ראשי » תרבות » קולנוע

"ילדות פרא": סרט חשוב בעולם מדכא

על קווי הדמיון לסרט הקלאסי של סופיה קופולה חבל להתעכב, ולא לשווא כינו אותו "חמש ילדות יפות התורכי". על אף חוסר מקוריותו, הוא עדיין מעלה שאלות חשובות, משלב מועקה וחן באומץ רב ומהווה יצירת ביכורים מפוארת של יוצרת מסקרנת

כ-15 שנה חלפו להן מאז הגעתה לקולנוע של יצירת המופת של סופיה קופולה, "חמש ילדות יפות", אך השפעתו של הסרט אודות חמשת בנות משפחת ליסבון עדיין ניכרת, כשבסוף השבוע האחרון יצא לבתי הקולנוע סרט הפיצ'ר הראשון של הבמאית התורכיה דניז גמזה ארגובן, "ילדות פרא", לאחר שגרף הצלחה מסחררת בפסטיבל קאן.

עוד כותרות ב-nrg:
• ליאור שליין הוא ג'ון סטיוארט הישראלי
• סרדינים ובהמות: המילים שעשו את תשע"ה
• "עכשיו נראה להם": שרת התרבות סוגרת חשבון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"ילדות פרא" (שאף זכה חיש מהר בכינוי "חמש ילדות יפות התורכי") הנו, כמו שהשם והכינוי מרמזים, סרט דרמה אודות חמש בנות יפות ומלאות חיים המתגוררות בכפר נידח בתורכיה. תקרית תמימה למדי בחוף הים מוציאה את דודן וסבתן של הנערות היתומות מדעתם, והחמש ננעלות בתוך ביתן. במקום ללכת לבית הספר, הן מבלות את ימיהן בלימודי בישול ותפירה עם השכנות המעצבנות והסבתא ואט אט, באופן טבעי והגיוני לחלוטין, מתחילים עבורן גם חיפושים קדחתניים אחר חתנים. לאט לאט, כל אחת מהבנות, כך יתגלה, תמצא דרך שונה להתמודד עם חייה החדשים. הסרט לכאורה מציג את החיים הדכאניים בפריפריות העולמיות בכלל, והתורכיות בפרט, אך כאמור, הדמיון שלו לסרטה של קופולה שכולל סצנות מסוימות אשר נראות כאילו ששוחזרו אחת לאחת, רק עם שחקניות אחרות, יכול להוציא את הצופים שמכירים את המקור מתוך בועת ה"תראו איך זה לחיות בכפר נידח" ש"ילדות פרא" מנסה להציג. התוצאה המתקבלת היא לא תמונה של מה שקורה היום, עדיין, במקומות שונים בעולם, אלא מה שקורה למשפחה יחידה, מפני שההרגשה היא שכבר ראינו את אותו הדבר גם בפרבר אמריקאי סטנדרטי לחלוטין.

ועם זאת, "ילדות פרא" הוא סרט מקסים ביותר בדרכו שלו. בניגוד לבנות ליסבון, חמש האחיות התורכיות הן אכן מתבגרות מלאות חיים ואינן נכנעות לגורלן, פראיות עד הרגע האחרון. הסרט מלא בהומור ובד בבד במועקה, שילוב שמצליח לקרב את סיפורן של הבנות יותר למציאות מאשר לאיזה חלום רחוק. במקור נקרא הסרט "מוסטנג" (Mustang), כמו סוס הפרא האמריקאי. זאת ועוד, המילה מוסטנג עצמה נובעת מ-mestengo הספרדי, שפירושו חיה שברחה מבעליה והפכה לפרא. בהתחשב בכך, לא היה ניתן למצוא שם הולם יותר לסרט.

למרות ש"ילדות פרא" אינו חף מחסרונות, במיוחד לקראת סופו אשר שב ומרחיק את הצופים מתחושת הריאליזם שהתפתחה בחלקו הראשון ומתאפיין באיזו הוליוודיות זרה שעד אותו רגע נעדרה מהיצירה, אין ספק שסרטה הראשון של ארגובן הוא הצלחה קולנועית. מסקרן יהיה לראות את הפרויקט הבא של היוצרת המבטיחה, שבעוד שהראתה מיומנות כבמאית ומספרת, קשה לתת לה את הקרדיט המלא על סרט שלמרות קסמו מזכיר באופן בולט כל כך יצירה אחרת. ואולי בעצם צריך לתת יותר קרדיט להשוואה הבלתי נמנעת – אולי "ילדות פרא" הוא אכן התשובה של שנת 2015 ל-"חמש ילדות יפות". סרט שיצטרף ל-"חבורת נערות" הצרפתי של סלין סיאמה ואולי אף ל"ספרינג ברייקרס" הפרוע של הרמוני קורין, וביחד היצירות הנועזות והנוגעות הללו ישנו את חייהן של המתבגרות של עכשיו, או לכל הפחות יובילו אותן לחקור יותר לעומק ולא לפחד מהחוויה הזו שבין ילדות לנשיות. במובן זה, אולי הניצחון הגדול של "ילדות פרא" אינו בטיבו כיצירה קולנועית, אלא בערכו החינוכי ובשאלות המורכבות שהוא מעלה בעולם שבו לרוב הנשים אין כלל זכות לשאול.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...