תהיה איתנו: ניל יאנג הישראלי עובר לעברית
באלבום החדש "תהיי איתי", גבע אלון חוזר הביתה בשלל מובנים. הוא שר לראשונה בעברית, משדר רוח אחרת ומביא מוזיקה המספרת סיפור אישי ומלא כנות. אה, וכמעט מיותר לציין – מעולה כרגיל
''תהיי איתי'', גבע אלון

עוד כותרות ב-nrg:
• איסור שפיכת זרע לבטלה ירתק גם חילונים
• מחוברים פלוס-מינוס: האם כל הבאזז היה מוצדק?
• סקס בלי פשרות: אסף צפור נוגע היכן שכואב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אנחנו אוהבים לתחום את האמנים שלנו אל תוך תבניות מסודרות ומוכרות. כבר ב"פליינג בייבי" הלהקה הראשונה שלו בתחילת העשור הקודם, שכללה שמות כמו גדי אלטמן (לימים "בוטן מתוק בקרקס") ואיסר טננבאום מ"רוקפור", גבע אלון סומן לא רק על ידי המבקרים אלא גם על ידי כל מי שראה אותו על במה. הווייב שלו הזכיר כבר אז דברים שקורים מעבר לאוקיינוס, השפה האנגלית שבה בחר לשיר לא התקבלה בגיחוך והצליחה לשנות קונספטואלית לא מעט את התפיסה.

במדינה שבה הבחירה לשיר באנגלית תמיד התקבלה כאיזו הכרזת מלחמה על התרבות המקומית, גבע אלון, יחד עם עוד הרכבים שהתחילו לצוץ באותם שנים, היו סוג של עמוד ענן לפני המחנה. אם נרצה לעשות הומאז' לילדות הקיבוצניקית שלו, גבע אלון פילס את הדרך בקרקע הבוצית של המוזיקה הישראלית, עד שבסופו של דבר גם קובעי הטעם בתחנות מיינסטרים כמו גלגלצ לא יכלו להתעלם מהתופעה. במיוחד אחרי הקאבר הנהדר שלו ל–Modern Love של דייויד בואי.
אבל כאמור, המהפך הגבע אלוני אמנם הצליח ברבדים מסוימים ופתח לא מעט דלתות עבור אחרים, אבל בסופו של דבר גם אלון עצמו לא באמת היה יכול להרשות לעצמו לעצור שם. הוא עלה על מטוס כדי לנסות לשכנע גם את האמריקאים לשנות מעט מההרגלים של עצמם, ולתת לבחורצ'יק מקיבוץ מעברות להראות להם איך מחזיקים גיטרה ואיך עושים פולק.
בניגוד לתחום ההיי–טק או גידול פלפלים, במוזיקה הקהל האמריקאי והאירופאי לא ממש מחכה בזרועות פתוחות למוח היהודי שימציא לו פטנטים. מעט מבטא או משחק לא נכון של החוקים, וכל מה שתקבל תהיה חצי שורה נחמדה במגזין המוזיקה על הסולואים שלך, אבל קריירה לא תצא מזה. המסע של גבע אלון היה אמיץ ומרשים, אבל את הלחם והחמאה שלו הוא הבין שייאלץ ללקט בין חדרה לגדרה ולכן חזר הביתה.

מאז ועד השנה האחרונה שימש אלון בית קטן בערבה, ובלשון ריאליטית מזעזעת נגיד שהלך אחרי האמת שלו. רוקנרול, דיסטורשנים, חולצות משובצות, ג'ינס, שיער מתבדר. למרות שחוּזר על ידי כל הברי סחרופים למיניהם, המשיך לנגן שבוע אחרי שבוע בכל מקום בארץ שלבו פתוח לניל יאנג המקומי. יסלח לי אלון ויסלחו לי המעריצים שלו, אבל כל השנים האלו היו רק הכנה לאלבום הנהדר שלו "תהיי איתי" שיצא עכשיו.
אין יותר שבלוני מלהתחיל בתשבחות לבחירה של אלון באשר לשפת האלבום. בלי הרבה משחקי כבוד ובלי הרבה אגו, אלון הניח בצד את טיקט האנגלית שהיה כל כך
למזלו של אלון ולמזלנו כמאזינים, הטקסטים של אלון נהדרים ומרגשים מזן הנהדרות של עמיר לב. סיפור, אווירה, לפעמים אפילו שתיקה שהופכת את כל הטרנספורמציה הזו למשהו שהרבה יותר פשוט לעכל, ומייצר אוטומטית יכולת טובה יותר להתחבר אל הדמות שמאחורי הגיטרה והמיקרופון. בטח כשמי שנמצא שם מספר סיפור אישי וכן כל כך. אבל זה רק ממד אחד ממה שהאלבום הזה באמת. נדמה שכמעט בכל אספקט גבע אלון הבין שצריך להתכוונן מחדש, והכול הרבה יותר מאוזן באלבום הזה. הגיטרות, הסולואים, השירה וההפקה, כולם משדרים רוח אחרת שמחליפה בהצלחה נהדרת את שדות לואיזיאנה בשדות הלא פחות השראתיים של רמת הגולן.
בקרו בדף הפייסבוק של מגזין מוצש
ובואו לבקר גם בדף של nrg תרבות
