הזירה הלשונית: שטרונגול רומני ובוחטה פולנית
מהיכן הגיעו אלינו הגוגל-מוגל, השיבוט והכרבולת? מדוע לֶמֶך הוא שם נרדף ללא יוצלח? מיהו גיס, ומי קבע את סדר האותיות באלף בית? הזירה הלשונית מספקת בוחטה של תשובות לשאלות בוערות ומוציאה את פולניה מפולין
כבן לעדה המרוקאית ניסיתי לגלות נואשות איך אומרים בשפה זו ‘תודה’, ולשווא. האם מרוקאים לא יודעים להגיד תודה?החוקר סמיר בן ליושי מסביר כי מקור הטענה שבמרוקאית אין אומרים תודה היא בקולוניאליסטים הצרפתי, שחיפשו בשפה זו מילה מקבילה ל’מֶרסי’ ולא מצא. הצרפתים לא הבינו שבמרוקו אין מברכים במילה מיוחדת אלא בשטף ברכות נוסח "יברך אותך האל", "אלוהים ישמור אותך" וכדומה. כמו כן משתמשים במרוקו במילה הערבית שוּקראן.
מאין הגיעה המילה ‘בוּחטה’?
יש שתי השערות למקור המילה ‘בוחטה’, במשמעות חבילה גדולה של כסף. האחת שמקורה בפולנית, שם buchta פירושה עוגה תפוחה ממולאת בריבה. ההשערה השנייה היא שמקור המילה בגרמנית, שבה bucht פירושה מפרץ. על פי השערה זו היא הפכה למילה בסלנג ימאים שפירושה צרור חבלים גדול, ומכאן ערימת שטרות. הגירסה הפולנית נשמעת סבירה יותר הן מצד הצליל והן מצד התוכן.
חיפשתי תקופה ארוכה את מקורה של המילה ‘שטרונגול’ שפירושה בסלנג הישראלי איבר המין של הגבר. והנה התברר לי שיש למילה פירוש ברומנית. מסתבר שבשפה זו strungul פירושה מחרטה. האם ייתכן שזה הפתרון?
שטרונגול היא אכן מחרטה ברומנית, בעיקר ברומנית של אזור מולדביה. צורת המחרטה מסבירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים מה הקשר בין כלי החריטה לבין אותו איבר רב פעלים.
עוד כותרות ב-nrg:
• היהודים ואבטיפוס חוגגים 20
• אובססיה? בראד פיט רכש אופנוע נאצי
• משבר הפליטים: הזומבים מציפים את אירופה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מהיכן הגיעה השם גוגל-מוגל למשקה הביצים המתוק המוכר בעולם היהודי?
שמו של המשקה, העשוי מחלמוני ביצים לא מבושלות, יין, דבש ועוד ידוע גם ביידיש וגם בגרמנית, אבל יתכן שהגיע לגרמנית מיידיש, כיוון שהיה מוכר בין יהודי רוסיה כבר במאה ה-17. השם ככל הנראה אונומטופאי, בנוי על דמיון לצליל הגרגור, או צליל ערבות המשקה. הדבר המפתיע בסיפור הוא, ש-goggelmoggel הוא שמו הגרמני של המפטי-דמפטי, זה שנפל מן החומה ונשבר לרסיסים, בתרגום לספר "עליזה בארץ המראות". יתכן שדמות הביצה של המפטי-דמפטי חברה לביצים שבמשקה, שכאמור קדם לתרגום הנ"ל. תרגום אחר של המפטי-דמפטי לגרמנית הוא ווירגֶל-ווארגֶל.
מה מקור הביטוי על אותו אדם שגם אכל את הדגים המסריחים, גם חטף מכות וגם גורש מהעיר?
הביטוי מבוסס על סיפור המופיע במדרש: "משל למה הדבר דומה? לאחד שאמר לעבדו: צא והבא לי דג מן השוק. יצא והביא לו דג מן השוק מבאיש. אמר לו בגזירה, או תאכל הדג, או תלקה מאה מכות, או תתן לי מאה מנה. אמר לו: הריני אוכל. התחיל לאכול, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני לוקה! לקה ששים, לא הספיק לגמור עד שאמר: הריני נותן מאה מנה. נמצא אוכל את הדג ולוקה ונותן מאה מנה". ביידיש נוצר מכאן הביטוי "מכות און פוילע פיש" (מכות ודגים סרוחים). הסיפור הזה רווח בפולקלור העמים ובפולקלור היהודי במזרח ובמערב, ובחלק מן הגירסאות נוסף הגירוש מן העיר.
למך הלא יוצלח, ובעצם ליימך, נולד ביידיש, אך הוא נסמך על המקורות. הפרשנות המדרשית על סיפור למך, שרצח את קין בשוגג למרות האיסור האלוהי, מציגה אותו באור מגוחך ולא כרוצח אכזר. גם הרג אדם ללא כוונה, גם נענש, ולכך נוסף עונש מיוחד. עדה וצילה, על פי הפרשנות, שימשו, אחת לפרו ורבו ואחת לתשמיש, אבל עקב הרצח שהתגלגל אליו בעל כורחו סירבו שתיהן לקיים אתו יחסי מין במשך למעלה ממאה שנה.
הורי נולדו בפולניה, אבל פולניה הפכה לפולין. מדוע?
ה’פולנים’ קיימים בשם הזה כבר מאז המאה השמינית. פירוש השם: אנשי השדה, היוגבים. ארצם נקרא בעקבות זאת Poland, והיהודים קראו לה מאז ימי הביניים המאוחרים בשני שמות מקבילים: פולין ופולניה. ‘פולניה’ מתאימה לדפוס של ‘גרמניה’ ואחרות. מקור השם פולין לא ברור, אך הוא כרוך במדרש עברי: כשבאו היהודים לארץ הפולנים אמר להם אלוהים: פה לין. מדרש לשוני מקביל הוסב לא מכבר על השם ‘פולניה’ בסידרת הטלוויזיה "פה לן יה". בעברית היום השימוש הגורף הוא בשם פולין, ופולניה היא חלופה נדירה הן בדיבור והן בתקשורת.
בתוכנית הטלוויזיה ‘הכספת’ נשאל המשתתף האם נכון או לא נכון שמשה דיין היה גיסו של עזר ויצמן. השניים היו נשואים לאחיות ולדעתי אינם גיסים. ‘הכספת’ לעומת זאת אמרה "נכון". אז נכון או לא נכון?
‘הכספת’ לא טעתה. המשנה, סנהדרין ג' ד', מפרטת בני משפחה: "אביו, ואחיו, ואחי אביו, ואחי אמו, ובעל אחותו, ובעל אחות אביו, ובעל אחות אמו, ובעל אמו, וחמיו, וגיסו". חנוך אלבק מפרש: "גיסו - בעל אחות אשתו", כלומר, משה דיין ועזר ויצמן. במקורות אחרים ‘גיסים’ רחוקים אפילו יותר, ובספרות השו"ת אפשר למצוא שאלת שטר חוב הקשורה בשני גיסים, "האחד נשוי בת ראובן והשני נשוי בת שמעון אחיו", כלומר, נשואים לבנות דוד.
מאין נלקחה המילה ‘שיבוט’?
‘שיבוט’ במשמעות יצירת אורגניזם על בסיס הד.נ.א. של אורגניזם חי חודשה בשנות התשעים. מחדשיה הלכו בעקבות המילה האנגלית לאותה פעולה cloning, שחודשה במאה העשרים. בעקבות החידוש נוצרה גם מלת הסלנג האמריקנית clone שפירושה אדם המחקה באופן מוחלט אדם אחר. המילה חודשה על-פי המילה היוונית clon שפירושה חוטר או זלזל, דהיינו, חלק צמח היוצא מצמח אחר. ‘שבט’ פירושו בעברית גם ענף דק או חוטר, ומקור זהו הקשר בין המילה ‘שיבוט’ למשמעותה.
מה פירוש ‘מן הסתם’, מה מקורו והאם אפשר להסתדר בלעדיו?
‘מן הסתם’ פירושו המילולי ממקום סתום, מקום שאין לו ביאור, ומשמעותו ‘אולי’. הביטוי מופיע פעם אחת בתלמוד הבבלי, לצד המילה הארמית המקבילה ‘מסתמא’ המופיעה שם 3 פעמים. שתי הצורות מופיעות יותר ויותר בספרות המאוחרת. השימוש בביטוי העברי היום הוא אמצעי לסיוג עצמי, משהו כמו ‘אל תתפסו אותי במילה’.
מדוע אנו כותבים ‘טחנות רוח?’ מה בינן לבין טחנות קמח ותחנות כוח?
טחנת הרוח הקלאסית היא טחנת קמח המונעת בכוח הרוח. השורש הוא טח"ן, שהרי מדובר בטחינת הקמח. טחנות קמח אחרות מונעות באנרגיות שונות כגון מים או קיטור. הטחנות האלו יצאו מזמן מהאופנה והפכו אתר לתיירים. לעומתן נפוצו ברחבי העולם והגיעו גם לרמת הגולן עמודים גדולים שבקציהם כנפי ענק המונעים בכוח הרוח והם מייצרים חשמל. אלה הן טורבינות הרוח ואין להן קשר כלשהו לקמח, אך עקב דמיון הכנפיים לטחנות הרוח העתיקות נקבע שייכתבו באות ט'. לעומתן המתקן המייצר חשמל נקרא תחנת כוח, כתרגום ישיר מן האנגלית: power station. קירבת הצליל והמשמעות יצרה מצב מוזר: הכתיב התקני הוא ‘טחנת רוח’, אך הכתיב ‘תחנת רוח’ נפוץ יותר.
יש הטוענים שהמילה ‘אירופה’ מקורה במילה ‘ערב’. היש רגליים לדבר?
יש ויש ויותר מרגליים. היוונים נהגו לשאול מילים משפות אחרות. אירופה פירושה אכן "האזור בו שוקעת השמש", והשם שאול לאו דווקא מן העברית אלא משפות שמיות אחרות כמו האכדית. erebu פירושו נכנס, ירד, שקע. שמו של ארבוס הוא erebos, מלך החושך במיתולוגיה ובעלה של מלכת הלילה, נגזר על פי האטימולוג קליין ישירות מ’ערב’ העברי. גם ‘אסיה’ מקורה שמי: השורש האכדי asi פירושו ‘יצא, זרח’, ואסיה היא "האזור בה זורחת השמש", לעומת אירופה. asi מקביל לשורש העברי יצ"א.
האם יש קשר בין המילה 'כרבולת' והפועל 'להתכרבל'?
יש קשר, אך הוא מפותל במקצת. כרבולת היא מילה תלמודית. בתלמוד נאמר שמי שרוצה לסרס תרנגול צריך לקחת ממנו את כרבולתו, והוא "יסתרס מאליו". בתלמוד מופיעה גם הצורה הארמית של המילה, כרבלתא. בשפות שמיות שונות המילה מציינת מגבעת או ברדס, כגון באכדית: כַּרְבָּלָתוּ. הכרבולת היא איפה המגבעת של התרנגול. הפועל להתכרבל נשאב מן התנ"ך. על דוד המלך נאמר בספר דברי הימים שהוא "מכורבל במעיל בוּץ". המעיל מקשר לספר דניאל, שם מופיעה המילה הארמית כרבלא, שפירושה מעיל. המגבעת והמעיל הם פרטי לבוש העוטפים את חלקי הגוף, ומכאן הקשר ביניהם. על הקשר בין הכרבולת וההתכרבלות מצביע כבר רש"י בפירושו לספר דברי הימים. הפועל להתכרבל הוא התתפתחות טבעית חדשה מ’מכורבל’ המקראי.
מי החליט ומתי לכנות את השמדת היהודים באירופה העולם השנייה בשם ‘שואה’?
‘שואה’ היא מילה מקראית שמשמעותה הרס וחורבן. היא היתה נפוצה בארץ ישראל לתיאור אסונות עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. כך כונו למשל הפרעות בחברון ב-1929, הפרעות בבגדד והפוגרומים ביאסי. עם פרוץ המלחמה התרחב השימוש במילה. בשנת 1940 יצא לאור ספר שכתבו שליחים שהצליחו להימלט מפולין הכבושה ושמו "ימי השואה". השימוש ב’השואה’ התבסס בנובמבר 1942 עם הפרסום הרשמי והמלא על היקפי ההשמדה, ומונח זה מופיע גם במגילת העצמאות. ‘השואה’ כמונח ממלכתי רשמי נקבע בחוק יד-ושם משנת 1953. shoah הפכה בעשורים האחרונים למילה בינלאומית.
כיצד נקבע סדר האותיות באלף-בית העברי, מה גם שיש דמיון לסדר האותיות באלף-בית האנגלי, וגם דמיון חלקי לסדר באלף-בית הערבי?
החוקרים מדברים על שתי וריאציות סדר קדומות: הכנענית לעומת האוגריתית/דרום-ערבית. סדר האותיות המקובהל בעברית תועד לראשונה בכתובת מתל-זית, שהחוקרים מתארכים אותו למאה העשירית לפני הספירה. בכתובת מוצאים את הא"ב בסדר כמעט זהה לזה המוכר לנו. היוונים שאלו מהפניקים את הכתב ואת סדר הא"ב המוכר לנו כבר במאה התשיעית, ולכן יש להניח שהסדר נקבע קודם לכן. לטענת כמה בלשנים האותיות בסדר הכנעני-עברי מסודרות לפי קטגוריות. למשל, האותיות הראשונות קשורות לבית ולמשק הבית (אלוף, בית, גמל, דלת...), האותיות י, כ, ע, פ, ר, ש לאברי גוף (יד, כף, עין, פה, ראש, שן).
מדוע אנשים אומרים ‘בבקשה’ לאחר שמישהו מודה להם?
השימוש הזה ב’בבקשה’ הוא קו-פרודוקציה תלמודית-גרמנית. הביטוי "בבקשה ממך" נפוץ מאוד בתלמוד כפניית נימוס לפני הצגת בקשה, וככזה הוא נכנס לעברית החדשה. בגרמנית נהוג טקס בקשה המתחיל במילה bitte שפירושה בקשה. לאחר שבא על סיפוקו אומר המבקש danke schön, כלומר, ‘תודה נאה’, או ‘תודות חן חן’, וממלא הבקשה סוגר מעגל ב-bitte schön. הטקס הזה התקבל למערך הגינונים הישראלי, וכך משמשת מילת הבקשה ‘בבקשה’ גם תגובה ל’תודה’.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם