דוקו בלי דוקו: "אמן השכנוע העצמי" לא משכנע
סרט דוקומנטרי על אמן שלא מעוניין להיחשף אלא רק באמצעות יצירתו הוא אתגר גדול מדי, גם כשמדובר ביוצר מסקרן ומוכשר כיהוא ירון. הדוקו "אמן השכנוע העצמי" מאפשר הצצה דרך חריץ לחייו, אך מי שמעוניין באמת להכיר את האמן מומלץ שייגש לחנות התקליטים
מדלג בעליצות מדחי אל דחי
נופל בצורה כל כך מעוררת קנאה
מכוון ופוגע בכל המטרות האבודות
זה כל כך עצוב
וזה כל כך יפה
וזה לא אמיתי"
(מתוך "המיתוס שלך")
עוד כותרות ב-nrg:
פושרז: הורים חסרי אחריות, ילדים נטולי כישרון
דרך האמנות: הצצה לחייהם של נשאים וחולי איידס
רפי איתן לא מתחרט: על הצורך האנושי באנושיות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אפשר לאהוב את היצירה שלו, אפשר גם שלא, אבל אי אפשר להתעלם מיהוא ירון. מהטקסטים העוצמתיים, מהלחנים של הבלוז המקאברי, מהמלודיות העדינות שמתנגשות חזיתית אחת בשנייה פעם אחר פעם.
- יהוא ירון: אלבום השנה תשע"ג
ירון - למי שלא מכיר, זה הזמן - הוא מוזיקאי בסצינת האינדי הישראלית, אבל אפשר כבר להכתיר אותו כמלך מוזיקת השוליים. החל מהופעות רצפה אינטימיות בלבונטין 7, דרך מופעי השקה מרשימים בבארבי ועד לחוויות הבלתי נשכחות מפסטיבל אינדינגב, ירון חודר ללבבות בקלות עם שירים חשופים וכואבים. המילים של ירון לעיתים כה כנות ומפתיעות, שלא ברור האם מדובר בזמר, משורר או נביא זעם.
"את שלחת עורב עם פתק
והבוקר הוא חזר
הנוצות שלו נשרו
והמקור שלו נשבר
לפחות הוא כנראה מסר את הפתק"
(מתוך "בצד הזה של השמים")
כשנה וחצי לאחר יציאת אלבום הסולו השני של ירון, "אמן השכנוע העצמי", שודר אמש בערוץ yes דוקו סרטה של מיה זיידמן אשר עקבה אחר ירון בזמן תהליך העבודה המתוח על האלבום.
זיידמן ניסתה ללכוד את דמותו העוצמתית של ירון, האמן המיוסר האלטרנטיבי. הבעיה היא שדמותו גדולה מכדי שסרט קצר, סוג של מאחורי הקלעים, יוכל להכיל אותה, ולמעשה נראה כאילו כל הסרט מנסה הבמאית להדביק את הקצב עם העולם המסחרר שמתחולל בתוך ראשו של ירון, שר עם העיניים עצומות בתוך הרגע ובתוך המילים, חסר בטחון לעיתים לגבי יכולותיו ולעולם לא מוכן להתפשר עד שימצא את האמת האבסולוטית שלו. הנסיון ללכוד את המאבקים הפנימיים והיצירתיים האלו לתוך סרט הוא כמעט חסר ערך שכן היצירה הסופית - האלבום בעצמו - היא גם הדרך וגם התוצאה להבנת דמותו של ירון.
"תרימי את היד שלך
למדוד לי את החום
אל תהי כל כך מודאגת
אני חולה כמעט שנתיים
במחלה שלא קיימת
ואם זה רק בראש שלי
זה לא מדבק"
(מתוך "בכלל לא אמיתי")
הסרט מספק הצצה לתהליכים האישיים שעבר ירון בזמן העבודה על האלבום, החל מהתמודדות עם מחלת הטרשת הנפוצה, ובמקביל ההכנות ללידת התינוקת הראשונה שלו.
ירון מוכיח את המסירות שלו ליצירה, ורק ליצירה, שכן הוא מסרב להשתמש בסיפורו האישי על מנת לשווק את אלבומו בצורה רכילותית. על כן ירון סגור בפני המצלמה והסרט לא מצליח לספק איזושהי הצצה עניינית באמת לתהליך היצירה האישי או לספק זווית מעניינת לתהליך היצירה השלמה. הרי יהוא ירון הוא לא ביונסה, בעלת מכונת יחסי הציבור המשומנת שהפיקה בעבורה סרט דוקומנטרי כדי להציג את חייה "האמיתיים" של כוכבת העל, וכמובן שאין לו שום צורך בכך - הדבר היחידי שחשוב עבורו הוא היצירה העצמה.
"אני כועס אבל אני
אמן השכנוע העצמי
אני מרצה בבתי ספר
ואני לא מתחרט על כלום
אני לא מתחרט על כלום
שעה ביום אני עובד
על לא להתחרט על כלום"
(מתוך "מאורת הנחשים"/יהוא ירון)
זהו הרי הבסיס של אישיותו מושכת תשומת הלב של ירון – אמן אמיתי ולא כוכב שצריך לספק דרמה. הסרט מספק את ההצצה המתאפשרת לחייו של האמן האלטרנטיבי שיושב בסלון ביתו בתל אביב כדי לעשות חזרות, צנוע ושלם עם מילותיו, אך האמת היחידה שמעניינת וחשובה בוקעת בלי היסוס מתוך יצירתו. ירון הוא הרי אמן השכנוע העצמי, כפי שקרא לאלבומו וכפי שאמר בעצמו בסרט - אמן מלא במודעות עצמית, חכם וביקורתי שמוביל את עצמו לכתיבה כנה ולחשיפת כל איבריו המדממים בתוך שיריו ומנגינותיו. הסרט שעוקב אחריו הוא חביב כיומן הפקה, אבל את המסע האמיתי אל תוך נפשו של האמן תוכלו למצוא רק איפה שתוכנן שהם יהיו: בתוך שיריו של ירון. ואותם אתם פשוט לא רוצים לפספס.
הסרט זמין לצפייה ב-yes VOD (והאלבומים בחנויות הדיסקים המובחרות)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם