קריצות וחיוכים: מקהלה גרמנית ביצעה שיר של נרצחת יהודייה בארץ ישראל
יחסים בין ישראל לגרמניה לעד יהיו אמביוולנטיים ומסובכים, כתב עמוס עוז, וזה בדיוק מה שאפיין את הקונצרט המרכזי בפסטיבל המוסיקה הקאמרית באילת, עם העמדתה של מקהלה גרמנית לשיר בארץ טקסט של משוררת יהודייה שנרצחה באושוויץ ברוח מבודחת
עוד כותרות ב-nrg:
• איך נשמע השילוב בין בוב דילן לסינטרה?
• חמישים גוונים: צפו בתשדירים שנפסלו
• שיא: ציור נמכר תמורת 300 מיליון דולר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הפסטיבל הוא מעין מרתון המציע עשרות קונצרטים – מהבוקר ועד שעת לילה מאוחרת. בהיגד כללי, הקונצרטים ברמה גבוהה ומקצועית ובפסטיבל משתתפים לא מעט מוסיקאים מוכשרים מרחבי העולם.
אולי אחד הקונצרטים המעניינים יותר שהיה בפסטיבל היה 'מן החשכה' – יצירה של ג'וליאן מרשל, שבא למעשה מהעולם ה'לא קלאסי' והיה בעבר חלק מההרכב "מרשל והיין", שהיו אחראים ללהיטים כגון 'לרקוד בעיר' (Dancing in the City) מ-1978.
בשנים האחרונות מתמקד מרשל בהלחנה משמעותית יותר. ב-2008, למשל, נתקל במחזור שירים של גרטרוד קולמר מ-1937 והחליט להלחינו. קולמר, הייתה משוררת יהודייה-גרמניה מבטיחה שנרצחה בשואה. היא נחשבת כיום לאחת המשוררות החשובות בגרמניה, אם כי לפני כמעט 80 שנה, ב-1938, שרפו את ספריה בליל הבדולח.
את 'מן החשכה' הלחין מרשל להרכב בלתי שגרתי: זמרת מצו סופרן, שני צ'לו ומקהלה קאמרית. זהו שיר המכיל דימויים של התפוררות וריקבון ומורגשת בו תחושת הקץ הבלתי נמנע. ההלחנה של מרשל אינה טראגית במובן המקובל, אבל היא בהחלט דרמתית, ולא מעט מושפעת מהמוסיקה המינימליסטית של טרי ריילי, או סטיב רייך – אבל לא רק. היא קצרה למדי, 35 דק', וגם הן עוברות כהרף עין, מכיוון שבאמת מדובר ביצירה מרתקת.
הביצוע בפסטיבל אילת במלון דן (ו') היה סוחף אבל גם מטריד: הנהלת הפסטיבל בחרה – מתוך מודעות למורכבות שבעניין, אך לא בכוונת מכוון – לגייס ולהביא ארצה מקהלה של גרמנים צעירים מקלן (מקהלת סולני קלן).
א-פריורית, יש דבר מה בעייתי בעצם העמדתה של מקהלה המורכבת גרמנים צעירים, השרים בארץ טקסט של משוררת שנרצחה באושוויץ.
ב"על מדרונות הר הגעש" רושם עמוס עוז: "יחסים נורמליים בין ישראל לגרמניה אינם אפשריים ואינם ראויים... יש להניח כי לעולם יהיו היחסים האלה אמביוולנטיים ומסובכים", וזה בדיוק מה שאפיין את הקונצרט.
מה שהוסיף חטא על פשע הייתה הרוח המבודחת של חלק מהזמרים הגרמנים, כאילו לקחו חלק באיזו בדיחה משותפת. הטקסט המושר היה רציני להכאיב, וטראגי. קומאר
לא בדיוק הזמן להחליף קריצות וחיוכים. אפשר היה לצפות לגישה יותר רצינית בהתחשב בהקשר. זה קונצרט שחושף מחדש את הפצעים הישנים, הרגישויות והצלקות שלא מגלידות – ואולי כך - כפי שציין עמוס עוז – ראוי שיהיו היחסים האלה גם בעתיד.
טכנית, יש לציין, הביצוע היה מוקפד, מצידם של כל הגורמים המעורבים - והמקהלה הגרמנית מדויקת להפליא.
הנהלת הפסטיבל מסרה בתגובה: "התכנית נקבעה בשיתוף עם המקהלה מגרמניה ובתמיכת מכון גתה שאפשר לפרויקט להתקיים. כל הצדדים רואים ערך גדול מאד בכך ששיתוף פעולה בין שני גופי תרבות מובילים מישראל ומגרמניה יביא להחזרתה לתודעה של משוררת יהודייה חשובה במיוחד שנרצחה באושוויץ. פרויקט זה מהווה חוליה נוספת בדיאלוג התרבותי המתקיים זה שנים בין מוסיקאים ישראלים יהודים וגרמנים. אנו גאים שהקונצרט עלה על כל הציפיות מבחינה אמנותית והתבצע מול אולם מלא".
פסטיבל אילת למוסיקה קאמרית, 6.2.2015, מלון דן: 'מן החשכה', קנטטה מאת ג'וליאן מרשל לטקסט של גרטרוד קולמאן: מקהלת סולני קלן, מנצח אנסגר איימן. סופרן: רוזמרי דנציגר, צ'לו: הלל צורי ופראנסואה סאלק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם