"חוות החיות" בגשר: יש חיות שוות יותר

עבודה מהוקצעת של יוצרים מבטיחים, רצופת רגעי דרמה, קומדיה ואפילו טרגדיה אמינים, מאפיינת את "חוות החיות" בתיאטרון גשר. אך כמו הרבה הצגות אחרות בתיאטרון היפואי, גם הביצוע למחזה על פי ספרו הנודע של אורוול גרנדיוזי ומעייף כשהם שהוא יפה

אופיר הלל | 29/9/2015 13:44

"חוות החיות", תיאטרון גשר

תיאטרון גשר קלט לאחרונה 16 מבוגרי בית הספר למשחק של יורם לוינשטיין – חלקם לוקחים חלק גם בהפקה המאומצת "המחברת הגדולה", שמוצגת מזה כשנה באולם ההאנגר של התיאטרון היפואי – כשחקני קבוצת הצעירים שלו. יהיה מעניין לגלות האם המהלך הזה ינחל הצלחה וכיצד ישתלבו השחקנים כמכלול וכיחידים.

עוד כותרות ב-nrg:
• מה לעשות בחול המועד סוכות?
• גיא ויהל יפתחו את ההופעה של בון ג'ובי
• אלי עמיר: הכיבוש הורס את התדמית שלנו
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

האתגר הראשון שעמד בפניהם הוא עיבוד אייטיזי מאת פיטר הול ל"חוות החיות", ספרו של ג'ורג אורוול משנת 1945, ששימש אלגוריה על הקומוניזם בברית המועצות וכיום בולט עיסוקו בזכויות בעלי החיים. החיות, שעומדות במרכז עלילת המשל הזה, מארגנות הפיכה נגד שלטונו של אדונן. לאחר שנים של עבודת משק, הן מחזירות את השליטה לידיהן, מייסדות חברה שיתופית ומנסחות חוקים של שוויון וצדק.
צילום: לירן לוי
''חוות החיות'' צילום: לירן לוי
בשלב מסוים האופוריה פגה, וכמה ממובילי המחאה מנכסים לעצמם את ההנהגה ומשנים את חוקי המשחק, מבלי שאף אחד ישים לב. המשטר שלהן משתף פעולה עם בני האדם, הורס כל חלקה טובה ולמעשה מחזיר את הסדר הישן למקומו. "כל החיות שוות, אבל יש חיות שוות יותר" הוא המשפט המפורסם ביותר מהספר.

מדובר בהפקת אנסמבל תוססת וצבעונית, הנשענת על עבודה מהוקצעת של יוצרים מבטיחים, ובראשם הבמאי נועם שמואל. השחקנים פועלים במקשה אחת ובאינטנסיביות רבה כדי להביא לבמה רגעי דרמה, קומדיה ואפילו טרגדיה, ובזכותם ההצגה הופכת לחוויה גדולה ומהנה, ממש קרנבל של תיאטרון, עם הרבה הבלחות יצירתיות.
צילום: לירן לוי
גרנדיוזיות מעייפת. ''חוות החיות'' צילום: לירן לוי
בגשר כמו בגשר, אין לצופים רגע של מנוחה. הכל קורה בגדול, רוחש ורועש. בדומה ל"הנפש הטובה מסצ'ואן" ו"אותלו", הצגות שוויתרו על כל שביב של אינטימיות לטובת גרנדיוזיות מעייפת ושילמו על כך מחיר כבד במבחן התוצאה, גם כאן ההצגה כמעט וקורסת לתוך עצמה, יפה וראויה בדיוק באותה מידה שהיא אבודה ואומללה.

לעיבוד של הול נוספים גם פזמונים שכתב אדריאן מיטשל והלחין ריצ'רד פיסלי, מה שנועד להקנות תחושת מחזמר, שאינם קליטים או מקדמי עלילה. מזל שהתזמורת הקטנה בניהולו המוזיקלי של נדב רובינשטיין מנגנת קלאסיקות זמר ישראליות, המאחדות בין עבודה עברית למעשה החלוצי של החיות.
צילום: לירן לוי
משחק משובח. ''חוות החיות'' צילום: לירן לוי
צילום: לירן לוי
אבודה ואומללה. ''חוות החיות'' צילום: לירן לוי
מהצוות הנרחב בולטים חמישה שחקנים משובחים: אבי אזולאי (מייג'ור הזקן) האנרגטי, המשמש כמספר הפונה לקהל; הלל קפון (החזרזיר סנובול, זה שמנסה להתריע נגד הסכנה ומושתק) בהופעה משעשעת; סיון מסט (הסוסה מולי, כלבה ותרנגולת) שמבצעת סולו נפלא על היתרונות והחסרונות בלהיות חיה של אדון; כרמל קנדל (הסוסה קלובר) שמתנועעת בפיזיות מרשימה; ואביב כרמי (החזיר נפוליאון) המצוינת בתפקיד הדיקטטור הגדול, רודנית ויהירה כמתבקש.

בסופו של דבר, כשההצגה מטיחה בך את האמת המכוערת, אתה מרגיש שהלעיטו אותך במנה נכבדת של מסרים וכוונות. כבר לא נשאר חומר למחשבה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

עוד ב''בבמה''

פייסבוק