ראשי » תרבות » טלוויזיה

יותר מתמיד: למה כדאי להתחבר ל"מחוברים"?

עזבו אתכם מהבן של והבת של, הליהוק הנוכחי של "מחוברים" מצדיק צפייה גם עבור מי שסלד ממציצנות הפורמט בעונות הקודמות. הגדולה של העונה הנוכחית היא בהשתקפות שלנו בדמויות, והפעם נדמה שהמרחק בין הקהל לדמויות על המסך קרוב במיוחד

הגדולה של תכנית כמו "מחוברים" היא שהיא נותנת לך זרקור על החיים שלך, הזדמנות להזדהות כמעט בלתי אמצעית עם ריאליטי דוקומנטרי, לא עם חיילים בשירות האח הגדול. בדרך כלל לא יוצא לנו לעסוק לחטט בנפש שלנו, אבל כשאנחנו מול המצלמה, אין לנו ברירה. אמנם אנחנו מאווררים את הנשמה, הקרביים והטחול שלנו מול כל העולם ואשתו, אך קודם כל מול עצמנו, והנה, כבר המרחק בין הדמויות המפורסמות על המסך לקהל הצופה בבית מטשטש.

עוד כותרות ב-nrg:
 • מי הגיע להשקת העונה של מחוברים?
 • מחוברים פלוס: ילדים זה שמחה?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

באופן אישי, אני חייב להודות שפחות נהניתי מהעונות הראשונות של "מחוברים", חשבתי אז שהבאזז לא לגמרי מוצדק. העונה הקודמת, לעומת זאת, הראשונה שהוסיפה את הפלוס שהוסיף המון, סחפה אותי בלי לקחת שבויים.

הפלוס של העונה הקודמת נדמה כמושל במצלמה גם בעונה החדשה של הסדרה, בעיקר בזכות ליהוק מבריק, כמעט לגמרי. עדי שילון, הבת של דן, מצטיירת מהפרקים הראשונים כמי שעדיין יונקת משדי הוריה. למרות גילה (26) שילון לא משתחררת לעצמאות כלכלית, חותמת על דירה חדשה שכמובן ההורים משלמים את השכירות עליה, וכועסת על אביה שעדיין לא העביר לחשבון שלה את דמי הכיס החודשיים. אה, היא גם מחפשת אהבה בברים, כי איפה עוד אפשר למצוא אהבה?

• אם מישהו יכול, זה יהודה לוי
• פינק פלויד חוזרת לפסגה

ליאור דיין, שבקסם שלו נשביתי כבר בעונה הקודמת, מתמודד עם משמעות החיים, חיים ומוות, ליתר דיוק, מג'נגל בין פאנלים בטלוויזיה, כתיבה, תכנית ברדיו, טור קבוע בעיתון ומה לא. לא נרחיב את היריעה עליו, אני די משוכנע שהוא ידע גם העונה לנפק לנו סיפורים מעניינים. עדיין, בכל דיאלוג שלו, בא לך פשוט להיכנס לטלוויזיה ולתת לו חיבוק, להגיד לו שהכל יהיה בסדר.

אורלי וגיא, הזוג, שהם בערך כמו ביורק הזמרת, או שממש אוהבים או שממש לא אוהבים (אני בצד של האוהבים), מנסים להיכנס להיריון ולהביא ילד משותף. כאן נכנס האלמנט הפורנוגרפי עם חדירה של ממש לפרטיות, בסצנה של שאיבת הביציות והכישלון בכך. לא נעים לצפייה, ובכל זאת, לא מעט צופים התחברו למתרחש בחדר הלידה ואף הזילו דמעה.

לדניאל אסייג, עוד בן של, אבל לא רק בן של, יש סיפור מעניין בזכות עצמו לגמרי. 

אני באמת לא מצליח להבין אנשים שמביאים ילדים לעולם ולא שמים אותם בראש העדיפות שלהם, בשביל מה? (ע"ע קרולין לנגפרד, אמא של ליאור דיין, לה התוודענו בעונה הקודמת), אמא של דניאל לא רוצה קשר איתו, הוא טס עם משפחה (אם אפשר לקרוא לברמנית השיכורה שהוא נשוי/היה נשוי לה, משפחה) בתקווה להפיח רוח חיים בקשר שלא היה להם, עם בנו המתוק, אושר. רואים שדניאל באמת מנסה, גם לתת לאושר את מה שלא היה לו, וגם משתוקק לאהבה מצד אמו. כשאתה הופך להיות הורה בעצמך, מתעורר בך צורך לקשר עם ההורים שלך, גם אם הם פגעו בך. דניאל, סך הכל בן 21, נושא עול כבד על כתפיו. הרמתם גבה בנוגע לליהוק שלו? מתברר שמדובר באחד הליהוקים החכמים בתולדות הסדרה.

ולבסוף, דרור רפאל, שעד התכנית היה "נו, זה שהוא החצי של שי", עוזב את אשתו לטובת רומן עם גבר, סיפור שיגולל במהלך העונה. הוא מגיע כל יום לבית של ושל אשתו ומקבל את הילדים, מכין להם צהריים, חשוב לו להיות חלק מהחיים שלהם. הקשר שלו ושל אשתו מוזר ומסקרן. כמו משחק קלפים טוב, דרור בפרקים הראשונים שומר את האסים שלו קרוב לחזה.

האם כדאי לצפות? בפירוש כן. לא רק שהפרקים ערוכים בצורה מעולה כמו תמיד, הפעם גם הנושאים שמעסיקים את הדמויות המצולמות מעניינים מאי פעם, בפורמט שמגיש את התוכן באופן מזוקק, ישר לוריד.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...