רוח של לגליזציה: דמיאן מארלי עשה כבוד לאבא

הרגאיי, הדאנס וההיפ-הופ השתלבו זה בזה במיומנות, את המודעות החברתית והעמדות שלו הוא ביטה בשירים במקום בחרמות והוא בעצמו חיית במה שלא נחה לרגע. פלא שהקהל היה כל כך מגוון, מעושן ושמח?

גיא סידיס | 25/6/2015 7:26
אני מודה שאני מתייחס בחשדנות לניסיונות המוזיקליים של שאירי בשרו של בוב מארלי, ויש הרבה כאלה. כבר הייתי בהופעות של סטפן, רוהאן וזיגי שביקרו בארץ בעבר ואני חייב להודות שיצאתי מאוכזב. אולי אלו הציפיות שלי שהיו גבוהות מדי, אבל יש מצב שלכמה מהיוצרים הללו לא הייתה כזו הצלחה בינלאומית אם הם לא היו "הבנים של". זו הסיבה שלהופעה של דמיאן, דווקא המכובד ביותר מבחינה מוזיקלית מבניו של מארלי, הגעתי נטול ציפיות, ככה לפחות אני אולי לא אתאכזב.
nrg ניוזלטר דיוור יומי

עוד כותרות ב-nrg:
חשיפה: ההצגה הבאה על הכוונת של רגב
נעים במבוך: מגורשי גוש קטיף מחפשים בית
לידיעת השרה רגב: נתוני התיאטראות בפריפריה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אז לא רק שלא התאכזבתי, אלא שמדובר באחת ההופעות הטובות ביותר שראיתי בזמן האחרון. מארלי, הצעיר מבניו של בוב והיחיד שנולד לנישואיו הקצרים למלכת היופי סינדי ברייקספיר, הוא חיית במה שלא נראה שמסתמך על הקרדיט שהשאיר לו אביו אלא יוצר בזכות עצמו עם סגנון משלו, משהו בין דאנסהול עם מודעות פוליטית-חברתית לרגאיי עם נגיעות של ראפ והיפ הופ.
 
צילום: אורית פניני
דמיאן מארלי בישראל צילום: אורית פניני

דמיאן אמנם פותח את ההופעה עם קאוור לשיר "Confrontation" של בוב מארלי והווילרס אבל הוא מניח את מורשתו של אביו בצד כמעט עד לסופה אז הוא חוזר לדיסקוגרפיה המופתית של אבא שלו עם שירים כמו "Could you be Loved" ו-"Get up, Stand up". הבחירה בקאוורים האלה דווקא אינה מקרית ומראה על התמצאותו של מארלי הצעיר בהיסטוריה המקומית. סביר להניח שגם הוא קיבל פניות על מנת שיבטל את הופעתו בישראל אבל הוא החליט לבטא את העמדות שלו בשירים במקום בחרמות ועל כך שאפו.

רוג'ר ווטרס דרש לבטל וקיבל תשובה מפתיעה

אבל אלא לאו דווקא השירים של אביו שמצליחים לשלהב את הקהל הגדול שמילא את האמפי בראשון אלא השירים שלו עצמו שהמעריצים שלו שרים יחד איתו. שירים כמו: "Road To Zion" ו-"Welcome to jamrock" שכבר הפכו לקלאסיקות בפני עצמן.
צילום: אורית פניני
גדול בזכות עצמו. דמיאן מארלי צילום: אורית פניני

עוד חשוב לציין את הקהל המשובח שמילא את האמפי של ראשון, שעננה של מריחואנה ריחפה מעליו. אמנם לא ברורה הדרך באורך של כ-2 ק"מ שהקהל נדרש ללכת למופע בשל החלטה תמוהה של המשטרה, אבל לפחות לא נערכה שום בדיקה בכניסה ואת הריחות של הלגליזציה אפשר היה להריח בהופעה בכל פינה. מה שהיה יפה בקהל מעבר לעובדה שנראה כי הוא בקיא היטב בדיסקוגרפיה של דמיאן מארלי הוא הורסטיליות שלו, מבני נוער סטלנים דרך ראסטפרים מקומיים ועד הורים וילדים שהמארליות אצלהם כנראה עוברת בתורשה.
 

צילום: אורית פניני
מעושן ושמח. הקהל בהופעה של דמיאן מארלי צילום: אורית פניני

אז בפעם הבאה שאתם מתלבטים באיזה מארלי לבחור הצביעו דמיאן, שעם הלהקה המצוינת שלו, שכללה גם זמרת רקע מוכשרת במיוחד, סבא ראסטאפרי ששימש כסוג של כרוז בסגנון גוספל והתזזיתיות והקול המשובח של מארלי עצמו, הביא לכאן את אחת ההופעות הטובות של הקיץ.

צילום: אורית פניני
חיית במה. דמיאן מארלי צילום: אורית פניני
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק