ראשי » תרבות » מוזיקה

אוקיאנוס של מילים: ראיון בלעדי עם הת'ר נובה

חמש שנים מילדותה נדדה הת'ר נובה עם משפחתה על גבי ספינה באיים הקאריבים. בראיון מיוחד, רגע לפני שתופיע בישראל במסגרת סיבוב ההופעות האירופאי שלה, מספרת הזמרת על החוויה המשמעותית בחייה, ומה הכריע בהתלבטות אם להופיע בישראל

הים הוא מוטיב חוזר אצל הת'ר נובה, המוזיקאית בת ה-48 שתגיע הערב (ד') להופעה בבארבי בת"א.

עוד כותרות ב-nrg:
• עמוס גיתאי: ליצחק רבין מגיע סרט יותר טוב
• הזמר הברזילאי: לעולם לא אבקר שוב בישראל
• ח"כ מגל: שליין לא שמאלני, אתה נותן לו תחמושת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הוא מופיע בשמם של שניים משירי האלבום התשיעי שלה, The Way It Feels, שיצא השנה, ועומד במרכז סיבוב ההופעות הנוכחי שלה, ואלבומה מ-2011 נקרא Days at Sea 300. הים שימש בו כאובייקט ממשי וכמטאפורה בו זמנית, אלא שלא מדובר במוטיב חוזר אמנותי גרידא; עבור נובה מרחבי האוקיינוס האינסופיים הם בראש ובראשונה מוטיב ביוגרפי מרכזי. החל מגיל 9 ועד גיל 14, בזמן שילד מערבי מן המניין יושב בכיתה, פותר תרגילים בשברים מעורבים וחוזר הביתה לבהות במסך כלשהו, נובה נדדה עם משפחתה על גבי ספינה בין האיים הקאריביים. זו ללא ספק החוויה המכוננת של חייה, והיא נקטעה לאחר 5 שנים רק בשל הכאבים החמורים בכתפיים של אביה. הספינה נמכרה למישהו אחר, התרסקה בתאונה על סלעים באיזור, ונובה קיבלה בחזרה את המצפן שנמצא בין שבריה כמזכרת לילדותה יוצאת הדופן."אלה היו חיים פשוטים", היא מספרת בראיון מיוחד מהטור האירופי הנוכחי שלה. "לשוט בים לימד אותי ענווה אמיתית וכבוד לטבע. אני חושבת שחשוב ללמוד את זה כילד, ככה לעולם לא תהיה יהיר כי הבנת את חוסר החשיבות המוחלט שלך. סגנון החיים הזה נשמע אידאלי ובמובנים רבים הוא באמת היה. אבל לא היו לנו לא מים, לא מקרר, לא טלוויזיה ולא טלפון. הייתי חולמת על הדברים האלה! החינוך הביתי שקיבלנו היה מאוד לא רשמי. ההורים שלי האמינו שחוויות הן חינוך כשלעצמו, ואני חושבת שהם צדקו".
 

כבר בימי הספינה העליזים תפסה המוזיקה מקום מרכזי בחייה של הת'ר. ההורים שלה אולי ויתרו על מקרר וטלוויזיה, אבל השתמשו בגנרטור שחובר לספינה כדי לנגן מוזיקה מטייפ ישן. השילוב של טבע יפהפה ומוזיקת פולק עדינה לא הותיר להת'ר ולאחיה הצעיר מישקה ברירה, ושניהם התבגרו להיות מוזיקאים.

לאחרונה מישקה, שפנה דווקא לרגאיי, אפילו חימם אותה באחת מהופעותיה. "אף פעם לא הייתה תחרות בינינו", היא מבהירה. "הוא הרבה יותר צעיר ממני ותמיד רציתי רק לעודד אותו, היה ברור שהוא מאוד מוכשר כבר מגיל צעיר. לימדתי אותו את האקורדים הראשונים בגיטרה. זה מעניין שההשפעות המוזיקליות שלנו שונות אבל חלק מהמוקדמות שבהן זהות: הביטלס, סיימן וגרפונקל, ג'ואן ארמטריידינג".
מאוחר יותר נכנסו לתמונה גם "ניל יאנג, קט סטיבנס, ג'וני מיטשל, דייויד בואי, רוקסי מיוזיק, קייט בוש ופטי סמית'". סך ההשפעות הללו הוליד קריירה של יותר מ-20 שנה, החל מה-EP המוקדם Heather Frith, שנשא את שמה המקורי בטרם החליפה אותו לאחר שגילתה שההולנדים מתקשים בהגייתו. נובה, אגב, הוא שם הנעורים של אימה הקנדית.

ב-1994 היא הוציאה את Oyster, שנחשב לאלבומה המוצלח ביותר וכולל את הלהיט Walk This World. ב-2001 הופיעה בפסקול הסרט "סרנדיפיטי" של ג'ון קיוזאק, ו-5 שנים לאחר מכן הביאה לידי ביטוי את לימודי העיצוב והקולנוע והנטיות הפואטיות שלה, באלבום The Sorrowjoy בו היא מקריאה שירים מפרי עטה על רקע צלילי אמביינט. "אני אביא כמה ציורים איתי" היא מבטיחה. "אני בנאדם מאוד ויזואלי ככה שלמזג צלילים ומראות תמיד ריגש אותי. אני מרגישה שאני יוצרת תפאורה בשירים שלי ואשמח מאוד ליצור יום אחד פסקול לסרט".
 

כשאני שואל אותה על הקושי בתחזוק קריירה מוזיקלית לאורך יותר מ-20 שנה, היא מציינת שניים מהעקרונות המרכזיים שליוו אותה. "אני כותבת בגלל שאני רוצה וצריכה. זה חלק ממי שאני ואני חושבת שאמשיך לעשות את זה עד שאמות. אז זה לא אתגר מבחינתי להישאר יצירתית. ונשארתי נאמנה לחזון שלי: לעולם לא להתמסחר, לא משנה כמה זה מפתה, כי הערך האמיתי שלך הוא האינדיבידואליות שלך. אני חושבת שמבחינה 'עסקית' אחד המפתחות זה להופיע כמה שיותר, כי אם אתה יכול לתת הופעה גדולה זה מייחד אותך".

ואכן, עד היום היא מכה על חטא בנוגע לאלבום South מ-2001, שהיה לטענתה מופק מדי ופופי מדי בשל הלחץ של חברת התקליטים ליצור להיט. האזנה לאלבום החדש מסירה כל ספק שמצפון דומה יצוץ גם לגביו בעתיד הרחוק: מדובר באוסף מהודק וקוהרנטי של שירי פולק אינטימיים. לא במקרה ביקשה נובה באתר הרשמי שלה לשמוע אותו כיצירה שלמה, למרות הידיעה שיקראו לה "אולד פשן". גם לחלק השני בתשובה, סוגיית ההופעות, יש ביטוי נכבד בקריירה שלה. בתקופת הפריחה שלה בשנות ה-90 היא בנתה קהל מעריצים נאמן, בעיקר באירופה, בעזרת סיבובי הופעות של 8 חודשים בשנה.

כיום היא מסתפקת בלא יותר מחודשיים מחוץ לבית. הסיבה המרכזית לכך היא סבסטיאן, שנולד ב-2004 והפך לעיקר חייה. אבל לנובה אין תלונות. "לאישה יש יותר דברים לאזן ביניהם אם יש לה משפחה. אבל במובן מסוים זו הייתה העבודה המושלמת בשבילי, כי לקחתי את הבן שלי איתי בכל פעם שיצאתי לסיבוב הופעות אז לא נפרדנו אף פעם. עכשיו, כשהוא בוגר יותר, הוא לא בא לכל הסיבוב כדי לא להפסיד יותר מדי ימים בבית הספר, אבל בגיל צעיר יותר חינכתי אותו בעצמי וזה עבד מצוין". מתברר שהתפוח לא נפל יותר מדי רחוק מהעץ.

לאור האמביוולנטיות של נובה בנוגע להופעה בישראל, והמאמצים שנעשו כדי למנוע ממנה להגיע לכאן, סביר להניח שלאותה חשיבות שהיא מקנה לבמה ולקשר הישיר עם הקהל יש משקל בעובדה שבסופו של דבר היא לקחה את הגיטרה שלה והמריאה למזרח התיכון. "היו לי ספקות רציניים כי כמובן שאני לא מסכימה עם המצב. הרבה לחץ הופעל עליי כדי שלא אגיע, אבל אני חושבת שחרמות תרבותיים הם לא התשובה, ולמעשה מוזיקה עם מסר חיובי יכולה רק לפתוח את הלב ויש לה כוח חיובי בכל סיטואציה. ברור שזה נושא מאוד עדין ומורכב עם טיעונים חזקים לשני הצדדים. בסופו של דבר אני מקווה שמוזיקה ואמנות יכולות לגשר על פערים כי הן תזכורת לאנושיות המשותפת שלנו, ולכן עוזרות להביא לשינוי ולאחד בין בני אדם".
 

בימים האחרונים קיבלה אישוש נוסף לתקופה הטובה בה נמצאת הקריירה שלה, כשהודיעה בפייסבוק על סיבוב הופעות בארה"ב. "עברו 15 שנה מאז הפעם האחרונה בה היה לי סיבוב הופעות שם אז זה נורא מרגש. היייתי שחוקה אחרי 3 האלבומים הראשונים שלי כי הייתי בדרכים באופן קבוע ולאחר מכן נולד לי ילד, אז צמצמתי בסיבובי הופעות ועשיתי את זה רק באירופה. אבל הרבה מעריצים כתבו לי וביקשו שאחזור, זה מאוד נחמד!".

הת'ר נובה לראשונה בישראל
הופעה אחת בלבד, הערב, 11.11.15
בארבי ת"א, דלתות 20:30
כרטיסים באתר הבארבי

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...