"עד עצם היום הזה": אל תבנו על הפי אנדינג
שילוב עולם האגדות האפל והמרתק עם המאה ה-21 עבד לא רע במשך שלוש עונות רצופות, לפחות עבור מי שנשבה בקסם הבידורי של "עד עצם היום הזה", אבל אם לא יתקיימו בהמשך העונה החדשה שינויים משמעותיים, אפילו אבקת פיות לא תצליח לסדר אותה
לאורך שלוש עונותיה הראשונות שילבה הסדרה אדפטציות מקוריות לאגדות שכולנו מכירים (מ"שלגיה ושבעת הגמדים" ועד "היפיפייה הנרדמת"), כשהשאלה הבולטת היא איך אנחנו אמורים לקחת את האגדות ברצינות כעת, כשכבר התבגרנו וגילינו שבעולם האמיתי אין נסיכות, נסיכים ומוסר השכל? "עד עצם היום הזה" משלבת בין התמימות שכבר איבדנו מאז לבין ההכרה כי במציאות אבק פיות לא מסדר את הכל, ובשביל ליהנות ממנה אין ברירה אלא למצוא את הילדה הפנימית שמסתתרת בתוכנו וממתינה לנשיקה של אהבת אמת שתעיר אותה מתרדמת. מי ידע שהיא מסתתרת שם בכלל.
עוד כותרות ב-nrg:
בכורה: האינדי הישראלי לא מפסיק להפתיע
גט ממשיך לגרוף פרסים ברחבי העולם
עם תפילין וכיפה: מצווה לשמוח באינדינגב
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
העונה החדשה, שעלתה אמש בערוץ yes Drama, הגיעה עם קידום אגרסיבי כשבמרכזה עיבוד לסיפור אגדה לא כל כך נושן, הישר מסרט האנימציה המדובר של דיסני "לשבור את הקרח" (Frozen), שיצא לקולנוע רק לפני שנה (וכן, אתם מכירים אותו. ב-3 מילים: Let it Go). הסרט המקורי הציג את סיפורה של אלסה, המלכה בעלת היכולת להפוך כל דבר שהיא נוגעת בו לקרח, והפך ללהיט מסחרר בעיקר בגלל ששבר
על פי הפרק הראשון בעונה, לא ממש - וחבל. התחושה היא כי סיפור הקרח הודבק בכוח על עלילת העונה החדשה, יותר כתעלול שיווקי מאשר כעלילה מעניינת שתפתח את הסדרה למקומות חדשים. נראה כי הכותבים פחדו להתעסק עם הבייבי של דיסני, ולכן במקום להכניס טוויסט לסיפורה של אלסה, מדובר בלא יותר מגרסת לייב-אקשן לסרט עצמו, אבל המעבר מהאנימציה למציאות לא עובד - החל מהסלעים המתגלגלים שהופכים להיות טרולים (יש דברים שעדיף להשאיר מצויירים), ועד לדמותה של אנה האחות הקטנה, שהייתה מקסימה וחיננית בסרט, אך בסדרה הופכת להיות מעצבנת ומעיקה. אפשר רק לקוות שלכותבי הסדרה יש עוד כמה קלפים בשרוול, שכן בקרוב תצטרף לעלילה דמות שדווקא לא הופיעה בסרט המקורי - מלכת הקרח המרושעת, בגילומה של אליזבת' מיטשל (ג'ולייט מ"אבודים"), ואולי אז יצליחו המסרים המעניינים מ"לשבור את הקרח" להשתלב עם נושאים דומים בהם עוסקת "עד עצם היום הזה".
אחרי הכל, "עד עצם היום הזה" אמנם אינה איכותית במיוחד, אבל עד כה היא לפחות הצליחה לספק בידור פשוט ששילב בין סצינות פנטזיה ואקשן לרומנטיקה קיטשית ומתוקה. הקסם הזה של הסדרה לא מסתדר עם האווירה הכבדה שאפפה את פרק הפתיחה, אך עדיין לא נואשנו, שכן הדמויות הנוספות שיגיעו בהמשך העונה נראות מבטיחות, וגם עלילתה של רג'ינה אמורה להתפתח בצורה מעניינת, כשהשנה היא תנסה להעניק לנבלים את "הסופים השמחים" שלהם באגדות, ולשנות את פני הגורל. העיסוק החוזר בשאלת ההאפי אנדינג שהסדרה מציבה מיומה הראשון מצליח לעניין כל פעם מחדש, שכן הוא סותר את כל מה שאנחנו מכירים מעולם האגדות הקיטשי.
"עד עצם היום הזה" אמנם לא מבריקה או גאונית, אך לכל אורכה היא משתמשת בדמויות אייקוניות כדי לשבור את המוסכמות התמימות שעליהן גדלנו, בעזרת אווירת פנטזיה שמתחילה ב"היה היה פעם", אבל אף פעם לא מסתיימת באושר ובעושר עד עצם היום הזה.
"עד עצם היום הזה", ימי שלישי, 21:15, yes Drama וב-yes VOD
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם