"הולכת רחוק": ריס וויתרספון בורחת מבשורה
רק גרף שבחים עבור "מועדון הלקוחות של דאלאס", מציג כעת ז'אן-מארק וולה יצירה המתבססת פחות או יותר על אותו עיקרון. דרמות אוטוביוגרפיות רוויות טרגדיות אישיות תמיד יצליחו לגעת בלב הצופים, אך הפעם מדובר בגרסה טיפה חיוורת של הפורמט המוכר
''הולכת רחוק'', במאי: ז'אן-מארק וולה
עוד כותרות ב-nrg:
• איך נשמע השילוב בין בוב דילן לסינטרה?
• חמישים גוונים: צפו בתשדירים שנפסלו
• שיא: ציור נמכר תמורת 300 מיליון דולר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
דרמות אוטוביוגרפיות נוגעות ללב, שבהן הגיבור מגיע לשפל המדרגה ומנסה להיאבק בנסיבות בכל כוחו, מהוות כנראה משיכה מיוחדת עבור וולה, והשנה, רגע לפני טקס האוסקר של 2015, חוזר הבמאי עם "הולכת רחוק", יצירה המתבססת פחות או יותר על אותו עיקרון.
ריס וויתרספון ב''הולכת רחוק''
צילום: באדיבות פורום פילם
ב"הולכת רחוק", מגלמת ריס וויתרספון את שריל, אישה צעירה שלאחר סדרה של טרגדיות אישיות מחליטה לצאת לבדה למסע ארוך ומתיש דרך המדבר על מנת לטהר את חייה מכל הרע שחוותה. הסצנות בסרט נעות בין המסע של שריל בהווה, לבין הצצות לחייה הקודמים, לרגעים שהובילו אותה להחלטה לעזוב הכל ולצאת לדרך.
באופן זה, אולי אף יותר משהסרט מזכיר את "מועדון הלקוחות של דאלאס", רבים ימצאו דמיון רב בין "הולכת רחוק" ל"עד קצה העולם" של שון פן והן במידה מסוימת ל"127 שעות" של דני בויל. ההשוואות הללו בלתי נמנעות – בכולם ישנה דמות שבורחת מכל מה שהיא מכירה ומותירה את חייה בחסדי הכוח הגדול מכל, הטבע. עם זאת, "הולכת רחוק" קצת מחוויר בהשוואה לשניים האחרים.
כאמור, הסרט נע בין שני מישורי זמן – ההווה והעבר, וניכר כי ישנו ניסיון לאזן בין שני הזמנים, במטרה להפיק את המירב משני הסיפורים המקבילים. זוהי משימה שאפתנית ובעייתית, ומובילה במקרה זה למצב שבו אף אחד מהסיפורים אינו מרגיש שלם. סיפור הרקע גדוש בפרטים אך אינו יציב דיו בשביל לייצר את האמפתיה שהוא מתיימר לייצר, מעבר לרגעים מרכזיים הפועלים לפי מעין רובריקה "הוליוודית-עצמאית" מוכרת שמטרתה לגרום לצופים להתרגש.
מצד שני, וזהו פספוס גדול אף יותר, למרות ששריל חוזרת ואומרת שהיא "מציבה את עצמה בדרכו של יופי", למרבה הצער אנו הצופים רואים די מעט ממנו. אי שימת דגש על
ולמרות שתי הנקודות הללו, לא ניתן להכחיש שב"הולכת רחוק" יש גם הרבה קסם. אולי בזכות הנוסטלגיה ותאוות הנדודים שללא ספק מעורר בקרב רבים מאיתנו סרט על מסע ארוך אל תוך הלא נודע, או בזכות הופעותיהן הנפלאות של ריס וית'רספון ולורה דרן, וכן, כנראה גם בזכות אותן רובריקות הוליוודיות רגשניות שממשיכות להיות יעילות יותר ממה שהיינו רוצים להודות. הסרט אמנם לא ממצה את הפוטנציאל המלא שלו, ובכל זאת, "הולכת רחוק" הנו אחד מבין הסיפורים הלא רבים שדווקא מומלץ לתת להם הזדמנות.
מתאמצת לרגש. ''הולכת רחוק''
צילום: באדיבות פורום פילם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם