הפיל בחדר: תחנות תרבות עם דאנה איבגי
הקלטת שהושכרה ולא הוחזרה, המופע שעד היום מגדיר עבורה מהי הופעה טובה והספר שסגר את הדלת בפני כל האחרים במשך שנה: דאנה איבגי חושפת חמש תחנות תרבות מחייה בדרך להצלחה
אחרי שהשתתפה בסרטים פורצי דרך, הצחיקה את המדינה עם אנסמבל ציפורלה, זכתה בשני פרסי אופיר והוציאה אלבום סולו ראשון שזכה לשבחים, תשיק דאנה איבגי את האלבום בהופעה מיוחדת במועדון הזאפה, תל אביב, ב-1.2.16, בה תארח את אלון עדר.עוד כותרות ב-nrg:
• לא קלאסי: השירים הגסים של מוצרט
• לא הכל אבוד: טל פרידמן מגניב כרוני
• ג'ני אמזונה במטבח ולירון אכלה אותה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לרגל האירוע המרגש הנוסף בחייה של היוצרת, השחקנית והזמרת, חזרנו איתה לכמה מתחנות התרבות שהשפיעו על חייה ועל יצירתה במיוחד.
כשהייתי בת 5, אבא שלי לקח את הסרט מהספרייה של "האוזן השלישית" וחשב שזה רעיון טוב שנראה אותו ביחד.
אני זוכרת ערבוב כל כך חזק של חמלה, פחד וסקרנות אין סופית כלפי הדמות הזאת. זאת הייתה חווייה כל כך חזקה בשבילי שפשוט התאהבתי בו. שמתי את הקלטת מעל המיטה שלי ולפעמים כשזה היה מפחיד אותי הייתי משכיבה אותה ככה שאני לא אראה את הדמות של איש הפיל, אבל עדיין לא הזזתי את הקלטת משם.למעשה אף פעם לא החזרנו את הקלטת הזאת לאוזן.
אחד הדברים שאמא שלי ואני אהבנו לעשות יחד היה ללכת לחברה שלה שגרה לידינו, לצייר, לרקוד ולראות את הווידאו של ההופעה Home of the brave.
ההופעה הזאת נכנסה לי מאוד עמוק לתת מודע. ראיתי אותה כילדה מאוד קטנה אבל אני זוכרת את ה״וואו״ שהרגשתי. פתאום הרגשתי שאני מבינה מה זה "מופע". וזה עד היום מגדיר את המילה הזאת בשבילי.
פיטר פן עם חנוך רוזן בתיאטרון חיפה
פעם ראשונה שהייתי בסוג כזה של הופעה, ולא רציתי שזה יגמר אף פעם! היו שם גם חני נחמיאס בתפקיד וונדי וששון גבאי בתפקיד קפטן הוק וזה היה הדבר הכי מושקע לילדים שראיתי בחיים.
המוסיקה הייתה מעולה, התפאורה, המשחק, איך שחנוך רוזן עף! הכל פשוט העיף לי את המוח עד כדי כך שכתבתי בעצמי מחזה אחר כך. היייתי בת 7 ועדיין לא ידעתי לכתוב, אז הכתבתי אותו לאבא שלי ובשלב מסויים רציתי לשכתב אותו כי הבנתי שהעתקתי יותר מידי קטעים מ'קפטן הוק'... זאת הייתה דמות מדהימה כל כך שבמחזה שלי הרעים היו בתפקידים הראשיים.
כששמתי לב שאחת הדמויות מדברת יותר מידי כמו הוק, ביקשתי מאבא שלי למחוק את הקטעים האלה והוא פשוט סימן על השורות האלו קו כזה ואני התעקשתי "לא! תקשקש על זה! שאני לא אראה מה כתוב שם!". הוא לא כל כך הבין מה זה משנה לי, אבל זרם.
Genesis - Selling England by the Pound
הרבה פעמים ניסיתי ללמוד לנגן על פסנתר. כל פעם מחדש הייתי מנסה, מחזיקה מעמד כמה חודשים ומתייאשת. שוב מנסה, ושוב מתייאשת. חזרתי לנגן, והפסקתי. ככה, שוב ושוב, כל פעם מחדש.
באחת התקופות שניסיתי ללמוד פסנתר, היה לי מורה שהשמיע לי את הדיסק הזה של ג'נסיס. לא האמנתי שקיימת מוסיקה כזאת! זה פתח לי את הראש וגם המון ערוצים לגלות בהם מוסיקה חדשה.
בסופו של דבר התרחקתי מאוד מהמקום הזה, אבל האלבום הזה איכשהו שיחרר אותי לעולם ושלח אותי לחפש עוד. עד היום אני מאוד מושפעת ממנו.
דוסטויבסקי - האחים קרמאזוב
זה היה בתקופה שלמדתי בניסן נתיב. באיזשהו לילה, כשישנתי אצל מי שהיה בן הזוג שלי באותה תקופה, לא הצלחתי להרדם והספר פשוט היה שם, עבה, עם שם מצחיק ופאסון של משהו שירדים אותי בשניה.
פתחתי אותו ולא סגרתי שבוע שלם. לא קראתי אף ספר באותה שנה כלום, אפילו לא ספרים אחרים של דוסטויבסקי. פשוט לא הצלחתי לקרוא.תמיד אזכור את חוויית קריאת הספר הזה כסערה בחיי. הוא שינה אותי לגמרי לשנה לפחות, אם לא בכלל.
אקו"ם