מפאנק ועד ספר בראשית: תחנות תרבות עם גלעד כהנא ותמיר מוסקט
היקום המקביל של מלחמת הכוכבים, שפת התנ"ך, האסוציאציות של מונטי פייטון והמפגש האקראי עם ריק רובין. גלעד כהנא ותמיר מוסקט, שיופיעו בפסטיבל מוסררה מיקס בהרכב "לא כוחות", בוחרים את ההשפעות התרבותיות שעיצבו את חייהם
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנופסטיבל מוסררה מיקס הוא אירוע בינלאומי רב-תחומי, המתקיים בשכונת התפר מוסררה בירושלים זו השנה ה-15 ביוזמתו ובהפקתו של בית הספר לאמנות מוסררה. נושא הפסטיבל ה-15 הוא "קיומנות". אמצע העשור השני של המאה ה-21 הוא זמן טוב לבדוק: האם באמת השתנינו? האם הסביבה שלנו השתנתה? באיזה עולם אנחנו חיים? לאן אנחנו מתקדמים? ואיך נראה בעוד מאה שנה?
עוד כותרות ב-nrg:
נעמי ווטס מודה: "אני רחוקה מלהיות מצחיקה"
חודש לפני הביקור בישראל: סירק דה סוליי בשיאם
האח הגדול: מתי נטלי תראה כבר את הכתובת על הקיר?
בין המופיעים בפסטיבל אפשר למצוא גם את גלעד כהנא ותמיר מוסקט, שישתפו פעולה בהרכב "לא כוחות", ויארחו את את שרון אייל (בת שבע), תומר יוסף (בלקן ביט בוקס) ושלישיית A-WA במופע חד פעמי שייערך מחר (שלישי) וישלב אמצעי ניו מדיה יוצאי דופן מיוחדים למופע. לרגל המופע המיוחד שמענו מהצמד המסקרן, כהנא את מוסקט, מהם תחנות התרבות שלהם.
מלחמת הכוכבים - תקווה חדשה
בתחנה הראשונה אני בן שש, במקסיקו סיטי, בה נולדתי, ואומרים לכל התלמידים בכיתה שיש סרט חדש ולוקחים אותנו לראות אותו ביחד. למרות שבדרך כלל אני נוטה לשכוח סרטים, את הסרט הזה אני זוכר כחוויה מכוננת. כשיצאתי מהסרט, היה לי ברור שאני רואה אותו שוב מחר. העניין הזה של היחשפות לעולמות חדשים ולדמיון אחר, הרגיש כאילו נחשפתי למשהו אחר ומרגש. זה גם פתח משהו אצלי באופן אישי ( וגם בקולנוע העולמי בכלל, כל המדע הבדיוני נולד מהסרט הזה) ואני זוכר איך הכל התחיל שם. התחושה הייתה שאתה מבקר בעולם אחר, שמאפשרים לך להגיע ליקום מקביל, להגיע למקום שאין שום סיכוי להגיע אליו במציאות.
ספר בראשית
הייתה לי תקופה אחרי הצבא שהייתה לי חזרה בתשובה, שבעצם הגיעה מתוך השראה שהייתי צעיר ופוחז וצרכתי LSD. בניגוד למה שקורה לרוב מי שלוקח LSD - מסיבות טראנס והיפיות, אותי זה הוביל להבנה המלאה שיש אלוהים. אם יש אלוהים, ואני יהודי, אז בוא נבדוק את אלוהים של היהודים.
התחלתי לנבור בספרי הקודש, והתחלתי עם ספר בראשית, וכל מה שקורה שם הוא פלאי לגמרי. זה הרבה עניין בשפה - בעברית יש מימד של לגו מיסטי, של הקשרים חדשים של פירוק והרכבה, של קונטקסטים אחרים, ודרך הפירוק וההרכבה אתה יכול לגלות דברים על עצמך. בבראשית זה מאד בולט - מתחיל באד (רוח אלוהים) שמרחף על פני המים, ואז האדם, ואז האדמה, ואז הדם של הבל וקין שהוא בעצם יוצא מתוך האדמה, ואז מתחילה הפרידה שלנו מהאדמה. האדם והאדמה חוווים משבר ביחסים, ומתחיל הסיפור. כל הספר הזה מלא באבני יסוד של הקיום דרך השפה. הדבר הזה, הוא קיים אך ורק בעברית, ובגלל זה היא פלאית ויש בה קסם בעיניי.
Pאנק
הרבה שנים הייתי צרכן של מוזיקה, אבל לא מוזיקאי. התחלתי לעשות מוזיקה רק בגיל הצעיר של 22, ועד אז הייתי צרכן. הפאנק נתן לי את האומץ לנסות בעצמי גם. כמישהו שהוא לא מוזיקאי, אתה מסתכל על שירים ועל יצירות, ואתה מבין שאתה לעולם לא תוכל לנגן קינג קרימזון או פינק פלויד, או קווין. הפאנק בנוי מ שירים קצרצרים שאפשר לצרוח אותם. למרות שהקלאש, אחת הלהקות האהובות עלי, יחסית מורכבים, אבל במהות של הפאנק יש את הצרחה, והפאנק נתן את הלגיטמציה לנסות ולעשות. ועל זה אני חייב להודות להם. יש משהו שכשאתה בפאנק, אז כולם אפסים, אבל גם אתה, ואתה מזלזל בקיום באופן כללי. וכשאתה עוד לא בבטחון עצמי, אז לזלזל בכל הגדולים זה עוזר. ה"פאק יו" הזה מאד עזר לי להתניע את מי שאני. הקלאש הם אלה שנשארו איתי בסופו של היום, והמון להקות שלא כיבדתי פעם, אני מאד מכבד היום, ואני מרגיש שאני יכול לפרגן עכשיו שיש לי בטחון.
מונטי פייטון
כשהייתי בן שש וחצי, קיבלתי צהבת במקסיקו סיטי - לא הצהבת הקשה, אלא הקלה יותר - זאת שניתנת לריפוי. הייתי חודשיים וחצי במיטה, ובתקופה הזאת, הרופאים אמרו להורים שלי שבגלל שזה בכבד, אז אני חייב לאכול הרבה סוכר. הייתי שוכב במיטה עם הררים של שוקולדים וסוכריות וכל ממתק שאפשר רק לחלום עליו, הביאו לי טלוויזיה ואז כל לילה הייתי רואה את הקרקס המעופף של מונטי פייטון. במובנים מסויימים, הם היו המחנכים שלי. הייתי מכין את עצמי לקראת הצפייה, וזה היה הרגע הכי חשוב ביום (ברמת השיעור היומי). ברטרוספקטיבה, הם היו ההשפעה הגדולה על הגידול שלי. כל לילה ראיתי, לא פספסתי פרק אחד. הם השפיעו עלי בקטע של לא חייבים פאנץ', של אסוציאציות ככר פורה לעבודה גם ללא הסבר, אין גבולות, אין טאבו - ומעל חייבים ליהנות.
לאונרדו דה וינצי'
אני זוכר בתור ילד מאד צעיר את העובדה שהוא היה צייר מושלם, וחוקר טבע מושלם וממציא מושלם. הוא ניסה להמציא את המסוק והצוללת, וצייר יצירו שחלקן הן ה-יצירות עד היום כמו הציור האייקוני שלו של יחס הזהב וגוף האדם. זה מישהו שחייב להיות הדוגמה שלך. אני חושב שאחת הסיבות לזה היא שאבא שלי ציפה ממני לגדולות, מה שהוא לא ציפה מהאחים האחרים, וזה היה נטל. ואני רציתי להיות אמן/יוצר. הוא רצה שאני אהיה פרופסור, ממציא או מדען זוכה פרס נובל (משהו סמלי וצנוע). אצל לאונרדו זה הרגיש שאפשר גם וגם - אחד מגדולי האמנים מצד אחד, וגדולי המדענים מצד שני, אני חושב שההערצה שלי אליו הייתה בגלל שראיתי בו מקלט מהוויתור להיות יוצר. אני אוכל לעמוד בציפיות של אבא וגם להיות אמן גדול. עם השנים הבנתי שאין צורך לרצות אף אחד, והמדען וחוקר הטבע נשארו מאחור, אבל הוא ללא ספק היה מודל לחיקוי.
ג.א. גורדייף - "פגישות עם אנשים מיוחדים"
ספר קסם ששינה לי את תפיסת הכל. ״כשאתה הולך להרים משהו ביד ימין כי ככה טבעי לך / תרים ביד שמאל .. כי ככה לא טבעי לך״. גורג׳ייף דוחף את גבולות הלא מוכר למקומות שלא הכרתי, הגילוי שלו שינה את התפיסה שלי לחיים ולאומנות.
מפגש מקרי עם המפיק Rick Rubin במסעדה בניו-יורק
ללא ספק איש שתמיד עומד שם כמעין גיבור בשבילי, ואז לגלות שהוא כלכך נחמד ואדיב עם עייני דובי נעימות. ושאפשר להיות גם אלוף וגם בנאדם יחד.
Sex Pistols - Never Mind the Bollocks
הגילוי של הלהקה הזו עם התקליט היחיד הזה לימדו אותי punk rock ושכיף לשבור ולשאול ולחקור לנצח.
Krishnamurti - Total Freedom
אחד המורים המזוקקים והמדויקים שפגשתי. הרעיון של יצירתיות לא נראה אותו הדבר אחרי מורטי! איש שבאמת חי את חייו ללא לאום, דת או פילוסופיה כל שהיא.
היפ הופ
כי זה של העתיד וכשזה טוב זה הכי fresh שיש. וזה הבלוז ואפשר לעשות בפנים הכל ומאז שגיליתי את ה-808 אי אפשר בלי!
פסטיבל מוסררה מיקס ייערך בתאריכים 2-4.6 בין השעות 19:00-23:00, ברחוב שבטי ישראל 22 (בית קנדה) בירושלים. בין המשתתפים הנוספים בו: איליי קסלר, יאן לז'ה, אורי קצנשטיין, דניאל דוידובסקי, סוניה באומל, עדי לירז וסאניה קולנוביץ', וידאו של רונן שהרבני בליווי מוסיקלי של אבי בללי וגליה חי, ערן צור במופע סולו, לונא אבו נסאר, נערות ריינס, מוסיקה נובה וניקו טין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם