עם המכנסיים למטה: ביבר מנסה לתקן תדמית
הוא השליך ביצים על הבית של השכן, נהג בהשפעת סמים, הלך מכות עם צלמים, איחר בשעתיים להופעה שלו, אימץ קוף ולאחר מכן נטש אותו במכס. אבל בגיל 21, ג'סטין ביבר רוצה שאנשים יפסיקו לדבר על הפדיחות שלו ויתחילו להקשיב לשיריו
עוד יום, עוד עצירה בקמפיין הקאמבק של ג'סטין ביבר. באחר צהריים של אמצע אוקטובר, תחת השמש הקופחת של לוס אנג'לס, הכוכב כבר הספיק להתארח בסט הצילומים של ערוץ הבידור Access Hollywood לקראת צאת אלבומו החדש. הראיון נגע בנקודות מפתח שקשורות לתיקון התדמית שלו, מערכת היחסים שלו עם האקסית סלינה גומז וההתבגרות שלו, הן במוסיקה והן בחייו האישיים.
עוד כותרות ב-nrg:
• התפוצץ ונעלם: מה קרה לאנריקה איגלסיאס?
• "מלחמת הכוכבים": האם הכוח באמת התעורר?
• לפסיכיאטר של "האח הגדול" מצפות שעות נוספות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
תיקון התדמית נמצא היום בראש האג'נדה של כוכב הפופ בן ה־21, שהיה האמן הראשון שחצה את רף 2 מיליארד הצפיות ביו־טיוב לפני ארבע שנים, ושמחזיק כיום דף פייסבוק עם יותר מ־73 מיליון לייקים וחשבון טוויטר עם 70 מיליון עוקבים. למרות גילו הצעיר, הוא כבר עשה את המסלול המהיר לפיסגה, מהרגע שהתגלה כילד קנדי עם בייבי־פייס וכישרון אדיר כזמר/גיטריסט/מתופף ממעמד הפועלים.
קל מאוד להרכיב רשימה של ההסתבכויות שלו בשלוש השנים האחרונות. יש כל כך הרבה. הוא השליך ביצים על ביתו של השכן שלו בלוס אנג'לס (ואז נאלץ לשלם 80 אלף דולר לתיקון הנזקים); נעצר על ידי משטרת מיאמי בחשד שנהג בהשפעת אלכוהול במירוץ מכוניות מאולתר על כבישי מיאמי ביץ' (בהסדר הטיעון הודה רק בנהיגה ברשלנות ובהתנגדות למעצר, אולם בבדיקת סמים שעבר הוכח כי השתמש במריחואנה); היה מעורב בקטטה עם צלמי פפראצי; איחר בשעתיים להופעה שלו בלונדון (וספג ביקורת מכיוון שהמעריצות הצעירות שלו צריכות ללכת למחרת לבית הספר); אימץ קוף קפוצ'ין (ולאחר מכן נטש אותו ברשויות המכס של גרמניה); והמשיך שוב ושוב לשוטט בפומבי ללא חולצה, כשתחתוניו תמיד מבצבצים ממעלה מכנסיו.
• ביבר נגד וואן דיירקשן: מי מנצח?
זה לגמרי עונה על ההגדרה למרד גיל הנעורים. או כפי שרוד סטיוארט הסביר לפני חודשיים - "ג'סטין ביבר רוצה כל כך להיות הילד הרע, רוק סטאר מופרע. אבל או שיש לך את זה או שאין לך. אי אפשר לזייף את זה. והוא מנסה כל כך חזק".
• צפו: ביבר עובר מבחן פיכחות במעצר
• ג'סטין ביבר חשוד בניסיון שוד
• ביבר סירב לבדיקות סמים
הוכחה לפיחות שחל במעמדו של ילד הזהב היא המהירות שבה הפך ללעג בתעשייה. בקומדיה החדשה "טד 2" אומר עורך הדין, שאותו מגלם מורגן פרימן, לדמות הראשית: "קראתי על החיים שלך - הסמים, המסיבות, הזונות, המעצרים. אתה מיוחד. אתה יכול לשמש השראה לעולם כולו. מנהיג. מודל לחיקוי. במקום זה אתה... ג'סטין ביבר. אין שום אינדיקציה שיש לך איזשהו אפקט חיובי על העולם סביבך".
אמו של ביבר, פטי, סיפרה לפני כשנתיים לתוכנית "The View": "אני לא נאיבית לחשוב שהילד שלי מושלם ומקבל את ההחלטות הכי נכונות בחייו. אני לא בהכרח מסכימה עם כל מה שהוא עושה. אני מנסה לעודד אותו להישאר אמיתי, צנוע ועם רגליים על הקרקע. אני אומרת לו שהוא צריך ללמוד בדרך הקשה, ושאני מאמינה בו. אני באמת ממשיכה להאמין שהוא ייצא מכל זה כשידו על העליונה".
בסופה של שנת 2015, המסר שיוצא מביבר חד וברור: הדברים הללו מאחוריו. מבחינת הקריירה המוסיקלית שלו, נדמה שהקאמבק טוב בהרבה מכל מה שהוא חלם עליו. "What do you mean?", הסינגל הראשון מאלבומו החדש "Purpose", הגיע מייד למקום הראשון במצעד האמריקני ובמצעד הבריטי.
תאמינו או לא, אבל זה היה השיר הראשון של ביבר שהגיע לפיסגת המצעדים בשתי המדינות. עד אז, הכי קרוב שהגיע אליו היה המקום השני, לשם הגיע עם להיטו "Boyfriend" משנת 2012. "אני נמצא בעסק הזה כל כך הרבה זמן, שאנשים הניחו שבטח כבר היה לי שיר במקום הראשון", הוא אומר.
כמי שהוציא את שירו הראשון בגיל 15, ושהפך לכוכב הנעורים הגדול ביותר בעולם, ההצלחה העכשווית של אלבומו הרביעי מעידה סוף סוף על התפתחותו האמנותית גם בשלב השני של הקריירה שלו. אחרי שלוש שנות היעדרות מאז האלבום הקודם, הוא חזר, ובגדול. "חזרתי היישר למקום הראשון, ואני חושב שאני האדם הצעיר ביותר שעשה את זה, שזה די מגניב".
אבל מבחינת ההתפתחות האישית שלו, יש עדיין כמה פסי האטה שביבר צריך לנווט מעליהם. אם להיות הוגנים, הם לא לגמרי בשליטתו. למשל, ההיתקלות האחרונה שלו עם צלמי הפפראצי. באוקטובר האחרון פורסמו צילומים מחופשה שבילה באי בורה בורה שבאוקיינוס השקט, עם חברתו הדוגמנית הבריטית ג'יידן פירס בת ה־20. בתמונות נראה ביבר עומד בעירום פרונטלי מלא על מרפסת בית הנופש, והן מייד שברו את האינטרנט.
בתוך זמן קצר החל כל העולם לדבר על מה שראו בתמונות, ואלה לא היו בהכרח הקעקועים הרבים שפזורים על גופו. פרשנים, טוקבקיסטים ומנחי תוכניות לייט־נייט זרקו הערות על איבר המין (המרשים) שלו, ואפילו אביו ג'רמי הזדרז לצייץ בטוויטר: "במה הוא מאכיל את הדבר הזה? #אבאגאה".
ביבר עצמו היה מוטרד מאוד מהתמונות ומהחדירה המוגזמת לפרטיותו. עורך דינו שיגר אינספור הודעות לכל האתרים וסוכנויות הידיעות, בניסיון למנוע את הפצת הצילומים. "כן, אחי, זה ממש מרגיז", אמר לי אחר כך ביבר, באחת הפעמים הבודדות בראיון שבהן נדמה היה כי שלוותו מתערערת. "אסור שתהיה להם היכולת לצלם אותך עירום. אסור להם להגיע לבית הנופש שלך, לשוט בסירה הרחק משם עם עדשות גדולות, כך שאפילו לא תהיה לך היכולת לראות אותם, ופשוט להיות שמוקים".
ועדיין, הביטחון העצמי המופרז שלו ממש לא נפגע בעקבות האירוע. "זו היתה חוויה מכווצת", הוא אמר, וציחקק מול מצלמות הטלוויזיה.
כעת, כששעת הערב מתקרבת, מגיע ביבר לבניין המשרדים של מנהלו סקוטר בראון (34), איש העסקים הניו־יורקי שגילה אותו בסוף 2007, אחרי שראה אותו מבצע ביו־טיוב קאברים ללהיטי רית'ם אנד בלוז. בראון סידר לילד בן ה־12 פגישה עם המפיק אשר, ובגיל 14 הוא כבר הוחתם בחברת תקליטים.
בגיל 16 הוציא את דיסק הבכורה, שמכר 4 מיליון עותקים, ומשם הקריירה שלו המריאה. השותפות שלו עם בראון ריפדה היטב את חשבונות הבנק של שניהם. מגזין "פורבס" העריך כי האמן הכניס 53 מיליון דולר בשנת 2013 בלבד.
ביבר מקבל אותי בלחיצת יד נוקשה ובחיוך המוכר שלו. לפני צאת אלבומו השלישי, "Believe", ליוויתי אותו שישה חודשים בלוס אנג'לס ובלונדון עבור כתבת מגזין. במהלך המפגש הראשון שלנו, בסתיו 2012, תוך כדי נסיעה קצרה במכונית, הוא היה נער מתבגר וחצוף, שהראה יותר עניין בחשבון האינסטגרם החדש שלו מאשר בשיחה איתי.
אבל עם הזמן הוא נעשה חם וידידותי, ולמדתי לחבב את הנער בעל הדיבור הרך, הדרוך קמעה, שאיתו הייתי לכוד במלון בקנסינגטון, לונדון, כשמאות נערות היסטריות צובאות על דלתותיו.
ואז החל עולמו להתפורר.
אבל לפני שנתיישב לדבר על התקופה האפלה ההיא, ביבר צריך לצלם קליפ קצר בשבחו של לוסיאן גריינג', מנכ"ל חברת התקליטים שלו, יוניברסל מיוזיק, שמקבל פרס על פעילותו הפילנתרופית. בקליפ מתברר שהבוס הוא אדם סופר־תחרותי - תכונה שהוא חולק עם הכוכב הצעיר שלו.
"ניצחתי אותך לפני שנה במשחק טניס שולחן, לוסיאן, ומאז אתה לא מפסיק להתקשר אלי ולבקש משחק חוזר", אומר ביבר בהומור בסרטון שהוא מצלם. "אתה מאיים עליי שתקפיא את התמלוגים שלי אם לא אסכים לשחק איתך. זה מתחיל להיות מביך..." אחרי שלושה טייקים, ביבר מסרב בנימוס לעשות טייק רביעי, והמפיקים מחליטים להסתפק במה שיש.
בינתיים אני מקבל אישור להאזין לחמישה שירים מתוך האלבום החדש שלו, "Purpose". אני לא מורשה לגלות את שמות השירים, והשמונה האחרים הם לחלוטין מחוץ לתחום.
לבסוף, ביבר מוביל אותי לתוך מה שהוא מכנה "החדר שלי". זה משרד מרווח עם ספה בצורת L, מכונת משחקים, מכשיר AirPlay של אפל על המדף, ולידו פרסים על מכירות אלבומים.
הוא לבוש לפי קוד הלבוש של אופנת ההיפ־הופ: כובע מצחייה אפור, סווטשירט אפור, ג'ינס שחור עם קרעים, מגיני ברכיים מגומי ונעלי התעמלות בצבעי אדום וכחול. הוא נכנס לחדר ונשכב לאורך הספה. "זה היה יום ארוך, אני מקווה שלא אכפת לך שאשכב קצת".
• אביבית בר זוהר מתמנגלת עם ג'סטים ביבר
אני מספר לו שבדיוק שמעתי כמה מהשירים החדשים שלו, והוא מגיב בהתרגשות: "כמה חולני האלבום, אחי?"
די חולני. וגם מעורר מחשבה. שלֵו. מהורהר. אחרי קטע פתיחה קצר ומינימליסטי, השיר המלא הראשון, "Sorry", שומר גם הוא על קצב איטי, אבל יש לו ביט עצום. "האם מאוחר מדי לומר לך שאני מצטער, אני יודע שאיכזבתי אותך" - זאת הצהרה. השיר, ששוחרר כסינגל יום אחרי פגישתנו, כבר מתקרב לרבע מיליארד צפיות ביו־טיוב. הוא הגיע למקום הראשון במצעד הבריטי, ולמקום השני בארה"ב.
אני שואל את ביבר למי נכתב השיר. "אהה, אני מכוון את זה למשהו רחב יותר. זה אומר עבורי כמה דברים שונים. התקשורת. האקסית שלי..."/
הוא מתכוון לסלינה גומז, שחקנית ערוץ דיסני לשעבר וכיום כוכבת פופ נערצת, שהיתה לצידו בכל תקופת ההצלחה המסחררת. אחרי מערכת יחסים שכללה המון עליות ומורדות, הם נפרדו סופית בשנה שעברה. אבל הם עדיין חברים מאוד קרובים, כמו שאפשר להבין מהשיר. בחודש שעבר אפילו התפרסמה תמונת פפראצי שלהם, מחובקים במלון יוקרתי בבוורלי הילס.
בשיר "Love Yourself", שהוא מבצע בליווי הגיטרה החשמלית של אד שירן, ביבר משתמש בקולו המתוק והגבוה כדי לקונן "על כל הפעמים שהמטרת גשם על התהלוכה שלי, ועל כל המועדונים שהתקבלת אליהם בזכות השם שלי". הוא מסכים שמדובר בשיר מלא מרמור, אבל מסרב לומר על מי הוא נכתב. "אני לא רוצה לפגוע ברגשותיו של איש, אבל אני יכול רק לומר שזה מישהו קרוב אלי".
כשהאלבום יצא, באמצע נובמבר, הוא כבש את הפיסגה במצעד ה"בילבורד" האמריקני ובעוד שבע מדינות, ומכר 100 אלף עותקים בבריטניה ומעל חצי מיליון בארה"ב. "האלבום הזה הוא הדרך שבה אני רוצה לתאר את עצמי", הוא אומר, "זה מי שאני, זה מה שאני רוצה להוציא החוצה - במקום לבקש 'חבר'ה, רק תכתבו לי להיטים'. הרי ברור שאני יכול להביא איזה כותב שאני רוצה כדי שיכתוב לי שירים".
במוסיקה שלו אפשר להבחין בהשפעה העמוקה של האמונה הנוצרית, שעליה הוא מדבר לא מעט. "היא גרמה לי להבין למה אני כאן, ואיך להתמודד עם כל מה שאני עושה. אני פשוט רוצה לחיות ביושר, ולדעת מה אני שווה. כי האמונה מעניקה לך תבנית. אם אתה באמת קורא את כתבי הקודש - הכל מבוסס על אהבה".
לפחות כלפי חוץ, ביבר ממשיך לשבור את הכלים. לפני כחודשיים נטש הופעה בנורבגיה אחרי שיר אחד, בגלל מעריצות שניסו לתפוס אותו. בהזדמנות אחרת הפסיק ראיון לתחנת רדיו ספרדית בגלל שאלות שלא מצאו חן בעיניו. אבל בכל מה שקשור לשירים החדשים, הוא מפגין כנות, שבריריות והודאה בחולשותיו.
"זה נכון", הוא אומר, מסיר את כובעו ומפזר את שיערו הפרוע בלאו הכי. "זה חשוב להיות פגיע, ולהיות ישר. אני אמן אמיתי, ורציתי להיות אותנטי. אני כותב את כל מה שעובר לי בראש. כשהייתי בתקופה מסוימת במקום קצת מוזר, כתבתי על הדברים שעברו עלי. כשאתה נמצא במקום אפל, אתה כותב על דברים אפלים".
הוא מודה שהתחיל להיות מתוסכל כשההתנהגות שלו, או מה שנתפס כהתנהגות חסרת הגבולות שלו, הפכה לחלק משמעותי מהתדמית הציבורית שלו. "הגעתי למצב שבו הייתי כמעט כמו כוכב ריאליטי, במקום להיות מוסיקאי".
החיים שלך היו כמו צפייה בהתנגשות של מכוניות?
"כן! וכל מה שעשיתי זה לספק להם עוד תחמושת, והם ניזונו מזה, ואז אני הייתי ניזון מזה, ולא היה לי אכפת. הייתי קצת מטומטם, אפשר לומר".
מדוע הוא נהיה "קצת מטומטם"? די ברור. הסיבות מוכרות לכל מי ששמע על הטירוף סביב כוכבי הפופ בחמישים השנים האחרונות, מהביטלס ועד ביי סיטי רולרס, מדיוויד קסידי ועד רובי וויליאמס. ביבר היה מחובר לבראון ולצוות שלו, לטובתו האישית. אחרי הכל, הוא היה עדיין ילד. אבל כמו שקורה עם רוב הילדים, הוא נמשך החוצה בחוזקה.
כשהמושכות השתחררו והוא ברח אל העצמאות, הוא גילה שהכסף והכוח פתחו בפניו עולם של אפשרויות בלתי מוגבלות: השתתפות באורגיות על בסיס קבוע, שכירת נערות ליווי, מסיבות, סמים, וגם להשתין באמצע הלילה בדלי ספונג'ה של מסעדה. ג'סטין היה בכל מקום, ג'סטין עשה הכל, ויש לו קקופוניה של קעקועים כדי להוכיח את זה. היה לו חופש כלכלי מוחלט, וגם לא מעט "חברים", שהלכו אחריו ועשו איתו את כל מה שמתחשק לו לעשות באותו רגע.
"הגעתי להרבה מצבים של 'אני אני אני', בגלל שהייתי צעיר ואנשים כל הזמן אומרים לך, 'אתה גדול'", הוא מושך בכתפיו. "ואז אתה מתחיל להאמין בזה. התחלתי להאמין לכל ההייפ ולהתנהג בדרך מסוימת, ולא להאמין באנשים, בגלל שהם שברו לי את האמון בעבר".
כשהדימוי הציבורי שלו היה בקרשים, זה רק גרם למצב להחמיר עוד יותר. "יכולתי להרגיש את האנרגיה השלילית של האנשים, וחוץ מזה ממש לא היה לי אכפת. לא הזיז לי אם מישהו אוהב אותי או לא. וזה המקום שבו דברים התחילו להשתבש".
"הייתי כל הזמן בדיכאון. והרגשתי מבודד", סיפר ביבר בראיון למגזין המוזיקה "NME". "אתה נמצא בחדר במלון, ומסביב הכל מוקף במעריצים, צלמי פפראצי עוקבים אחריי לכל מקום, וזה נהיה אינטנסיבי.
"כשאתה לא יכול ללכת לשום מקום או לעשות דברים בעצמך, זה מדכא אותך. יש משפט מפורסם של ג'ים קארי, 'אם כולם יהיו מפורסמים, אף אחד לא ירצה להיות מפורסם', וזה נכון. לא הייתי מאחל את זה לאף אחד".
כדי לתקן את הדרך שבה הוא נתפס, ביבר עבד קשה השנה. בינואר הוא הגיע לתוכניתה של אלן דג'נרס כדי להתנצל על כל הדברים המטופשים שעשה. כעבור חודשיים העמיד את עצמו על הגריל ואיפשר לקומיקאים בכירים לקטול אותו במשך שעתיים. בחודש יוני הוא שיתף פעולה עם דיפלו וסקרילקס בשיר "Where Are Ü Now", שהפך להצלחה ופתח רשמית את הקאמבק המוסיקלי שלו.
עכשיו הסיפור הוא כזה: ג'סטין ביבר הוא בן אדם שהשתנה. בעצם, תמחקו את זה. הוא רק בן אדם, סוף סוף. אלבום הקאמבק שלו מכיל אוסף שירים של חרטה והתנצלות. נראה שהוא למד את הלקח שלו.
"יש כל כך הרבה דברים שאני צריך לעבוד עליהם. יש לי עדיין ימים שבהם אני מדוכא ומודאג, אני עדיין לא במקום שבו אני רוצה להיות - אבל לפחות אני כבר לא במקומות שבהם הייתי, וזה שומר על המוטיבציה שלי. זה סוג של סלוגן קטן ומגניב, שאני מנסה לחיות על פיו", הוא משחרר חיוך חמוד.
בימים אלה הוא מכוון מחדש את חייו. הוא מסרב בנימוס לאשר שהכיר את חברתו הנוכחית בהודעות ששלח לה אחרי שהתלהב מתמונות שהעלתה לחשבון האינסטגרם שלה - כמו שהיא עצמה סיפרה. למען האמת, הוא לא מדבר עליה בכלל, עוד לקח שלמד. הוא משחק הרבה גולף, ושידרג את יכולותיו ברכיבה על סקייטבורד.
מבחינתו, אלו שתי השיטות העיקריות שלו להירגע. כן, הוא ממשיך לשתות. "אני אוהב ג'ק (דניאלס) וקולה, או טקילה דון חוליו 1942".
בשלב הזה הוא מתחיל לאבד את הסבלנות. "כרגע נגמרה לי הטיפה האחרונה של האנרגיה שלי", הוא מתכונן לקום מהספה, "זה קוּל מבחינתך?".
הוא נמצא בראשיתו של שלב מספר 2 בקריירה, השלב שיקבע כנראה הרבה מעתידו המקצועי. לפניו דרך ארוכה. אבל לפחות עכשיו, הוא מתעקש, הוא כבר יודע מה הנתיב הנכון.
"היה שלב שבו הייתי יותר מדי בראש שלי, וכל מה שרציתי זה רק לפרוש מהכל", הוא חושף. "אבל ידעתי שזו הדרך הקלה ביותר לצאת. אני יודע שנועדתי למה שאני עושה. שלאלוהים יש ייעוד גדול יותר עבורי. זה תלוי רק בי אם לכבד את התוכנית שלו. זה קשה. צריך יושר כדי לשרוד בעסק הזה. צריך להיות בן אדם טוב".
ובסביבה של ביבר מקווים שהטוב אכן ייצא החוצה.
אקו"ם