אתרים מומלצים

אוטוביוגרפיה: כנסיית השכל יודעת לעשות קסמים

עם 40 נגנים על הבמה ובלי טעויות, כנסיית השכל העלתה בפעם השנייה ובאופן חד פעמי את 'אוטוביוגרפיה' הגרנדיוזי והסטרילי. המופע הרגיש יותר כמו מחווה אדירה למוזיקה עצמה, פחות כמו הופעת רוק, ובכל זאת מגיע לנו עוד מזה

להיות מושלם, זה טוב או רע? זו המחשבה שמתעוררת תחילה כשעוצרים רגע לחשוב על ההופעה הגרנדיוזית של כנסיית השכל מאמש. כי למען האמת, ואפילו אובייקטיבית, ההופעה עצמה הייתה פשוט מושלמת, חפה מטעויות (שאף כללה חגיגות אלבום פלטינה וקהל מאוהב עד מעל הראש). מצד שני, האם מופע רוק אמור להיות מושלם ולהרגיש ככזה שבא "מהניילונים"...?

עוד כותרות ב-nrg:
• ניצול וזלזול: למה אסור לצפות ב"אקס פקטור"
• נעים במבוך: מגורשי גוש קטיף מחפשים בית
• חשיפה: ההצגה הבאה על הכוונת של רגב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

כנראה שכדי לבקר את ההופעה הזו חשוב שנבין שלפנינו מופע רוקנ'רול אחר, כזה שפונה לכל המשפחה (מופע ישיבה, כמובן, למרות שהיו חסידים שקמו לקדמת הבמה). התאמת ציפיות קצרצרה ואנחנו מתחילים לדבר על הופעה שהרגישה כמעין מחווה גדולה למוזיקה עצמה.

יורם חזן על הבמה צילוום: עדי בראון

בתכל'ס, לאור כל ההשקעה והתוצאה הייחודית של "אוטוביוגרפיה", סביר להניח שגם כאלה שחושבים שהלהקה, ממש כמו כחלון, רוכבת על שלושה-ארבעה להיטים – שינו את דעתם כליל.

"אוטוביוגרפיה" הוא למעשה שם אלבומה השישי של הלהקה שיצא עוד ב-2007, ולווה בהופעות נוסח קונצרט רוק שכללו 40 נגנים כבר אז. המופע הצליח להותיר חותם במוזיקה הישראלית, ולאור הביקוש, אהבת הקהל והאלבום הכפול שהמשיך להצליח – נקבעה ההופעה אתמול (והיא בלבד. כן, כל העבודה הזו עבור הופעה אחת בלבד). מלבד חמשת חבריי הכנסייה המוכשרים על הבמה הופיעו בכל הערב הארוך הזה (מופע נטו של יותר משעתיים וחצי) 40 נגנים שניגנו על כלים קלאסיים ואתניים (כולל מאיה בלזיצמן, אותה חזן הגדיר כ"צ'לנית הטובה בעולם").

''הצ'לנית הטובה בעולם''. מאיה בלזיצמן צילום: עדי בראון

כן, היה קצת ארוך, ולפעמים היה גם מתסכל לשבת, ונכון – יש כמה וכמה קלישאות בשירים של הכנסייה וקולו של חזן, שמוביל כמעט את מלוא השירים, לפעמים עלול גרום לכך שהשירים נשמעים אותו הדבר – אבל עכשיו, אחרי שהוצאתי את זה, הרשו לי להודות שההופעה הייתה מושלמת (בקטע טוב).

היה בה הכל מהכל - שירים ישנים דוגמת "לא רוצים לישון", "קח שירים" וחדשים כמו "על מה את חולמת" ו"האהבה שלי" – והטיבה הלהקה להרכיב את הפלייליסט. גם אם קצת נמאס מרוטינת ה"תגידי שטוב" ו"היינו עושים אהבה" – הקהל מוכיח אחרת ופשוט שואג את השירים והאנרגיה שממלאת את המקום מחליפה את תחושת המיאוס הראשונית (כך ודאי גם חברי הלהקה "שורדים" זאת). היו ביצועים מצמררים, כמו "שום דבר לא יפגע בי", ומלהיבים כמו "האביב הנצחי" (שהגיע קצת לפני הסוף, כשכבר התחלנו לדאוג שלא יבוצע) ובעיקר כאלו שהיוו חגיגה מוזיקלית מושלמת שלוותה לפרקים בחמת חללים, דרבוקות, דיג'ירידו, שופר, מצילות, סולו תופים מדהים של דניאל זייבלט (מתופף הלהקה), חזן שמרטיט על הסקסופון ועוד 40 נגנים שלמרבה הצער לא נתעכב על שמותיהם (למרות שלגמרי מגיע להם).

40 נגנים על הבמה צילום: עדי בראון

פתאום צץ לו כלי נוסף על הבמה צילום: עדי בראון

חשוב גם לדבר על שני אלמנטים מרהיבים נוספים, ולהתעכב על כך שהערב הזה כלל תאורה מושלמת וסאונד מוקפד – שללא צל של ספק שדרגו את המופע. פייר? מגיע לנו יותר מופעים ישראליים כאלה.

בתחילת הדרך, חברי הלהקה וחזן בפרט, תוארו ככאלה שבוהים בנעליים כל ההופעה (ולא טורחים להשיר מבט אל הקהל). בהופעה אתמול היו אלה שוב נעליו של חזן שזכו לתשומת לב. "יורם! מאיפה הנעליים??", צועקת לו אורחת מהקהל. "הנעליים מזארה", הוא משיב לה, ואפילו טורח לציין שהם היו הזוג האחרון...

חזן והסקסופון צילום: עדי בראון

אם לסכם את החוויה - כנסיית השכל אוהבת לעשות מוזיקה, ורואים את זה בכל דקה על הבמה (והעובדה שהם יודעים לפרגן את הבמה לכל כך הרבה מוזיקאים אחרים בהערכה ואהבה אינה מובנת מאליו). מלבד זאת שהם פעילים כבר 20 שנה (מה שנקרא: למאיה יש אקדח ואפילו נסיגת חניכיים), הם החליטו שהכרטיסים למופע יעמדו על טווח שבין 99-199 שקל, כי כולם צריכים לאפשר לעצמם ליהנות ממוזיקה (החלטה ראויה לציון, בעולם ותחום ממוסחר מאי פעם).

כנראה שככה זה נראה כשיש להקה שבאמת אוהבת את מה שהיא עושה, שבאמת מעריכה את הקהל שלה. אז המלעיזים יכולים לקרוא לזה "שחזור" עד מחר ושמדובר בהצלחה מתוכננת שהייתה ידועה מראש. מי שזכה להיות שם – פשוט יודע את האמת שמסתתרת מתחת למעטה הביקורות המתבקשות.