ראשי » תרבות » טלוויזיה

הסיפור האמיתי של מלך המדע הבדיוני

בראיון נדיר המשובץ בסרט "העולמות של פיליפ ק. דיק" מספר מי שכתב את "בלייד ראנר" ו"זיכרון גורלי" מה הוביל אותו לאותן עלילות נודעות. בין היסטוריה אלטרנטיבית לניבוי העידן הדיגיטלי, נחשפת נפשו המיוסרת של סופר המדע הבדיוני החשוב בכל הזמנים

זה לא עולמו של פיליפ ק. דיק, אלה העולמות של פיליפ ק. דיק. אחד מסופרי המדע הבדיוני החשובים ביותר בהיסטוריה, ענק רוח יחיד ומיוחד. רבים רואים בו נביא רלוונטי גם לימינו, שניבא, בין היתר, את העידן הדיגיטלי והזהיר אותנו מפני המעקב הצמוד של השלטונות אחרינו - הרבה לפני אדוארד סנאודן. ואלה העולמות שלו מפני שבראשו של דיק נברא מספר אינסופי של עולמות דמיוניים ומוזרים, שהתקשה מאוד להפריד ביניהם לבין מציאות חייו ולכן הפחידו אותו פחד מוות. עד כדי כך, שהיה ספון בביתו שבקליפורניה כמעט כל ימי חייו, ומשם שיגר אל העולם את יצירי נשמתו המיוסרת בעידודם של אמפטמינים וסמים אחרים.

עוד כותרות ב-nrg:
• צפו: אייל גולן מציל את אתניקס
• איט אנד ראן: המופע הנרקיסיסטי של נאור ציון
• איום בדקירה: עידו תדמור הותקף על רקע הומופובי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פיליפ ק. דיק אחראי לחלק מיצירות המדע הבדיוני הגדולות והחשובות ביותר בקאנון הספרותי: "האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות", שהפך לסרט המופת "בלייד ראנר", או "האיש במצודה הרמה", עכשיו הסידרה, "זיכרון גורלי", ו"דו"ח מיוחד". 45 נובלות, 120 סיפורים קצרים, רובם ככולם הפכו לקאלט. "שילמו לי כה מעט, שנאלצתי לכתוב 16 ספרים ב־5 שנים. היו ימים שבהם כתבתי 60 עמודים ליום", מספר דיק בראיון נדיר המשובץ בסרט.
 
סרטו החשוב של יאן קוקארט, הפקה של ערוץ ארטה, שם את הדגש על חייו - הגשמיים והנפשיים של דיק, כשיצירתו משועבדת להם, ומוסברת מתוכם. לא פלא שאחד המרואיינים המרכזיים הוא הפסיכולוג שלו, בארי ספאץ. הסרט מציג אפשרות, כי החרדה הקיומית שליוותה אותו כל חייו, נעוצה, בין היתר, בזיכרון ילדות. אביו, אדגר דיק, לחם במלחמת העולם הראשונה והשתתף בקרב על המארן, שהיה אחד הקרבות העקובים מדם של המלחמה. האב שיתף את בנו בן ה־4 בזוועות שאותן חווה במלחמה, כולל שימוש בגז רעיל, תיאורים פלסטיים של גוויות מרוטשות ועוד.

פצע ביוגרפי נוסף הוא מותה של אחותו התאומה, ג'יין, בגיל חמישה שבועות. "תמיד הרגשתי שנבראתי רק למחצה", הוא מעיד בסרט. כל חייו חיפש אותה, וגיבורותיו הן תמיד נערה שחורת שיער, הדרך שבה דמיין את אחותו בגיל מבוגר יותר. בקטע מצמרר מוצגת המציבה הכפולה, שלו ושל אחותו, שהוקמה כאשר מתה - וחיכתה לו מאז 1929 ועד מותו בשנת 1982. "רק כשכתב הוא הרגיש בשליטה", אמר הפסיכולוג. "ולכן הדירה היתה מבצרו האחרון". הוא אובחן כאגורפוב (פחד מפני מקומות פתוחים) ומיעט מאוד לבוא במגע עם העולם החיצון. "הוא התבונן על האנושות מבחוץ, ולא היה חלק ממנה".

הוא החל לכתוב בתקופה שבה המדע הבדיוני היה סוגה נידחת ונחשבה לספרות זולה, שפורסמה בחוברות מודפסות על נייר באיכות נמוכה ועם כריכות צעקניות. אבל, סיפר דיק, "זה היה הז'אנר שאיפשר לי לכתוב בדיוק את מה שרציתי". בתקופה ההיא - בשנות ה־50 וה־60 היתה אמריקה בשיא כוחה ושרה שירי הלל לטכנולוגיה. ספריו של פיליפ ק. דיק הלכו בדיוק בכיוון ההפוך: מול האוטופיות הנאיביות של תקופתו הוא תיאר דיסטופיות מעוררות חלחלה והיה מיוצרי תת־הז'אנר המכונה "טקנואר" - שטיפל בצד האפל של הטכנולוגיה. בספר המופת שלו, "האיש במצודה הרמה", הוא תיאר אמריקה מובסת, שנכבשה על ידי הנאצים והיפנים במלחמת העולם. היסטוריה אלטרנטיבית, ספקולטיבית, שמעוררת סקרנות אינסופית גם היום.

"העולמות של פיליפ ק. דיק", יום ב', ערוץ 8, הוט, 22:00
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...