ראשי » תרבות » טלוויזיה

"תא גורדין": נמצא ג'יימס בונד הישראלי

סדרה שמחכים לה שלוש שנים צריכה להוכיח את עצמה מחדש, ו"תא גורדין" עשתה את זה בחמש הדקות הראשונות של העונה השנייה עם אחת הסצנות האלימות והמסוגננות שנראו כאן. כל המרכיבים לסדרת ריגול מוצלחת כבר ישנם, אבל עוד טיפה אקשן לא היה מזיק

השאלה הגדולה שעומדת בפתח העונה השנייה של "תא גורדין", דרמת הריגול של yes שעלתה לשידור אמש, היא האם מדובר בטלנובלת קרטון או סדרת מתח ישראלית ראויה לצפיה? אם השאלה הזו מוכרת לכם, זה בטח בגלל ששאלתם אותה גם כשעלתה העונה הראשונה של הסדרה אי שם בתחילת שנת 2012. לצערם של יוצרי הסדרה שנאלצו, כנהוג במסורת היהודית, להמתין כמעט שלוש שנים בין העונות - לא משנה אם העונה הראשונה הייתה טובה, מוצלחת או מותחת, אי אפשר שלא להרגיש את תחושת האתחול מחדש ואת הצורך של "תא גורדין" להוכיח את עצמה, שוב, מההתחלה. וזה בדיוק מה שהיא עשתה אמש בהצלחה.

עוד כותרות ב-nrg:
שקר הסקס: ביזיון הגדול בתולדות התיאטרון הלאומי
אקסודוס - אלים ומלכים: כריסטיאן בייל מכת מצריים
מלחמת דתות: מדריך מזורז לבלגן בעיר הקודש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

בכדי לענות על השאלה מהפסקה הראשונה, העונה החדשה נפתחה בסצינה בכיכובה המחשיד של גילת אנקורי ("רמת אביב ג'"). הליהוק הזה - ספק בדיחה של כותבי הסדרה, ספק של כותב הביקורת - הוביל במהרה לאחת הסצינות המפתיעות, האלימות והמסוגננות בטלוויזיה הישראלית. אנקורי, היא עידית לינוביץ' האחת והיחידה, מצאה את מותה כבר בחמש הדקות הראשונות של הפרק ובכך הוכיחו לנו יוצרי הסדרה שהם לא כאן בשביל המעריצות הצעירות שרק באו לראות את רן דנקר מדגמן ריגול. הם כאן בשביל למתוח את קצה גבול תקציב ההפקה לטובת סדרת מתח קצבית ומהנה.
 
אתם תרצו לזלזל בה, אבל "תא גורדין" מוכיחה את עצמה בתור סדרת מתח לגיטימית ששומרת על אמינות, חכמה ומפתיעה. העונה נדמה כי הדמויות הבוסריות הבשילו, העלילה הרוחבית הושחזה והוכנסה להילוך מהיר. יוצרי הסדרה עשו את שיעורי הבית שלהם והפרק שילב כמעט את כל המרכיבים של סדרת ריגול מוצלחת - סודות חשוכים, בריתות נסתרות, תסריט מחושב עד לפרטים הקטנים, התקפי פרנויה, עריכה שמשאירה אותנו פעורי פה בכל פעם שדמות נוספת מצטרפת לסצנה ואפילו אמירה נגד המדינה שזורקת את גיבוריה לכלא. החלק היחידי בו הסדרה מתקשה להדביק את הפער הוא זה הנוגע לסצנות האקשן, שנעדרות כמעט לחלוטין ומשאירות זמן מסך בעבור אינטריגות בתוך ארגון השב"כ. אילו אמנם מעניינות וכתובות היטב, אבל החשש הוא כי במוקדם או במאוחר רק דיבורים בלי משחקים יהפכו את העונה לברברת מתמשכת.

לטובת הסדרה, צוות השחקנים המוכשר עוזר לנו להתעלם מהיעדר האקשן (ואפילו מתפאורות הקרטון שמפציעות לעיתים רחוקות) וכותבי הסדרה עשו עבודה טובה

 גם בפיתוח הדמויות לעונה החדשה. אייל, בובה על חוט בעונה הקודמת (וגם ככה דנקר חמוד מכדי שנאמין ליכולות הריגול שלו), עומד במרכזו של קונפליקט מרתק, לאחר שהמדינה והמשפחה בגדו בו. לצידו של דנקר, על ספסל החתיכים, נמצאים אביב אלוש ("להיות איתה") ששב לגלם את דמותו של סוכן השב"כ אופיר עם לוק שמזכיר מדי את האופה מבת-ים, והרכש החדש של העונה - אנחל בונני, בליהוק כמעט גאוני בו הוא מגלם רוצח שכיר ארגנטינאי.

גם המרגלות הלוהטות חוזרות אלינו. הלנה ירלובה ("חמש שעות מפריז") בתפקיד קפוא, מצמרר ומרגש של האם המרגלת, והתגלית האמיתית – נטע ריסקין ("שטיסל"), בתפקיד האחות הפסיכופטית שאי אפשר שלא לאהוב. ההבעה הריקה על פניה של נטליה גורדין שמתחלפת בין רגע כשעליה להתחזות למישהי אחרת, הופכת אותה למטילת אימה, דמות מלחיצה ומשובחת - בדיוק כמו שהנבל הקלאסי צריך להיות - שהופכת את קרב המוחות בעונה הזו למעניין ומותח. כך "תא גורדין" מנצחת את כל המכשולים והמגבלות שבדרך - היא אינה מסתמכת על הגימיק בלבד אלא מתאמצת, כל פעם מחדש ולמרות הכל, להראות לנו שעם המון השקעה, עלילה נבונה ודמויות מרתקות, אפילו רן דנקר יכול להיות ג'יימס בונד הבא.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...