"מידות רעות": אשליה נוסטלגית וקאלט מיידי
שלושה דברים יגרמו ל"מידות רעות" להחקק בזיכרון לנצח: האסטטיקה הנפלאה שמעלה באוב את אחת התקופות הקסומות בהיסטוריה, דמותו המרעננת של הגיבור בכיכובו של חואקין פניקס והאשליה הסוחפת את הצופה להאמין שעם קצת תושייה, הכל אפשרי
"מידות רעות", במאי: פול תומאס אנדרסון
עוד כותרות ב-nrg:
• אלין לוי ודון לני גבאי בפסטיבל סן רמו
• מה מומחי סאדו-מאזו חשבו על "חמישים גוונים"?
• מהפכה ברגשות מעורבים: שי צברי מאכזב ומצוין
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא כל סרט פופולארי הוא סרט קאלט, כמו שלא כל סרט ייחודי הפונה לכאורה לקהל מאוד ספציפי הוא כזה. אפילו ההגדרה של "סרט קאלט" הינה קצת מוטלת בספק ונתונה לפרשנויות שונות. ועם זאת, כאשר אנו נתקלים באחד, לרוב אנו יודעים לזהות אותו מיד, וזה גם בדיוק מה שקורה כשצופים בסרטו החדש של פול תומאס אנדרסון, "מידות רעות".
''מידות רעות''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
"מידות רעות", המבוסס על הרומן הפופולארי של תומס פינצ'ון משנת 2009, הינו סיפור בלשים מורכב המתרחש בקליפורניה על רקע שנות ה-70 הפרועות למדי.
"מידות רעות" הוא כנראה אחד הסרטים השנונים ביותר שתראו בזמן הקרוב, אבל לנסות להבין מה באמת מתרחש בו הוא אתגר לא פשוט כלל. הסרט כמעט וקורס תחת משקלה של כל האינפורמציה שהוא אוגר לכל אורכו (ואורכו הוא יותר משעתיים, רק שתדעו), והופך לכל כך מופרך שבשלב מסוים שרבים מהצופים ימצאו את עצמם מוותרים על הניסיון לעקוב אחר העלילה. יש שייצאו מאולם הקולנוע מאוכזבים ומותשים, ויש כאלה שאמנם עדיין יצאו מותשים, אך יראו את החוויה כאתגר וכבר יתחילו לצפות לפעם הבאה שיוכלו לראות את הסרט על מנת להבין מה לעזאזל קרה שם.
עלילה עמומה ודמות ראשית מבריקה. ''מידות רעות''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
אבל העלילה איננה הדבר היחידי יש ל"מידות רעות" להציע. רחוק מכך. אחד הדברים המעניינים בסרט הוא אפיונו של דוק, הגיבור. מצד אחד, הוא לא יכול היה להיות יותר היפי גם אם היה מנסה, ועקב כך לעיתים הוא נבעט לשולי החברה, הלכה למעשה. ומצד שני, מדובר בבלש פרטי חד ששולט בנסיבות כמיטב יכולתו, ביחס למורכבותו של המצב אליו הוא נקלע. זהו טיפוס מעניין, הפוך מאלה שהתרגלנו לראות בסרטי קומדיה, אותם אנשים שאמורים להיות יחסית אינטליגנטיים ומיושבים בדעתם אך מוצאים את עצמם מתנהגים כאידיוטים גמורים עם שתי ידיים שמאליות נוכח הקונפליקט הקטן ביותר (ע"ע כמעט כל דמות של ג'אד אפאטו, כל סרט בסדרת "בדרך לחתונה"). בדמותו של דוק, אם כך, יש משהו מרענן, שבמקום לגרום לכם לבלות את כל הסרט בתהייה איך הדמות הצליחה לשרוד בעולם עד לנקודה הזו, דווקא יקסים אתכם.
וכמובן, האסתטיקה הנפלאה שמלווה את הסרט תגרום לכם להתגעגע לאחת התקופות הקסומות ביותר במאה ה-20, בין אם חוויתם אותה על בשרכם ובין אם לא. באמצעות בימויו של אנדרסון ובעזרתו של צוות שחקנים מרשים ביותר (הכולל את ג'וש ברולין, ריס וית'רספון, בניסיו דל טורו ורבים אחרים), נוצר ב"מידות רעות" עולם שנראה כמו מגרש משחקים עצום למבוגרים, עולם שמרגיש כאילו שלא משנה כמה טעויות תעשו, בסוף אתם יכולים לצאת ממנו ופשוט להתחיל הכל מחדש. במובן זה, "מידות רעות" הוא אשליה, אבל כיאה ליצירה קולנועית מספקת, אשליה שקל מאוד להיסחף לתוכה.
הכי היפי שלו. חואקין פניקס ב''מידות רעות''
צילום: באדיבות גלובוס מקס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם