ראשי » תרבות » מוזיקה

מהגרוע לטוב ביותר: כל האלבומים של שלום חנוך

בין ביקורת קשה על האלבום החדש לבין ציפייה דרוכה להופעת הפתיחה הגרנדיוזית של פסטיבל ישראל, אין זמן מתאים מזה לדרג את כל אלבומיו של שלום חנוך, מהגרוע לטוב ביותר. תחתית הרשימה מובנת מאליה, אבל אילו אלבומים הגיעו לפסגה?

 
לפני שבועיים פורסמה באתר זה הקביעה כי "המקרה והטעות", אלבומו החדש של מאסטר הרוק הישראלי שלום חנוך, הוא האלבום הגרוע ביותר בקריירה שלו. התגובות, כצפוי, לא אחרו להגיע, ונעו על ספקטרום רחב על פני שתי קיצוניות רחוקות. האחת – סחטיין על האומץ לומר את מה שהרבה חושבים ולא מעזים. השנייה – דרישות להסיר את הביקורת לאלתר.

עוד כותרות ב-nrg:
• לגליזציה: מהלך אפשרי או פנטזיה?
• עד כמה "פאודה" מציאותית? מסתערבים עונים
• הנוקמים ומקס הזועם: כל הסרטים שישרפו את הקיץ
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אחרי מה שנכתב בכאב, יש להודות, לפני שבועיים, וקצת יותר מחודש לפני שיפתח את פסטיבל ישראל בהופעה מיוחדת וחד פעמית בה יארח את יהודה פוליקר, דני סנדרסון וברי סחרוף, התכנסו שוב כדי לדון באלבומיו של המלך, הפעם באמצעות מצעד אלבומי הסולו שלו בעברית, מהגרוע ביותר עליו כבר הוחלט, כל הדרך לפסגה.

הרשימה כוללת את 11 אלבומי הסולו שהוציא שלום חנוך בין השנים 1977-2015. אלבום הסולו הראשון באנגלית, "Shalom", לא נכלל ברשימה, כמו גם כל שיתופי הפעולה, אלבומי ההופעה וכיו"ב. זהו, אפשר לצאת לדרך.

 

לא נתעכב שוב על הטעות הגדולה הזאת, היצירה המתאמצת ביותר והצורמת ביותר של מי שאיבד את קולו. לזכותו יאמר, שעדנת נעוריו החלה לנטוש אותו מאוחר יחסית בקריירה, כפי שמעיד המשך הרשימה שלהלן.

 

 

באופן לא מפתיע, במקום העשירי ברשימה מופיע האלבום הקודם כרונולוגית של חנוך, שיצא בדיוק שש שנים לפני "המקרה הטעות". לעומת האלבום החדש, שסימן את איבוד הקול, זהו האלבום שסימן איבוד חלק נכבד מהערצת הקהל, שגם אם ישמור לו לנצח חסד נעורים, ובגרות, וידקלם בעל פה עשרות שירים שחנוך כתב והלחין לעצמו ולאחרים, התחיל למאוס בקלישאות, בחוסר תשומת הלב לאיבוד היכולות הווקאליות ולמאמץ להשאר רלוונטי בגיבוי הפקה בומבסטית ולא נחוצה.

למרות כל האמור לעיל, אפילו במקום העשירי במצעד ישנו אלבום שמזוהה אוטומטית עם חנוך המכיל מספר רגעים יפים. אם יש מסקנה נחרצת העולה מהרשימה הזו, היא שחנוך לעד יהיה חזק יותר בכתיבת קלאסיקות, פחות בגיבוש אלבומים טובים מתחילתם ועד סופם.

 

 

עדיין הולכים אחורה בסדר כרונולוגי. "אור ישראלי" מחזיק כמה שירים טובים, הן מבחינת הצלחתם בשטח והן מבחינת הביצוע, כמו "היום" שפותח את האלבום ו"אהבת נעורי" שסוגר אותו, הלהיט הגדול ביותר של חנוך מזה קרוב לשני עשורים. האלבום גם מאופיין באווירה קוהרנטית בזכות שיתוף פעולה לא רע עם חברי להקת מוניקה סקס שמנגנים בכל שירי האלבום, ובכל זאת, חלקים גדולים ממנו משעממים ואף מתישים את המאזין.

 

 

על אף שמדובר באחד האלבומים שמוכיחים יותר מכל את גדולתו וחשיבותו של האמן, אלבום בו כל שיר אדיר בזכות עצמו ללא עוררין, נדמה שלא יהיה הוגן לתת לאלבום שרובו ככולו מורכב משירים שנכתבו במקור לאחרים להגיע גבוה יותר ברשימת אלבומי הסולו של האמן, על אחת כמה וכמה כשחלק מהשירים מבוצע טוב יותר במקור עבורו נכתב. "על פני האדמה", אם כן, יסתפק במקום השמיני.

 

 

אם לשפוט על פי הצלחתו המסחרית, "מחכים למשיח", אמור היה לככב במקום גבוה יותר ברשימה. אך ריבוי סגנונות מוגזם לא מאפשר לאלבום לטפס גבוה מדי, על אף שיר הנושא, אחד מהשירים החשובים שנכתבו פה אי פעם. מחצית מהרצועות באלבום נשמעות לא שייכות למחצית השנייה, ובמרכז כל אלה עומד Deja vu, השיר הכי לא קשור לשלום חנוך ששלום חנוך אי פעם כתב.

 

 

אחד האלבומים הקונספטואליים ביותר מבחינה מוזיקלית של חנוך. האלבום הוקלט באופן כמעט מידי, בטייק אחד, כל שיר נלמד, בושל והוקלט באותו יום. האווירה האינסטינקטיבית השתמרה לחלוטין בתוצר הסופי, הבלוזי ורוויי כלי הנשיפה.

במקרה זה, הקונספט עובד מעולה, אך העודף גורע. 15 שירים הוקלטו לאלבום כבד ממילא, כך שחמישים הדקות הללו מרגישות ארוכות בהרבה. ויתור על שלושה-ארבעה שירים כמו "הליקופטר" או "אוזניים לטלפון", שרק גורעים מאלבום רווי שירים מצוינים וסאונד חם, היו עושים הבדל גדול.

 

 

אלבום הסולו הראשון של חנוך בעברית רווי ביטויים מפורשים של הכאב והאכזבה שחש באותם ימים לאחר כישלון הקריירה הבינלאומית, טעון אווירה שלא משתמעת לשתי פנים ומעביר תחושות ורגשות בדרך ישירה ויעילה. אסופת השירים הארוכים והכבדים, עם ממוצע של שבע דקות לשיר, מעט מעיקה, ועדיין, מדובר בהישג משמעותי.

 

 

דווקא אחרי ההצלחה ההיסטרית של "מחכים למשיח", הוציא חנוך תחת ידיו יצירה אפלה וכבדה, נטולת כל שיקול מסחרי. אלבום שנפתח עם "נגד הרוח", אחד ההמנונים הגדולים ביותר שנכתבו פה אי פעם, וממשיך עם הרבה מאוד שירים שאפשר להגיד עליהם הכל פרט להמנוניים, בקושי קליטים אפילו. כמה פנינים באלבום הזה מעולם לא קיבלו את הכבוד המגיע להן בגלל הסאונד הכבד שמאפיין אותו, אך אין זה גורע כהוא זה מחשיבות היצירה האמיצה הזאת.

 

 

לא חף מקלישאות ורומנטיקה אנטי ריאליסטית, ובכל זאת, אחד האלבומים היפים של חנוך, מתחילתו ועד סופו. אלבום שחושף צד צנוע ופגיע של היוצר עם סימנים ראשונים להתמודדות עם הזקנה, נושא שיחזור שוב ושוב בהמשך, לצד שירי מחאה מדויקים וחריפים ובלדות יפהפיות ומתוקות.

 

השילוב המושלם בין שלום חנוך ההמנוני והקליט, לשלום חנוך הכבד והביקורתי. נאמן לרוח התקופה, לא קפוא באווירה מונוטונית אך גם לא מתפזר על פני יותר מדי סגנונות, "בגילגול הזה" הוא אחד מאלבומיו של חנוך שלא רק כוללים שירים טובים ומצליחים אלא גם מהווים יצירה שלמה ומלאה בזכותם עצמם. "אומרים שבלי", "שלוש בלילה", "בדיוק כמוך" וכמובן "ככה וככה" הם רק חלק מפסיפס מושלם של עשרה שירים טובים באלבום מצוין.

 

 

לנצח האלבום הטוב ביותר של חנוך, בלי להתבלבל. נטול שיקולים מסחריים ובכל זאת קליט במידה, מהפכני לזמנו ובעל ערך היסטורי אדיר, ונוגע בעצבים חשופים גם למעלה משלושים שנה לאחר שיצא.

לא פעם אלבומי פרידה הם האלבומים החזקים ביותר בקריירה של אמן, וזהו מקרה מובהק לאלבום שכזה. "חתונה לבנה" היא קונספט גס וחד של סערת רגשות המתבטאת בחריכת מיתרי גיטרה וקול. תוסיפו לזה כמה מהשירים החזקים בקריירה של חנוך, עם "הדרכים הידועות", "רומן אמיתי", "באה אלי או הולכת", "כסף", "תמונת מצב" ושיר הנושא, וקבלו את היצירה המשמעותית ביותר של מלך הרוק שלנו, ואחד האלבומים הטובים בהיסטוריה של המוזיקה הישראלית.

 

• מהגרוע לטוב ביותר: מצעד האלבומים של משינה

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg