בעילה אסורה בהסכמה: צ'יקו ודיקו חיים באשליות
את הפרטים המעניינים והחשובים ביותר בנוגע לחיי צמד הקוסמים צ'יקו ודיקו, הזניח במאי הסרט השנוי במחלוקת צביקה בינדר. על אף עבודת תחקיר מרשימה, הדרמה המשפחתית ופרשת המעשים המגונים נעלמו כבמטה קסם
"אבל למען השם - אתם קוסמים! אתם יכולים לעשות קסמים! אתם בטח יכולים לטפל ב... בכל דבר בעצם!" כתבה ג'יי קיי רולינג, אישה שמבינה משהו בקסם ובכישוף, באחד מספרי הארי פוטר. רולינג כנראה לא עקבה אחרי דעיכת הקריירה של צוות הקוסמים הישראלי, צ'יקו ודיקו, גיבורי סרט התעודה השנוי במחלוקת של צביקה בינדר, ובכל זאת ידעה לנסח את התדהמה מהגילוי שקוסמים הם בסך הכל בני אדם (ואפילו לא בטוח שמהמשובחים שיש למין להציע לאנושות).
עוד כותרות ב-nrg:
• טבעונים למיכל אנסקי: שתפשטי את הרגל
• 50 גוונים של שחור: ארוטיקה בשכונה החרדית
• "צייר עד יומו האחרון": תערוכה להדר גולדין ז"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כבר משם הסרט, שכובס למטרות יח"צ, "צ'יקו ודיקו - חיים באשליות" - אפשר להבין ששום דבר חיובי לא יקרה כאן. ובניגוד למה שמתרחש בהופעות קוסמים, כאן לא מתחולל שום נס ואין שפן שנשלף מכובע.
בינדר משרטט את סיפור עלייתו ונפילתו של הצמד איציק ומרדכי זוהר, שהפכו לקוסמים הפופולריים בישראל של שנות ה־80. בינדר מתרכז בעלייתו ובתהילתו של הצמד ורוקח משהו קרוב לסרט הערצה/פולחן. אלמלא עברו הפלילי המגוון של צ'יקו, השוהה כיום בקנדה ואינו מתראיין בסרט, היה אפשר ליהנות מסרט קומי נוסטלגי קטן. במקרה הזה, ההתרפקות על העבר משאירה טעם לוואי חמוץ, שלא עובר גם הרבה אחרי הקסם האחרון.
"צ'יקו ודיקו" הוא סרט חד־צדדי ומגמתי, המלווה את הגיבור הטרגי (לכאורה) בפרשה, דיקו האב. דיקו, שנקלע לעולם הקוסמות בעקבות בנו, ילד בן 10 עם חושים חדים ורצון עז להתפרסם ולהתעשר, נהנה בגלוי מליווי המצלמה וחולק בשמחה כל פרט מסיפור התהילה שלו. אפשר להבין את הרצון ללוות את דיקו. יש כאן גיבור שמאגד בתוכו כמה תכונות מלבבות עבור במאי: ילד־גבר, פרפורמר בנשמה, נואש לתשומת לב, פרפקציוניסט ומגלומן, מי יסרב לו? השיער הצבוע, חולצות הטי המצחיקות וחליפות הפאייטים הנוצצות שעוטה דיקו לאורך הסרט מכניסים ליצירה מימד גרוטסקי ומגחיכים את הסיפור הדרמטי הזועק לטיפול. בינדר יצר חוויה סוריאליסטית ובחלקה מנותקת מהמציאות, שמתאמצת להיות קומית (בעיקר באמצעות עריכה), אך לרוע המזל אינה מצליחה לדגדג את בלוטת הצחוק.
האנקדוטות של דיקו מחייו כאישיות מפורסמת מעוררות הערכה במקרה הטוב, רחמים במקרה הרע - וכמיהתו הנוכחית לחברת סלבס מתפרשת רק כניסיון מכמיר לב לשחזר את העבר הרחוק. "בכל בית היה קסם של צ'יקו ודיקו", טוען דיקו בערך באמצע הסרט, ואין מי שיפריך את הטענה. יותר מ־50 דקות עוסקות בשחזור אינטנסיבי של הקריירה האגדית שרקחו האב ובנו. עבודת ארכיון מקיפה נעשתה כאן, והתוצאה היא אסופת קטעי טלוויזיה (בעיקר מ"שמיניות באוויר"), כתבות עיתונות ועלעול במכתבי מעריצים.
האלמנט האחרון הוא התמוה ביותר. איתורם של מעריצים וראיונות איתם מביאים ערך שולי לסרט. "אנשים מקסימים, חמים", שופכת אור מעריצה אחת. "כשאני הבאתי אותם, אז כולם עשו 'וואו'", מעשיר מרואיין אחר את הצופים. רק ההשוואה לאייל גולן מחזיקה פה מעמד, ולא בטוח שבכוונה. את שעות התחקיר ועבודת איתור המעריצים היה אפשר, נניח, להשקיע באיתור אחת מעשרות המתלוננות נגד צ'יקו, שפרשת המעשים המגונים שבהם נחשד צצה ממש בספי הדברים. "מה זה המילה הסכמה? זאת אומרת, היא הסכימה", מנתח הפרשן המשפטי דיקו את המונח "בעילה אסורה בהסכמה". לגזור ולשמור לפרשה הבאה.
"צ'יקו ודיקו" אינה נוגעת בסיפור האמיתי של בני האדם שמתחת לחליפת הקוסמים. היא מפספסת בגדול את הדרמה המשפחתית שהתחוללה בין ארבעת בני משפחת זוהר, בעודה מרפרפת מעל הכאב, המתח, האכזבה והצער שגרמו בני המשפחה זה לזה ולאחרים. אולי בסרט הבא על המשפחה הזו, אם יהיה כזה, יסופר הסיפור המלא.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם