגנים בגיטרה "על הדרך" רק כי צריך ליווי נוסף ללהקה או כי יש לזה 'לוק' טוב על הבמה. כך למשל את השיר  Just like a woman הוא פותח בפריטות גיטרה חמימות ונעימות עם נגיעות מהמוסיקה ההודית אותה אהב והעריך. פריטות הגיטרה מלוות את השיר עד סופו. הן כל כך מלאות, קצביות, ומנוגנות במקום הנכון עד שלרגע אפשר לשכוח שהעיבוד הזה יוצא מאדם אחד עם גיטרה. גם גרסת הכיסוי לשיר הבלוז העממי Poor boy long way from home מוצלחת ביותר. באקלי מוכיח את יכולותיו הוורסטיליות כנגן וזמר ומכוונן את עצמו לרוח התקופה. התוצאה: ביצוע אקוסטי רווי סליידים עם צלילים גבוהים ושירה מדוכדכת עם מבטא דרומי משכנע.הקאבר ללהיט המוכר Calling you מהסרט "קפה בגדד" בולט באלבום. שירתו הגבוהה, העוצמתית והמדויקת של באקלי מתאימה בול לפזמון השיר. באקלי מפלח את האוויר ועושה צמרמורת קלה בעורף כשהוא עולה למעלה ומחזיק את הצליל בסלסול קליל, כמו זמר אופרה ותיק שהתחיל לעשות קצת רוק'רול מהצד.

היכולת הזו היא סימן היכר של באקלי ומופיעה גם בשירו המפורסם Grace. אגב, כל מי שמכיר את השיר, יסוקרן לדעת מה מיוחד בגרסה החדשה שלו באלבום החדש. אפשר לחסוך את האכזבה - גרייס נשמע אותו הדבר, רק בלי העיבוד הגרנדיוזי מאחור - מחסור שגורע מיופיו של השיר המקורי.

• אמנים מפענחים את סוד הקסם של Grace

מי שכבר פיתח ציפייה למשהו חדש וטוב צריך לפנות לשיר המקורי Dream of you and I. אולי שיר זו לא ההגדרה המדויקת לקטע הזה, סוג של מונולוג עם ליווי מוסיקאלי. באקלי מספר על החלום ההזוי שהוביל אותו לכתוב את השיר והמאזין מהצד השני זוכה להציץ אל תוך מוחו הפורה. הוא משתף בתהליך היצירה, מזמזם את הפזמון ומסביר איך הוא מדמיין את התפאורה השלמה של השיר הסופי.
 

בסופו של יום, כמעט ולא קורה שקרובי אמן שנפטר "מגלים פתאום" חומרים חדשים שגם משמעותיים באמת ביחס לרקורד של האמן, ובמילים אחרות: שירים חדשים וטובים שמעולם לא נשמעו. בדרך כלל, אם יש משהו טוב, מוציאים אותו. הרי עוד לא נולד האמן האלטרואיסט שאמר "את הלהיט הזה והזה אני אחביא כדי שהילדים שלי יפרסמו ויתעשרו אחרי מותי".

הגיע הזמן להגדיר נכון אלבומים מסוג זה כ"אלבומי אספנות". נכון, יש שם משהו שעוד לא שמענו, אבל לא מדובר ביצירה עם לחן ומילים חדשות, ובמקרה הזה, אפילו לא בקאבר חדש. החידוש ש-You and I מציע הוא בעיקר הקרבה האינטימית לג'ף. זה נחמד במיוחד לאלו שלא הספיקו לראות אותו בהופעה חיה ולחוות את אישיותו הרוחנית מקרוב - אבל לא יותר מזה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg