מלכי הסרף-רוק: 'מלכה באיה' כובשת את גלגלצ
את האלבום החדש הוציאו לבד, שיתופי פעולה הם עושים כשזה מרגיש נכון ואת התקשורת עם הקהל הם מנהלים בגפם. מהיכרות בלתי צפויה עם עצמם באוסטרליה ועד כניסה לפלייליסט בארץ, חברי 'מלכה באיה' עושים את זה בדרכם, ונראה שהם בדרך הנכונה
עוד כותרות ב-nrg:
• איך נשמע השילוב בין בוב דילן לסינטרה?
• חמישים גוונים: צפו בתשדירים שנפסלו
• שיא: ציור נמכר תמורת 300 מיליון דולר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אז, בסוף שנות התשעים, המעריצים האדוקים היו מקליטים את הופעות הלהקה ומעבירים ביניהם מיני-דיסקים, שלדבריו של גובר, היוו את התיעוד היחיד למוסיקה שעשו באותה תקופה. היום, אחרי פרידה וחזרה בהרכב מעט שונה, כשמאחוריהם שלושה אלבומים, חברי הלהקה צברו כבר שעות רבות באולפן, שמתוכו יצאו כמה וכמה שירים המעטרים את הפלייליסט של גלגל"צ.
אחרי ארבע שנים של פעילות, התפרקתם. באיזה אופן אתם מרגישים שהשתניתם או התפתחתם בשנים האלה?
"הלהקה שהיינו בהתחלה גם היא עברה בתוך עצמה כמה גלגולים", משיב גובר, "הקונספט של 'מלכה באיה' וההבנה איך בדיוק עושים אותו היו צריכים לנוח. בתקופה שלא היינו ביחד גם טיילנו וגם עשינו יחד מוסיקה בקונסטלציות אחרות. באיזשהו מקום נשארנו ביחד, גם כשחווינו דברים אחרים, ביחד ולחוד, וכל החוויות האלה באמת השפיעו עלינו גם ברמה האישית וגם על מה שהבאנו איתנו אל תוך היצירה המשותפת כשחזרנו".
מה הביא לחזרה?
"נראה לי שפשוט התגעגענו", הוא מחייך, "בעיקר לאנרגיות בינינו. בהתחלה, כשניסינו לחבר את זה מחדש, אבל ממקום אחר, היינו רק שלושה וניגנו אקוסטית באיזה קרוואן ברשפון, פשוט ישבנו וניגנו, בלי לכוון למקום מסוים שאליו זה צריך ללכת. ועם הנגינה הזאת, שמנו לב שזה הרגיש לנו נכון, כמו הבית שלנו, ועד היום הלהקה היא הבית שלנו, גם כשאנחנו הולכים למקומות אחרים ועושים דברים אחרים".
חברי הלהקה אכן פעילים גם מחוץ למסגרת ההרכב - גובר מנהל את להקת 'מרסדס בנד' ואף מופיע איתה לעיתים; אסף שלם, סולן 'מלכה באיה', מופיע עם נדב הופמן, איתו השתתף ב'כוכב נולד'; וכל חברי הלהקה משתתפים יחד בהרכב מוסיקלי נוסף.
"את הניהול של 'מרסדס בנד' אני חייב באיזשהו מקום ל'מלכה באיה', כי זה קשר שהתחיל שם", מספר גובר. "זו חברות של הרבה שנים, אבל אנחנו משתדלים לשתף פעולה רק כשזה מרגיש נכון, זה קורה לעיתים רחוקות, וזה מגניב. אנחנו לא סוחטים את הלימון עד הסוף, כדי שלא נטחן את זה ונגיע למקום שלא נרצה לעשות את זה יותר בחיים", אומר גובר בחיוך.
"לפני כמה שבועות פתחנו ערב שלהם, נורא נהנינו וניסינו להיזכר מתי זה קרה בפעם האחרונה, וזה היה ממש מזמן", מצטרף לשיחה אסף שלם. "אנחנו עושים את זה כשזה מרגיש נכון וכששתי הלהקות בתקופה שזה מתאים להן. ארחנו אותם אצלנו, למשל, בשתי השקות. חוץ מזה, יש בינינו שיתוף פעולה גם מעבר להופעות. אנחנו תומכים, מתייעצים, נעזרים. הכל מתוך חופש – כשמתחשק, מופיעים ביחד או עושים משהו ביחד".
החופש עליו מדבר שלם הוא מוטיב מרכזי בהוויה של 'מלכה באיה' - החופש להחליף סגנונות מוסיקליים, החופש של כל אחד מחברי הלהקה להביא לתוכה את מי שהוא, החופש לעבוד במקביל בשיתופי פעולה מחוץ ללהקה, וגם החופש לעצור ולקחת הפסקה, רגע לפני הפרויקט הגדול הבא, או הגל הבא, כפי שרואה זאת שלם, שעומד על הקשר בין מוסיקה לגלישה, עוד אהבה גדולה בחייו.
"החופש הזה, לתת לבן אדם אפשרות לעשות מה שהוא רוצה, תוך כדי שמגבים אותו ותומכים בו – ככה בדיוק מרגיש לגלוש. זה המכנה המשותף – תעשה מה שאתה רוצה, תיכנס למים, תתפוס גלים. זה מאוד יצירתי, יש בזה משהו חסר גבולות, וזה הדבר הכי יפה בעיניי".
"גם מוסיקה וגם גלישה הן סוג של דרך חיים", מחזק גובר את דבריו. "החיבור שלהן יחד באמת נוגע באנרגיה הזאת, של תחושת חופש, ולאנשים שאוהבים ים ולאנשים שאוהבים מוסיקה יש את הדבר הזה במשותף.
"אנחנו לוקחים לעצמנו את החופש לקחת את המוסיקה שלנו לכמה כיוונים שונים, ויש לנו נטייה להתפזר על פני הרבה סגנונות. תמיד אהבנו לגוון, ומוסיקה תמיד הייתה משהו לחקור ולחדש. כשהקלטנו את 'האלבום האחרון, 'אננס'", אומר גובר, "בילינו הרבה בחדר החזרות, ובסוף האלבום כבר היינו במקום לגמרי אחר מזה שהיינו בו בתחילת העבודה עליו. אנחנו מניחים למוסיקה שלנו להשתנות ולקבל בכל פעם כיוון אחד וחדש. זה הכיף בלעשות מוסיקה, בשבילנו, ההתחדשות, הדינאמיות, השינוי".
שלם, להשתתפות שלך ב'כוכב נולד' יש חלק בשינוי הזה? נחשפת שם לשיטות עבודה ולכלים שבאים לידי ביטוי ב'אננס'?
"לגמרי, זה נתן לי הרבה כלים, גם בכל מה שקשור להקלטות וגם בנוגע להתמודדות על הבמה, כפרפורמר. וזה לא רק הכלים, זו גם ההיכרות עם מוסיקה אחרת שנחשפתי אליה ולא באמת הכרתי קודם. 'כוכב נולד' הייתה מבחינתי סוג של אקדמיה למוסיקה הישראלית. למדתי להכיר את ההיסטוריה של המוסיקה הישראלית, להיפתח למוסיקה של שנות השישים והשבעים, וזה פתח לי את הראש בהלחנה ובכתיבת טקסטים, בהפקה, בהרבה מאוד דברים. זה באמת משהו שאני מרגיש שהייתי חייב לעשות".
לאורך השיחה שלנו, עולה הצורך שלך בחופש, ביכולת לבחור מה ואיך ליצור. איך זה מסתדר עם השתתפות בתכנית כל כך תובענית, שיש לה כללים משלה?
"תראי, זו הייתה חוויה מדהימה. כן, הרגשתי שזה היה מאוד אינטנסיבי ושונה ממה שאני רגיל אליו. היו שם סיטואציות אינטנסיביות, שאני לא לגמרי זוכר איך בדיוק הרגשתי כשהייתי בתוכן. ככל שהזמן עובר, זה הפך להיות כמו חלום כזה, שאם לא היו הקלטות שלו הייתי אפילו שואל את עצמי אם זה קרה באמת", הוא מחייך. "אבל, ההתנסות הזאת הייתה מאוד חשובה בשבילי, ונתנה לי המון. אני מרגיש שהתפתחתי כתוצאה מהחוויה הזאת".
למה, בעצם, הלכת לתכנית? הרי כבר הופעת עם הלהקה, וכבר היית מוכר למדי.
"אני חושב שמבחינתי זה היה עוד פרויקט, עוד דרך לקבל השראה. ההתנסויות המוסיקליות האלה הן דבר מאוד חשוב, ואנחנו תמיד חוזרים לקן שלנו כשאנחנו הרבה יותר יצירתיים בגלל דברים שעשינו".
"זה מחזיר אותנו לאנלוגיה עם הים", מוסיף גובר, "כל החוויות האלה זה כמו לצאת לים – זה אולי נראה אותו דבר, אבל זה גם יכול להיות הפעם מאוד שונה, ואתה תמיד רוצה עוד".
'אננס' יצא כאלבום דיגיטלי. מה עמד מאחורי ההחלטה הזו?
גובר: "ניסינו ללכת קדימה עם העניין הזה שהפלסטיק כבר לא כזה נחוץ, ובסוף, תשעה חודשים אחרי שהאלבום יצא דיגטלית, הוצאנו מהדורה מוגבלת של דיסקים, בעקבות
שלם: "בואי נגיד עוד משהו כאן – עשינו את זה ככה גם כי לא היה לנו כסף. עשינו הכל לגמרי בעצמנו, בתהליך מאוד ארוך".
גובר: "זה נכון, זה שילוב של שני הדברים. ובאמת, אנחנו עושים הכל בעצמנו, מעולם לא היינו חתומים על שום חוזה עם אף אחד במובן של אחריות על האלבומים האלה. תמיד היינו עצמאיים".
לא חשבתם לחתום עם אחת מחברות התקליטים?
"זה פשוט לא מתאים לנו", משיב גובר. "היו רגעים שניסינו ונפגשנו עם אנשים, ופשוט הבנו שהדרך שלנו היא יותר עצמאית, סוג של 'עשה זאת בעצמך'".
"אני חושב שגם אף פעם לא באמת היה לנו את החיבור הנכון עם איזשהו גוף שילך את הדרך הזו ביחד איתנו", מוסיף שלם. "זה יכול לקרות בהמשך, אנחנו לא שוללים אפשרות כזאת".
היום לא מעט אמנים פונים לקהל שלהם לשם השגת מימון לאלבום חדש, באחד מאותם אתרים לגיוס כספים חברתי.
שלם: "עברה בנו המחשבה לעשות את זה, אבל זה לא קרה, כי הרגשנו לא נכון עם זה. אני יודע שלהקות הצליחו למשוך לשם את הקהל שלהן, הרעיון מעניין ואנחנו תומכים בו, אבל בתקופה ההיא היה שם יותר מדי טראפיק, ורצינו לקחת את זה למקום אחר, ואני שמח על ההחלטה הזאת".
גובר: "קראוד פאונדינג הוא דבר מאוד חשוב, שקיים בכל העולם ומזיז הרים. אנחנו פשוט הרגשנו באותה נקודת זמן שלמשוך את הקהל שלנו לדבר הזה, זה לא נחוץ. באמת, כמו ששלם אמר, היו אז באתרים האלה המון דברים באוויר, והעדפנו לקחת את זה על עצמנו מאשר להרגיש שאנחנו מתחרים שם על תשומת הלב. הסתדרנו כמו שהסתדרנו עד עכשיו – בעצמנו".
הסתדרתם לא רע בכלל. לאחרונה אתם זוכים לתשומת לב יפה מהתקשורת, התברגתם לפלייליסט של גלגל"צ ואתם מופיעים לעיתים קרובות. לא תמיד זה היה כך, ולקח זמן להגיע להצלחה הזו. למה, לדעתכם, לקח זמן עד שזה קרה?
"אני באמת לא יודע לשים על זה את האצבע", אומר גובר. "פתאום שירים שלנו התחילו להיתפס, אנשים התחילו לשמוע אותם, ונראה לי שזה פתח באופן טבעי משהו אצל אנשים שהכירו אותנו הרבה זמן, הבנה שההרכב חי ובועט, וההבנה הזו חשובה מאוד".
"אנחנו האמנו באלבום הזה עוד לפני הגל הזה, וכשזה בא, זה מאוד שימח ונתן לנו הרבה כוחות מעבר למה שציפינו", מוסיף שלם. "זו תקופה ממש מגניבה, שאנחנו מאוד שמחים שעוברת עלינו. כל הופעה היא חוויה, גם כשאנחנו מופיעים על הבמות הכי גדולות וגם כשזה במקומות קטנים. אנחנו מאוד נהנים על הבמה, והרבה מזה בזכות הפידבק מהקהל".
אתם עומדים בקשר עם הקהל ומנהלים איתו תקשורת ישירה?
גובר: "אנחנו מאוד נגישים, שלם ואני, ומשתדלים לדבר עם אנשים שפונים אלינו ולענות עליהם. אם אנשים מבקשים מאיתנו לשלוח להם פלייבק של שיר שלנו, למשל, אנחנו עושים את זה ממש בכיף".
בעידן הרשתות החברתיות, הקשר בין האמן לקהל הופך בלתי אמצעי. מאוד קל לפנות לאמן בפייסבוק, למשל.
גובר: "פייסבוק החליף קצת את המתווכים, ואני מאוד אוהב את זה. אני מניח שבמקום קטן כמו הארץ זה אפילו עוד יותר משמעותי. שלם אצלנו הוא בדרך כלל המגיב, וחזק גם באינסטגרם, מעלה תמונות ומשתף. אגב, מאוד קל להרגיש אם עמוד של מנוהל ע"י גורם כלשהו או שזה האמן עצמו - לי, לפחות, זה ברור. לדעתי, הרבה יותר נחמד לדעת שהבן אדם שאתה מקשיב למוסיקה שלו ואוהב אותה לוקח את הזמן כדי לענות לך ומוציא מעצמו משהו אישי. זו התכלית של כל העניין, והקשר עם הקהל הוא חלק משמעותי בכיף שלנו ממה שאנחנו עושים. וזה כיף גדול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם