וחושך על פני תהום: מטאל "גבעת התחמושת"
את נבואות הזעם שלה אולי תתקשו להבין מבעד לנהמות, אך לא תתקשו להזדהות. תכירו את אראלו, הלהקה שלא פחדה לדבר על מלחמת דת בירושלים כבר לפני עשור, ושבאלבומיה תמצאו את המנון הלח"י, "גבעת התחמושת" ושיר מצמרר בשם "צוק איתן"
עוד כותרות ב-nrg:
• הפורמט הבריטי שעובד טוב בארה"ב
• בין מרדים למתיש: הסרטים החדשים בקולנוע
• שבועיים אחרי: אוצר התערוכה בספיר לא מתנצל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתוך כל הכאוס והניגודים הללו פועלת אראלו, מלהקות המטאל הוותיקות והקיצוניות בישראל, שבימים אלו מוציאה את אלבומה החמישי שממשיך במסורת של קודמיו: נבואות זעם (שהולכות ומתגשמות לאורך השנים) ומוזיקה אפלה, דחוסה, כבדה ובעלת אלמנטים שלא משאירים מקום לטעויות לגבי מקורותיה.
מוטי דניאל (37, נשוי+2 ממעלה אדומים) לא מתבייש לרגע. לא בשורשים של המוזיקה שלו, לא בהיסטוריה של המדינה שלו ולא בדעותיו, דבר שאינו מובן מאליו בסביבתנו. דניאל, המכונה "Butchered" (במיטב מסורת הבלאק מטאל) הוא אדם קיצוני ומלא אמוציות. דיבורו שוטף ומהיר ונראה שגם האבהות והעובדה שכבר אינו ילד לא מיתנו את תשוקתו למוזיקה שהוא עושה ושומע.
הבלאק מטאל הוא סגנון מוזיקה שנחשב קיצוני גם בתוך סצנת המטאל עצמה. מקורותיו באירופה הרחוקה והמושלגת והנושאים העיקריים בהם המוזיקה נוגעת הם אנטי-דתות, אינדיווידואליות והרוע האנושי. כל אלו מועברים במוזיקה מהירה, לעתים דיסוננטית, משופעת בצרחות גבוהות ונהמות שלעתים נשמעות לא אנושיות. אולם, לעומת הנופים המושלגים והיערות הקפואים שניבטים מאלבומי הלהקות האירופאיות, אראלו פועלים פה. הנוף הוא מדברי, הצלילים מזרחיים והנושאים קרובים ללב מי שגר פה. וכמו שאראלו אינם מתביישים להציג את האמת שלהם שכוללת דרבוקות ומקצבים מזרחיים מול קהל שבא לראות להקות מנורבגיה הרחוקה.
"אני לא רואה סיבה שלהקה מישראל תשיר על נופים בסקנדינביה או על חומרים שזרים לה" מסביד דניאל. "בשני האלבומים הראשונים עסקנו בגל הטרור ששטף את ירושלים בתחילת שנות האלפיים, אמרנו וצעקנו שזו מלחמת דת וחשבו שאנחנו קיצוניים. היום כולם מבינים שצדקנו. באלבום החדש Geiniewar, אנחנו מדברים על השורשים שלנו, האצ"ל, הלח"י, ההגנה, שהם הבסיס להיותנו כאן, אני לא נכנס למחלוקות ביניהם, אני כותב מתוך מקום של הוקרה הערכה ומורשת, בעיני כולם היו חלקים של משהו גדול מהם וזה הקיום שלנו כאן בארץ הזו", הוא אומר.
קראתם נכון. בניגוד לתדמית המוטעית שיש להרבה אנשים על המטאל, מדובר בסגנון מוזיקה לאנשים חושבים. כמו שסיילם, אחת מחלוצות המטאל הקיצוני בארץ, כתבה ושרה בזמנו על השואה, כך גם אראלו כותבים על ישראל, ואיך לא, על ה"מצב".
בשנת 2003, אחיו של מוטי, בני, נחטף על ידי מורדים קולומביאניים יחד עם עוד שלושה מטיילים והוחזק בשבי במשך 101 ימים עד לשיחרורו. למוטי לא היו כל ספקות, מבחינתו ברור היה שהוא טס לקולומביה כדי להביא לשחרור אחיו מידי לוחמי הגרילה. שם, הוא מספר, גילה שהוא לבד. משרד החוץ, כמו גם השלטונות, המתינו בחוסר מעש, בעוד הוא חיפש ומצא דרכים להגיע ולתקשר עם המורדים.
"חטיפות היו משהו שקורה שם על בסיס יום-יומי, אף אחד לא התרגש מזה. היו שם שתי מדינות - הרשמית וזו של הלוחמים וזה היה הקשר היחיד ביניהן - החטיפות ודרישות הכופר. שלוש שנים לאחר המקרה, הארגון הזה חוסל. אני לא אומר שבזכותנו, אבל כאילו הערנו שם משהו. הפנינו את המבט של התקשורת הבין-לאומית למצב ששורר שם".
אגב, ה"מצב" רדף את האחים דניאל עד לקצוות המרוחקים של סיירה נוואדה, שם הוחזק האח. בנבכי אותם הג'ונגלים, ישנו גם סניף של החיזבאללה, שבשלב מסוים חשבו המורדים להעביר את החטופים הישראלים לידיו.
"כומר מקומי" הוא מספר, "אמר לנו שהוא לא מבין מה אנו עושים שם. 'מה זאת אומרת?' שאלתי אותו והוא ענה לי: 'בכל שנה יש פה מאות חטיפות ונראה שלאף אחד לא אכפת. זו הפעם הראשונה שאני רואה מישהו שהגיע עד כאן כדי לנסות ולהציל את בן משפחתו'". אולם מבחינת דניאל הדבר היה מובן אליו.
וכך גם היום – אראלו חייבת להגיב על מה שקורה. אם ב-2003 נושא האלבום היה סיפור החטיפה, האלבום הנוכחי מדבר על מה שקרה בישראל בשנה האחרונה. האלבום כולל שיר המנוני בשם "צוק איתן", ביצוע מצמרר ל"גבעת התחמושת" ונחתם בביצוע להימנון הלח"י "חיילים אלמוניים", פרי עטו של מייסדו ומפקדו, יאיר שטרן.
"השיר הזה שימש במקור כפתיח שלנו להופעות בחו"ל", אומר מוטי. כמו שהנורבגים שרים על הוויקינגים שלהם, אני שר על המחתרות שלנו. הבעיה היום, היא שאין מספיק רוח גבית. השיר "צוק איתן" מבחינתנו הוא כמו 'באנו חושך לגרש'. הטקסט שלו, המבנה שלו, הכל בא במטרה לאחד, את המדינה, את העם. לדחוף את צה"ל קדימה. לפעמים אני מרגיש כאילו המדינה נשמטת לנו מתחת לידיים. אנחנו מפחדים, נמצאים בהתגוננות בלתי פוסקת. אין יותר הרתעה.
"פעם צה"ל היה צה"ל, המצרים פחדו, הירדנים פחדו, חיזבאללה רעד. המחתרות העיפו את הבריטים מפה. איפה התקופות האלו? אנחנו צריכים לעמוד איתן. אני לא אומר
"הקלטנו את השיר מהר בזמן הלחימה ושיחררנו ליוטיוב, כדי להפגין סולידריות. היו לי המון חברים בפייסבוק ממדינות ערב ובזמן הלחימה חסמו אותי. לא התייפייפתי, אני לא פוליטיקאי. את מה שהיה לי להגיד אמרתי. אני לא יכול להתחמק מהמקום בו אני נמצא. אני לא יכול לסתום את הפה כי אולי מישהו ממצרים ייעלב. אם מישהו ממצרים לא מבין את המצב בו אנו נמצאים, תחת המתקפות מעזה, אני מצטער, אבל אין לי איך להסביר את זה בצורה אחרת".
ומה אפשר לעשות, לדעתך?
לצערי, אני לא חושב שיהיה פה שלום. עד שלא יקרה פה משהו גדול, איזו רעידת אדמה או אירוע שמשנה את כל התמונה, נמשיך לחיות על החרב. פעם כל האזור הזה היה מסופוטמיה. הגיעו ועדות ומדינות, מתחו קווים בסרגל על המפה ויצרו גבולות מלאכותיים לחלוטין. אני בעד להוריד את כל הגבולות - לפתוח פה את הכל ושכל האזור יהיה יחידה אחת, בלי הקיצוניים שלהם ושלנו. שכולנו נוכל לשבת יחד, לשמוע מטאל ולשתות בירה. באירופה זה ככה הרי - אין שום בעיה לעבור ממדינה למדינה".
"שים את הדתות בצד, ותראה איך מסתיימות המלחמות. הרי אין הבדל בין האנשים - זורמים פה נהרות של דם על כלום וזה מעצבן אותי. וזו, בסופו של דבר, הצעקה של אראלו".
אראלו תשיק את אלבומה החדש בתאריך 18.2.15, במועדון הגגארין בת"א, עם שלל אורחים מאצולת המטאל בארץ. יהיה קיצוני.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם