להקת קייס צ'ויס: 'מצפים ללילות משוגעים בת"א'
לא רק ניק קייב וגרג דולי - גם ללהקת קייס צ'ויס רומן מיוחד מאוד עם ישראל, עם רקורד מרשים של שבעה ביקורים בארץ. לקראת הביקור השמיני מגלה סולנית הלהקה שלא מדובר באהבה חד צדדית: "תענוג לחזור שוב לישראל"
ב-30 ביולי האחרון, קצת יותר משעתיים אחרי פיגוע הדקירה של ישי שליסל במצעד הגאווה, התפרסם בחשבון הפייסבוק של להקת קייס צ'ויס פוסט תגובה למקרה המזעזע: "הצטערנו מאוד לשמוע על המתקפה האלימה במצעד הגאווה בירושלים. המחשבות שלנו נתונות לקרבנות ולמשפחות שלהם".
עוד כותרות ב-nrg:
• ההזדמנות המפוספסת של עומר אדם
• טום באום הוא הספר המנייאק של מגי אזרזר
• גפן על קארי: איפה ה-BDS כשצריך אותם?
• חולי הנפש 'יוצאים מהארון': הצוואה של בלחסן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קשה לחשוב על הרבה להקות אירופיות שיגיבו לאירוע חדשותי בישראל מחוץ לסבב המלחמה התורן עם הפלסטינים, אבל היחסים של החמישייה הבלגית עם הקהל הישראלי עברו מזמן את הרף שמצדיק דוקטורט בנידון. ב-1 לספטמבר הם יופיעו בארץ בפעם השמינית, וגם הם מופתעים מהיחס אותו הם מקבלים במזרח התיכון. "הביקורים בישראל היו מאוד מיוחדים", מספרת בראיון הסולנית שרה בטנס, שמובילה את הלהקה בצוותא עם אחיה גרט. "הדרך שבה הקהל קיבל אותנו. אני זוכרת שנחתנו פעם אחת בתל אביב ודיווחו על הנחיתה שלנו ברדיו! לא האמנו שלמישהו אכפת מאתנו כל כך. כשביצענו את הבית הראשון של Another Year וכל הקהל שר כל מילה, הסתכלתי על אחי ולא האמנתי. לא יכולתי לשיר כמעט מרוב התרגשות. זה תענוג לחזור לישראל ואנחנו מאוד נרגשים. אנחנו מצפים לשני לילות מהנים ומשוגעים בתל אביב".

קייס צ'ויס הוקמה ב-1994 והספיקה להוציא 4 אלבומים עד שהתפרקה זמנית בשנת 2000. אחרי 10 שנות הפסקה, בהן פנתה שרה לקריירת סולו שהניבה 4 אלבומים, הלהקה התאחדה מחדש ב-2010 והקליטה את Echo Mountain. הביקור הנוכחי בלבנט מגיע על רקע יציאת האלבום The Phantom Cowboy, שיראה אור ב-18 לספטמבר. ב-Cocoon Crash מ-1998 הופיע הסינגל המצליח ביותר שלה בישראל, Everything for Free, שהגיע למקום ה-79 במצעד העשור של גלגל"צ והיה מסיים כנראה במקום גבוה יותר לו המצעד היה נערך היום שוב. אבל כשהיא נשאלת על השיר האהוב עליה, מציינת שרה קטע קצת פחות מוכר. "לשירים יש משמעויות מיוחדות מהרבה סיבות שונות ואני לא יכולה לנתק את זה ולבחור את השיר הכי טוב. Not An Addict הוא השיר הכי חשוב בקריירה שלנו, הוא פתח לנו הרבה דלתות. אבל מבחינתי אולי Believe שרד את מבחן הזמן בצורה הכי טובה".
הזהות המינית של בטנס בת ה-42, שיצאה מהארון ב-2002 וחיה עם בת זוג בארה"ב, הופכת את ההתייחסות של הלהקה לפיגוע הדקירה בירושלים לבעלת משנה תוקף. זו גם הסיבה שאפשר להאמין לה כשהיא מנסה לייחד רעיונית את האלבום האחרון של קייס צ'ויס בטענה שמפי מוזיקאים אחרים יכולה הייתה להישמע כקלישאה חלולה. "חשבתי שאין לאלבום נושא עד שבחנתי על המכנה המשותף לכל המילים בשירים, ובכולם יש תשוקה לאמת. כתבנו הרבה על להיות אמיתי עם עצמך ולהעיז להמשיך קדימה כשאתה מרגיש שהכל מסביב מנסה לעצור אותך. פחות אכפת לי ממה שחושבים עליי, במיוחד אנשים שאני לא מכירה, וזה מתבטא בכמעט כל שיר שאני כותבת".
בניגוד לתהליך העבודה הרגיל, בו שרה וגרט מגיעים לאולפן עם שירים ורעיונות שפיתחו באופן עצמאי, ומהם נוצר לבסוף האלבום, הפעם זה היה אחרת לגמרי. צמד האחים עבד על The Phantom Cowboy ביחד מהרגע הראשון. "גרט ואני החלטנו לכתוב ביחד, משהו שבאמת לא עשינו בעבר. רצינו שלאלבום הזה יהיה כיוון מאוד מסוים וחשבנו שיהיה כיף לשהות באותו חדר ולהזין אחד את השנייה מההתחלה. זו התבררה כהחלטה מצוינת. היה לנו תהליך כתיבה ארוך בארה"ב ואז עוד אחד באירופה. זה עשה אותנו מפוקסים, וחשוב מזה, זה היה התהליך היצירתי הכי מהנה שיש". וגרט מספר: "עם המון רעיונות ובלי אף שיר, התחלנו מאפס ומה שלא באמת עבד לנו בעבר התברר הפעם כהחלטה מושלמת. המרתף החמים של שרה היה ההשראה המושלמת לריפים של הגיטרה ולכתיבה של המילים, ואחרי שסיימנו את השיר הראשון, We Are the Universe, פשוט לא יכולנו להפסיק".
גם סגנונית האלבום שונה, רוקיסטי יותר מתוצרים קודמים של קייס צ'ויס, ויש להם מסר למי שמצפה לערבים שקטים בבארבי. "זה האלבום הכבד ביותר של קייס צ'ויס אי פעם. אחרי כל ההופעות האקוסטיות היינו מוכנים לקחת צעד קדימה ולתת את כל מה שיש לנו על הבמה. אחד הקריטריונים לשירים באלבום הזה היה שהם חייבים להיות מרגשים כקטעי לייב ולתת בראש. אם הקהל רוצה שירים שקטים הוא לא יקבל את זה בהופעה הזאת!". לפחות לפי היחס של הקהל בסבב ההופעות הנוכחי של הלהקה, עושה רושם שהטוויסט הסגנוני שלה הוכיח את עצמו. "הטור הנוכחי הולך מצוין, הקהל באמת מגיב טוב לסאונד החדש וההופעות ממש כיפיות. היינו בכמה פסטיבלים הקיץ והאלבום האחרון מושלם לפסטיבלים".
הכיוון הרוקיסטי התבטא גם בבחירת המפיק אלן ג'ונס, שעבד עם להקות כמו קווינז אופ דה סטון אייג' וארקטיק מאנקיז. "פגשנו אנשים במהלך השנים שהיו גיבורים שלנו רק כדי להתאכזב בגדול", אמר גרט. "בקצה השני של הספקטרום ניצב אלן, אחד המוזיקאים והמפיקים הטובים בעולם שהפך את תהליך יצירת האלבום למהנה וקל בצורה שלא תיאמן". גם שרה גמרה את ההלל על ג'ונס: "ידענו שאנחנו מסוגלים להפיק את האלבום בעצמנו, אבל רצינו שהוא יהיה יותר מ'טוב', רצינו שהוא יהיה מדהים. בכנות, לא חשבנו שמישהו בקליבר של אלן יעבוד איתנו, ובסוף התברר שהוא ממש נחמד ובעל ידע יוצא מהכלל. זה היה כנראה האלבום שהיה לנו הכי קל לעבוד עליו".
הסגנון של קייס צ'ויס לאורך השנים, שמשלב פולק ורוק באוריינטציה פופית, מתבטא גם בהשפעות המוזיקליות של שרה. "התחלתי להקשיב לדיסקו כשהייתי ילדה: דה פוינטר סיסטרז, דונה סאמר, אבבא. ואז עברתי לביטלס ולסיימון&גרפונקל עד שהפכתי למעריצה גדולה של יורית'מיקס כטינאייג'רית. אנני לנוקס הייתה הגיבורה שלי ואחרי שראיתי אותה בהופעה הבנתי שאני רוצה להיות מסוגלת לגעת כמוה באנשים בהופעות חיות. עכשיו אני מאזינה להרבה דברים, ממיוז לדמיאן רייס ועד בלק רבל מוטורסייקל קלאב, ואיכשהו הכל משפיע בסוף על מה שאנחנו כותבים".
אואזיס, להקה אחרת שצמחה בשנות התשעים, הוכיחה לאורך השנים שיחסי עבודה מוזיקליים בין שני אחים יכולים להיות עניין די מסובך. אבל אין דין הגארטים כדין הגלאגרים, ושרה מבהירה שגם הקיפאון בן העשור בפעילות של קייס צ'ויס לא היה קשור למתחים משפחתיים. "היינו צריכים הפסקה מכל מה שמוכר לנו וממה שעשינו 10 שנים ברציפות. זה היה טוב לקחת הפסקה ולחקור נתיבים יותר אישיים. זה לימד אותי הרבה על עצמי כמוזיקאית וזה היה מרגש בהמון דרכים. כשהתאחדנו מחדש להקלטות של Echo Mountain זה היה כי באמת רצינו לעבוד ביחד שוב. אני חושבת שההפסקה אפשרה לנו להביא הרבה דברים מעניינים וחדשים לשולחן. יש רק יתרונות לעבודה עם אחי, קל מאוד לעבוד איתו. הוא מאוד נחמד ולא הייתי רוצה שזה יהיה אחרת. הוא גם מאוד יצירתי ושנינו אוהבים את אותם דברים, ואני מניחה שזו הסיבה ששיתוף הפעולה בינינו כל כך מוצלח". עד כמה הוא מוצלח בגלגול הנוכחי שלו נדע בדיוק בעוד קצת יותר משבוע.
קייס צ'ויס בישראל, מועדון הבארבי תל אביב, 1-2.9.15
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg