מוטי קירשנבאום: לא לשמאלנים בלבד

יקי הפשטיין, צופה אדוק במיוחד של "לונדון את קירשנבאום", מסביר למה כל כך הרבה אנשים מבכים את לכתו של מוטי ז"לֹ, אפילו אם הם גרים בעפרה או גוש עציון

מוצש
יקי הפשטיין | 3/10/2015 19:02
בפברואר 2014 קיבל אריאל זילבר פרס מפעל חיים מטעם אקו"ם. את קבלת הפרס ליוותה סערה תקשורתית גדולה, ובה סירבה הזמרת אחינועם ניני לחלוק עם זילבר את הבמה בשל התבטאויות עבר שלו מהצד הימני של המפה הפוליטית. ניני אף קראה לשאר חבריה האמנים להחרים את זילבר ופועלו. הרשת געשה, האייטמים בנושא הציפו את כלי התקשורת ואל ניני הצטרפו לא מעט קולות מעולם התרבות שתמכו בביטול מתן הפרס לזילבר.

עוד כותרות ב-nrg:
• קליפ חדש ומטריד לנינט
• עם מי בר נתפסה מנשנשת גבינה?
• המוסיקה שמירי רגב לא הייתה מממנת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מי שעל אף כל הרעש הגיע ואף העניק לזילבר בעצמו את הפרס, היה לא אחר ממוטי קירשנבאום. בנאום חצי רציני חצי משעשע, וכשהוא חד ושנון כהרגלו, הכניס את כל הסערה אל תוך הממדים הראויים לה באמת והזכיר איך נראית פרסונה תרבותית שיודעת לקחת את החיים במידות הנכונות.
צילום: אריק סולטן
מוטי של כולם צילום: אריק סולטן
הדור שלנו ברובו לא הכיר את ימיו העליזים של קירשנבאום בתחנות העיקריות של חייו ברשות השידור ובחלק המרכזי שלו בהצלחה של תוכניות מיתולוגיות כמו "ניקוי ראש" ובעבודה עם "הגשש החיוור". כל אלו הם שהעניקו לו את תהילתו כאיש מקצוע מהפכני, סאטיריקן גדול וחתן פרס ישראל. דור הסמארטפונים שלנו נשאר בסאטירה עם קטעי יוטיוב לנוסטלגיה ועם אטריות מחוממות ובינוניות של "ארץ נהדרת".

הייתה זו כמובן "לונדון וקירשנבאום", בכל יום בשש, שהנגישה לנו את אחד המנחים היותר אינטליגנטים, הוגנים ומשעשעים שזכינו להכיר. קצת כמו עם עיתון "הארץ", הימין — ובמיוחד זה הדתי — קיים עם קירשנבאום ולונדון יחסי אהבה–שנאה. מתלוננים אבל קוראים ורואים, מכירים ביכולת ההשפעה של התוכן הצף שם.

התוכנית, כמו לא מעט מהגווארדיה הישנה שאליה השתייך קירשנבאום, ישבה על מצע נרטיבי שמאלי, אשכנזי וחילוני מובהק. על כך אין עוררין. מספיק לראות את התוכנית המיוחדת לזכרו בערוץ 10 ואת המשתתפים בה כדי להבין. אבל אף על פי כן לא יהיה זה הימור גדול מדי לומר שזו הייתה הבמה האהובה על כל פרסונה אינטלקטואלית, גם אם מקום מושבה בעפרה או בגוש עציון — ובצדק. קירשנבאום ולונדון הציגו את מה שהאחרים מהעולם הזה לא הצליחו לעשות. טלוויזיה שלא מזלזלת בצופים שלה, משני צדי המתרס הפוליטי, לא כפופה לגחמות של יחסי ציבור ומוכנה להתעמת ובו זמנית גם להשתעשע עם כל אתגר שעומד בסטנדרטים האלו, בין אם הוא דתי, לאומי, ספורטיבי או מוזיקלי.
צילום: יח''צ
ירון לונדון ומוטי קירשנבאום באולפן צילום: יח''צ
לקירשנבאום היה חלק מרכזי בכל אלו. כצופה אדוק שהלו"ז שלו בחמש השנים האחרונות הוכתב על ידי החובה להגיע לספה בבית בשעה שש או לא ללכת לישון לפני השידור החוזר בלילה, זה לא עוד הספד מערכת מוכן מראש. כמאמר המשינאים — משהו בחיי (באמת) הולך להשתנות.

הכתבה פורסמה במגזין מוצש של מקור ראשון
בואו לבקר בדף הפייסבוק של nrg תרבות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

פייסבוק