הזירה הלשונית: מטחים, ביגועים ובייבי בום
הזמני הוא קבוע, הקורבנות אינם מעורבים, הפסקת האש הומניטרית ובנימין נתניהו ממציא מילים. הזירה הלשונית מציינת שנה למבצע בטפטופים והרבה תינוקות חדשים. וגם: דן אלמגור גיבור השפה
שנה למבצע צוק איתן. הפרחים פרחו, הוועדות בדקו והפצע נותר פתוח בשני הצדדים. והשפה? היא לא נחה לרגע. עכשיו המילון המלא. תודה לאור הלר על הסיוע.עוד כותרות ב-nrg:
• "חירות": הצגה נוספת על מחבל בסל התרבות
• ואלס עם רגב: סרטים שהשרה לא הייתה מממנת
• ריהאנה והפרדוקס: אישה מוכה מעודדת אלימות?!
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בּיגועים. מתוך שיר תעמולה עזתי מתקופת צוק איתן: "תקוף, תעשה ביגועים, זעזע את ביטחון ישראל".
בייבי בום. תגובת תושבי עוטף עזה על מוראות קיץ 2014: הרבה תינוקות חדשים.
בלתי מעורבים. גברים, נשים וילדים עזתיים שנקלעו בין צה"ל והחמאס באוויר וביבשה.
דשדוש. לב הביקורת הציבורית על התנהלות ההנהגה במבצע צוק איתן.
הכרעה. דרישה מצד חלק מהמערכת הפוליטית לסיום סופי וברור של המערכה.
הכתשה. תרומתו של ביבי נתניהו למילון העברי: "החמאס חושב הוא יתיש אותנו. הוא טועה. מול התשה הוא יקבל הכתשה: כתישה של תשתיות, מחבלים ומפקדים".
הסדרה. לא הסכם, לא פתרון, סידור עניינים זמני, שהרי במזרח התיכון הזמני הוא הקבוע.
הפסקת אש הומניטרית. רווחי זמן קצרים לצורך העברת מזון ואספקה ל'בלתי מעורבים'.
הקש בגג. הפצצה בטיל בעל ראש נפץ קטן כאזהרה מפני ההפצצות המסיביות שבהמשך.
חוטף עזה. השם שאימצו להם תושבי עזה לאורך הקיץ. אין כמו הומור עצמי.
חמש עשרה שניות. טווח הזמן הנדרש להסתתרות לאחר התרעה באזור עוטף עזה.
חניבעל. פעם הוא היה מצביא שלחם ברומאים, אחר כך קניבל קולנועי, ועכשיו נוהל בעקבות חטיפת חייל, שהופעל בממדים נרחבים וקטלניים לאחר חטיפת גופתו של הדר גולדין.
טפטופים. שילוח טילים לישראל במינון נמוך, בתקופת צוק איתן ואחריה. נתניהו: "אנחנו לא נספוג טפטופים בשום חלק של מדינת ישראל". הביטוי נדחה על ידי תושבי העוטף.
יום השישי השחור. שרשרת האירועים הקשה לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה, מהרג הלוחמים במנהרות ועד נוהל חניבעל.
למַטְען. להניח מטען. פועל חדש.
לעורר את השטח. לגרום לתנועה או תגובה באזור חשוד כדי לבדוק אם יש בו כוח אויב.
לקח. יצא לפועל, השיג את יעדו: "הפיצוץ לקח – המנהרה הושמדה".
מגדף אלוקי מערכות ישראל. משפט של עופר וינטר המתאר את פעולת חמאס בדף מפקד לקרב שהוציא עם היציאה למבצע. הדף עורר סערה ציבורית והוצג כביטוי להדתה של צה"ל.
מגן אנושי. שימוש של החמאס במתקנים אזרחיים או בבתי תושבים לצורכי לחימה, כדי למנוע תקיפה ישראלית.
מִגְנָן. מתקן בתוך שטח אויב שבו דחפור עורם ארבעה קירות חול, המגנים על כוח צה"ל מאש צלפים.
מַטָּחִים. ירי רצוף וכבד, בניגוד ל'טפטופים'.
מטרו. כינוי צה"לי למערכת המנהרות המסועפת ברצועת עזה.
מיטוט. יעד שהוצג על ידי חלקים במערכת הפוליטית כתוצאה רצויה של מבצע צוק איתן: הפלת שלטון החמאס, והצבת כוח חלופי שישלוט בה.
מָמָדרֵגות. הסתתרות בחדר המדרגות בעקבות אזעקה, בעיקר באזורי המרכז.
מִנהור. יצירת מנהרות, ביטוי שנלקח מעולם ההנדסה הישראלי לתיאור הפעילות העזתית.
נאום הכלניות. נאום שנשא הרמטכ"ל בני גנץ עם הכניסה לתוקף של הפסקת אש בת 72 שעות, בו הכריז על סיום המבצע, וקרא לתושבי עוטף עזה לחזור בבִטחה לבתיהם. כעבור יומיים חמאס חידש את האש. הנוסח: "יש פה קיץ חם. סתיו יבוא אחריו, הגשם ישטוף את אבק הטנקים, השדות יוריקו, ודרום אדום במובן החיובי של המילה, של כלניות פרחים ויציבות, יהיה פה להרבה מאוד שנים קדימה".
סֶבֶב. כינוי לתקופות של הסלמה בגבול ישראל ועזה, של ירי רקטות מאסיבי הנענה בתגובה ישראלית חזקה. לעתים מדובר בסבב קצר של הסלמה בת יומיים שלושה, אך לעיתים הוא מסלים לכדי מבצע או מלחמה, כמו "עופרת יצוקה", "עמוד ענן" ו"צוק איתן".
פיצוצים תקינים. פגזים שנשלחו מעזה, הנופלים בשטח פתוח ואינם גורמים נזק.
פירוז. החלום הרטוב של הוגי הסכם ארוך טווח עם העזתיים. לא נראה באופק.
קו בתים ראשון. המעבר בעזה בין השטח הפתוח בגבול לבין השטח הבנוי. קו הבתים הראשון מרכז אליו את ההתקפה כי ממנו יורים חמושי חמאס לעבר הכוחות הנכנסים. שם גם תופסים בתים לשהיית הכוחות בשטח.
שגרת חירום. הגדרה כוללת לאורח החיים ולאווירה בעוטף עזה במהלך צוק איתן, ובמידה רבה גם אחריו.
שטחי כינוס. שטחים סמוכים לגבול שבהם כוחות צה"ל התכנסו ונערכו לקראת הכניסה לרצועה. היוו נקודת תורפה של צה"ל במלחמה, ויעד לירי פצמ"רים קטלני.
שיטוח. הצעות שעלו מקרב בעלי הקו התקיף וטוקבקיסטים, שדרשו לבצע התקפות אוויר חסרות אבחנה על אזורים בנויים ומאוכלסים באזרחים.
שקט ייענה בשקט. הצהרה ישראלית קבועה שכוונה למנהיגות החמאס, רווחה לאורך החודשים שלפני צוק איתן והבליטה את חוסר הרצון הישראלי למתקפה.
תוחמת צפונית. הרצועה הצפונית של רצועת עזה. במהלך המבצע ולפניו עלו רעיונות לכבוש אותה.
תמונת ניצחון. מונח המייצג את היסוד התקשורתי של צוק איתן בפרט ובמלחמות שנות האלפיים בכלל: לא חשוב מה היו הישגי המלחמה, העיקר שיש תמונה המייצגת ניצחון. אף צד לא יצא עם התמונה שביקש.
דן אלמגור חוגג השבוע שמונים. קשה להכיל בכמה פסקאות את העושר העצום שבו העשיר אותנו ואת תרומתו לשפה העברית. עד שיוצג בהרחבה במסגרת "גיבורי שפה", הנה כמה טעימות לתזכורת.
דן אלמגור היה פזמונאי פורה, שבאמתחתו 1500 (!) פזמונים לאורך שישים שנות יצירה. חלקם קובצו בספר "הצ'ופצ'יק של הקומקום". הפזמונים של אלמגור ארוכים, מתוחכמים, מעין בלדות או פואמות בסגנון קל, והם שירתו וממשיכים לשרת עד היום מבצעים ומופעים, מ"שלושה בסירה אחת", דרך מועדון התיאטרון ועד "איש חסיד היה", "כנר על הגג" ו"בוסתן ספרדי".
דן אלמגור הוא וירטואוז של השפה, ומן הפזמונים אפשר ללמוד על כך. הוא הקדים את ירון לונדון בשיר שכתב על אליעזר בן יהודה, וכמה משורותיו מספרים אותו סיפור: "כל לילה היית יושב, אליעזר, ומחדש עוד מילים בלשון". השיר "עברית קשה שפה" הפך כמעט להמנון העולים החדשים המתקשים להסתגל לשפה המזרחית המשונה. אברהם חטף-פתח מ"הכה את המומחה" הוא הטהרן הנלעג.
אלמגור תיעד בפזמונים את שפת הילדים והנערים של דור המדינה. כך בשיר "בנצי השמן, בבטן יש לו בן", או "שברו את הכלים ולא משחקים", המבוססים על שירי ילדים של פעם; וכמובן בשיר החבורה "ויויו גם", המשמר את מסורת הכינויים הפורחת של שנות הארבעים והחמישים. "שיר האורקסטרה", היא התזמורת של ראשון שאגב בזכותה נקלטה המילה תזמורת, חוזר לאווירת היישוב בסוף המאה ה-19.
אלמגור אוהב לשחק במילים. הבן של באך היה קצת "טומבאך", ו"גוואלדי, זה וויוואלדי!" בשיר על קזנובה הוא מתאר את נשותיו של האציל החרמן: "ג'ינה לינה וסנטינה, גם שָטֶנית, גם בלונדינה, הוא אהב כל פֶמינינה באשר היא פמינין!".
על הדרך תרם אלמגור באמצעות הפזמונים ובמערכונים כמה וכמה מטבעות לשון, ולהלן רשימה חלקית.
ברד ירד בדרום ספרד. הגירסה העברית של לימודי ד"ר היגינס ולייזה דוליטל.
ג'ינג'י זה אופי. וגם טבע, שהרי "על ראש הג'ינג'י בוער הצבע".
החוג הנוצץ. שיר סטירי על עשירי שנות השבעים: "שיתפוצץ, שיתפוצץ, זוהי סיסמת החוג הנוצץ".
הצ'ופצ'יק של הקומקום. הצ'ופצ'יק של המערכון הגששי המיתולוגי "הכה את המומחה", שבו נטבעו כמה וכמה מאושיות הגשש. ביניהן: "הלו, זה רדיו?", "שאלה שאלתית", "אליך חנוך", "שאל בני ונען", "גרשון גרושובסקי" ועוד כהנה.
חוץ מזה הכל בסדר. סיפורו של המרקיז שהפך לאיוב.
כשאת אומרת לא. השיר שהפך את דן אלמגור מטרה לחיצי ביקורת, במידה של צדק, ועל כן הוסיף לשיר בית חד משמעי בעניין: "כשהיא אומרת 'לא' היא מתכוונת 'לא'".
לו הייתי רוטשילד. הגירסה העברית לתפילת התפרן העברי.
למי יש יותר כבוד. אלמגור ממציא ב"קזבלן" את המזרחיות החדשה.
אלמגור המתרגם ניגש אל מחזות קלאסיים בהתלהבות של ילד-שפה נצחי, והכניס לטקסטים שתרגם עוד ועוד משחקי לשון ושנינויות שנולדו ישירות מן העברית. רבים מהם מתייחסים למקורות. ולהלן דוגמיות מתוך "כטוב בעיניכם".
"אצלך כל כפתור – פרח" (רוזלינד לאורלנדו, בעקבות אוהל מועד אשר בספר שמות)
"והטיפו התיישים עסיס, וכל העיזים תתמוגגנה" (על חיי המין בדיר, בעקבות עמוס הנביא)
"משנכנסים באודרי – מרביעין בשמחה" (סח השוטה אבן בוחן, בעקבות מגילת תענית בתלמוד)
"היו לילות, אך מי אותם זוכר עוד?" (דבר הרועה הזקן, בעקבות יעקב אורלנד)
"ואז, כולי שטוף דמע וזבל" (הנ"ל, בעקבות אלתרמן)
"אם תסתפק רק באצבע, הוא יניח עליך את כל היד" (על כוחו של המתאבק)
"ככל שיענו את התייר, כן ימשיך להסביר פנים שהוא מאושר".
אבישי טופול שואל: חיפשתי תרגום למילה leek ויצאתי מבולבל. איך קוראים לירק בעברית: כרישה, לוף, פראסה? והאם זה קשור ללוף שרפול אכל עם ריבה?
כרישה היא שמו התלמודי של הירק הנדון, שאומץ בעברית החדשה ויש לו מקבילה ערבית דומה: כרת'ה. לוף הוא צמח אחר, שמו הלועזי ארום, ויש שבטעות קוראים כך לכרישה. הוא גם אינו קשור ללוף הצה"לי, שהוא שיבוש של loaf, כיכר, קיצור של meatloaf, כיכר בשר. פּראסה הוא שם עממי לכרישה. מקורו בלדינו, והוא התגלגל משמה המדעי הלטיני של הכרשה, allium ampeloprasum. פשטידת כרשה קרויה בלדינו פְּראסיפוּצ'י. יאמי.
ג'רמי בנשטיין שואל: למה דווקא בשפת הספורט יש ביטויים מארמית כמו 'גומלין' ו'עונשין'? מתי ואיך זה נוצר אוצר המלים של משחקי הספורט השונים? האם זה "הונחת מלמעלה" מהאקדמיה, או שמא צמח מלמטה?
'גומלין' ו'עונשין' הם מונחים תלמודיים-ארמיים בבינוני קל: 'גומלים' ו'עונשים'. הביטוי 'משחק גומלין' מופיע במילון האקדמיה ללשון לחינוך גופני בשנת 1958. ביטויים כמו 'פעולת גומלין' ואחרים נכנסו עוד בשנות השלושים. במילון החינוך הגופני מ-1958 נכנסו גם ביטויים כמו 'תחום עונשין' ו'רחבת העונשין', בהחלטות קודמות הם נקראו שלא על דרך הארמית: 'בעיטת עונשים', או 'בעיטת עונש'. הביטוי 'בעיטת עונשין' מופיע בעיתון דאר היום בסוף שנות העשרים, כך שנראה שאפשר לייחס אותו לאיתמר בן אב"י. מי שסייע להחדיר מונחים תקניים ואפילו גבוהים לשפת הכדורגל הם שדרי הספורט, בעיקר בשנים האחרונות: גול ולא שער, בעיטת קרן ולא קורנר, ואפילו הפנדל נשאר מחוץ לשפת הטלוויזיה.
רוצים עוד? לעוד פתגמים, ביטויים, שאלות ופתרונות כנסו לאתר של ד"ר רוביק רוזנטלwww.ruvik.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם