אתרים מומלצים

"נער מקהלה": קולנוע קלישאתי לילדים בלבד

שימוש נכון בנוסחאות יכול לקצר את הדרך לעומק העלילה, אך ללא הצדקתן בטוויסט מפתיע נותר מוצר בסיסי, צפוי ומתסכל. אפילו דסטין הופמן הגדול לא מצליח להציל את "נער מקהלה" מתהומות קלישאותיו, אבל זה לא ימנע מהילדים שלהם ליהנות ממנו

''נער מקהלה'', במאי: פרנסואה ג'יראד

פנים. כיתה. יום: המורה למוזיקה שואלת שאלה אבל אף תלמיד אינו יודע לענות. רק סטט, היושב מאחור, יודע את התשובה, אבל במקום לענות בקול הוא נעמד על השולחן ומפגין את חוכמתו וכישרונו המוזיקלי בדרך פרועה ופוגענית. אחר כך, במסדרון, הוא מכניס מכות לילד שהעז להעליבו ובדרך הביתה הוא מקפיד לבצע כמה מעשי ונדליזם.

עוד כותרות ב-nrg:
• פני האפליה: 5,000 יהודים מופקרים באתיופיה
• סערת התרבות מתחזקת: שאנן סטריט על הכוונת
• ואלס עם רגב: סרטים שהשרה לא הייתה מממנת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

פנים. בית. יום: הבית מוזנח ודל. סטט מוצא את אמו השיכורה שרועה על הספה. הוא מטפל בה ברכות, ומיד גם מפגין בגרות אחראית ושופך את תוכנו האלכוהולי של הבקבוק לכיור.

''נער מקהלה'' צילום: באדיבות יונייטד קינג

קלישאות ונוסחאות הן דווקא כלים בסיסיים וחשובים בידיו של במאי. במקום להשקיע זמן מסך יקר בבנייה של דמות מאפס, אפשר להסתפק בסימון זריז של כמה מאפיינים מוכרים באישיותה, והצופים המיומנים כבר ישלימו לבד את החסר. אבל עכשיו צריך לפתח את העניין ולספק איזה טוויסט או תבלין שיהפוך את הקלישאה למשהו מעט שונה ואפילו מפתיע. "נער מקהלה" של פרנסואה ג'ירארד אינו עושה זאת ונותר סרט חניכה כה בסיסי וקלישאתי, שהצפייה בו הופכת במהרה לצפויה עד תסכול.

לאחר שאמו של סטט נהרגת בתאונת דרכים, אביו, שמעולם לא רצה שום קשר אליו, רושם אותו לבית ספר יוקרתי ותחרותי לנערי מקהלה. שם פוגש סטט את המורה הקשוח קארוול (דסטין הופמן), ולאחר סדרת עימותים מתבקשת עם סביבתו מוצא סטט את מקומו, מצליח למצות את הפוטנציאל הגלום בו והכול בא על מקומו בשלום. דווקא הליהוק היה יכול להציל את המצב כשהביא אל הסט את הופמן. שחקן בשיעור קומתו היה יכול ליצוק בעצמו את העומק והמורכבות החסרים לדמותו.

חבל אם כן שהופמן עושה את המינימום ההכרחי ונראה שהגיע רק כי הסוכן שלו הכריח אותו. אבל יכול להיות שהבעיה כאן היא בכלל עניין של קהל יעד. הסרט משווק בכל מקום כדרמה מרגשת, אבל נראה כי הדרך היחידה שבה הוא עשוי לצאת מנצח היא פשוט לשווק אותו כסרט ילדים. ההזדהות שלהם עם הגיבור הצעיר תהיה מיידית, ופשטנות הדמויות והעלילה תקל על ההבנה והעיכול. כעת נותר רק לנסות לאתר ילדים שיהיו מסוגלים לשבת למשך שעה וחצי מול משהו הרבה פחות תזזיתי מפרוזן והנוקמים. הם דווקא ייהנו!