מלכה עירומה: מחאה נשית בפסטיבל ישראל

מופע מוזיקלי חדש מורכב משירים על עולם נשי אמיתי אך מושתק: מהמחזור הראשון, דרך טיפולי הפריה, הגדלת שדיים, הטרדה מינית, רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה, הדרה ועד קריירה מול משפחה. ראיון עם המנהלת המוסיקלית רונית רולנד

מתוך ''מלכה עירומה'' דין אהרוני

הדרת נשים, תופעה חולה שפשטה בשנים האחרונות בישראל, מבוטאת כהלכה בשיר "עזרת נשים", מאת אגי משעול, אחד השירים המרכזיים במופע המוסיקלי היחודי "מוחות – שירת נשים בישראל" של קבוצת התיאטרון הירושלמי, בבימויה של גבריאלה לב, שיועלה בשבוע הבא בפסטיבל ישראל.

על הבמה בבית מזי"א בירושלים יושרו ויוצגו שירי מחאה נשיים הנוגעים בתחומים רבים בחיי אשה, החל מהמחזור הראשון, דרך טיפולי הפריה, הגדלת שדיים, הטרדה מינית, רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה, אשה מזרחית מול החברה, אשה מול העולם הגברי, קריירה מול משפחה, ועד זקנה, כוח, חולשה ועוד.

הטקסטים הנוקבים של המשוררות הבולטות בישראל, (יונה וולך, אגי משעול, רוחמה וייס, סיגל בן יאיר, ענת לויט, חדוה הרכבי ואחרות), לקוחים מתוך האתנולוגיה "מלכה עירומה" בעריכת דורית וייסמן (הוצאת הקיבוץ המאוחד), כפי שבחרה אותם גבריאלה לב, שהיא גם הבמאית של קבוצת התיאטרון הירושלמי.

רונית רולנד צילום: דין אהרוני

"הלחנת השירים, כמו גם המוסיקה המלווה את המופע, היא בימתית ועכשווית. היא משלבת שירה, תיאטרון ומוסיקה, עם אלמנטים של מוסיקה שחורה וטראנס, תוך שימוש בכל הכלים, במטרה ליצור נופך מעודכן, ולא שירה קלאסית שנשארת מאחור", מסבירה רונית רולנד המנהלת המוסיקלית של המופע וכותבת הלחנים לשירים.

"יש משהו נועז ופרובוקטיבי במופע הזה. גם בזכות השירים שנוגעים בעולם נשי אמיתי אך מושתק, נושאים שלא מרבים לדבר עליהם  או בתקשורת וגם לא בשיח נשים בינן לבין עצמן", מוסיפה רולנד.

"...ד"ר זִילְבֶּרְשְׁטַיְן / אֵינוֹ זוֹכֵר אִישׁ אֶלָּא אֶת יְלָדָיו
מְטֻפְּלוֹתָיו גּוּף אֶחָד / לֵב אֶחָד, פֹּת אַחַת פְּתוּחָה לִצְעָקָה /
ד"ר יֶפֶת צוֹחֵק, "גַּם קִיר יָכוֹל לְהִכָּנֵס הַיּוֹם לְהֵרָיוֹן". ד"ר בָּאוּמָן רוֹשֵׁם אִיקַקְלוֹמִין, שָׁלשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, גְּלוּקוֹמִין פַּעֲמַיִם, זְרִיקָה אַחַת אַחַר הַצָּהֳרַיִם / מִזְוְדוֹת גּוּפִי הוֹלְכוֹת וּכְבֵדוֹת".

(לקסיקון הפריון, ענת לוין)

מוחות צילום: דין אהרוני

לכתבה לקראת עליית המופע התראיינה רולנד מברלין, אליה נסעה בעיצומן של החזרות, על מנת להשלים את הקלטתו של קליפ לאחד משירי האלבום החמישי שלה "סימני מרחק", שנעשה בשיתוף פעולה בין לונדון לתל אביב עם המוסיקאי גיל לואיס. בנוסף היא גם עבדה על המופע, פרויקט שמרגש אותה מאוד. "זו פעם ראשונה שלי בפסטיבל ישראל. זה כבוד גדול", אומרת רולנד בגאווה.

"כל אשה חוותה לפחות אחת מהחוויות הקשות שמובאות במופע: אם זו הטרדה מינית מול הגניקולוג, גירושין, או הדרה. אז נכון הדבר, מצבן של הנשים היום טוב יותר בהשוואה לעבר, אבל עדיין יש לעשות הרבה עבודה פנימית, שלא נבוא ממקום קורבני אלא מתוך עמדה של כוח", אומרת רולנד ומוסיפה - "כמוסיקאית אשה אני נמצאת תמיד במיעוט בתחום זה, שכן עדיין רוב המוסיקאים הם גברים. אבל אני בהחלט לא קרבן, אני באה לעשייה מתוך הערכה עצמית  גבוהה דיה, אני מאמינה שאני לא פחות טובה מהם ומשתדלת לקחת מה שאפשר".

לאיזה שיר במופע התחברת במיוחד?
"אחד הרגעים החזקים על הבמה מתרחש עם השיר "ברכת גירושין'. המשוררת רוחמה וייס עשתה פראפרזה על ביטוי הנאמר על ידי הדיינים במשפט הגירושין: 'הרי את מותרת לכל אדם' וכתבה שורות מאד חזקות משלה: 'הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לִישִׁיבָה עַל מַדְרֵגַת אֶבֶן אוֹצֶרֶת קֹר, בְּחֹם הֶהָרִים הָאֵלֶּה / בִּבְגָדִים שֶׁל אֵשֶׁת מִשְׂרָד / מֻתֶּרֶת לְלַקֵּק אֶת שְׁאֵרִיּוֹת הָרֹטֶב מֵהַצַּלַּחַת / מֻתֶּרֶת לֶאֱהֹב אֶת כל מַה שֶּׁאַתְּ עוֹשָׂה / הֲרֵי אַתְּ מֻתֶּרֶת לְעַצְמֵךְ'.

"בכלל, הנרטיב של המופע הוא על אשה וציפור. אשה שרק לומדת לעוף, אשה שיודעת לעוף, אשה בכלוב ('ציפור מה את מזמרת / מישהו אחר מזמר מגרונך' – 'בעיית זהות' מאת יונה וולך).
אני מאד  מזדהה עם זה. מילדות אני מחפשת את הקול שלי, האישי, היחודי".

רולנד היא בוגרת בית הספר "רימון" ו"ברקלי" שבבוסטון. בילדותה נחשבה לילדת פלא, היא הופיעה בפסטיבל שירי ילדים עם השיר "פו הדוב", אבל בעקבות הלחץ שהופעל עליה לשיר היא בחרה להסתגר ולדבריה אף חלתה, ובמשך שנים רבות מיאנה לשיר. והתמקדה בנגינה. "הכוכבות לא דיברה אלי" היא אומרת.

היום היא כבר אינה חוששת להביע את קולה ולספר את הסיפור האמיתי שלה ואף כתבה על כך את השיר "הסיפור שלך" הכלול במופע. בין יתר עיסוקיה, היא מלחינה מוסיקה לסרטים, כשהאחרון שבהם "תקופת מבחן" מאת אביגיל שפרברג, שזכה השנה, במקום ראשון בפסטיבל "דוק אביב" .

פסטיבל ישראל ה-53 שנפתח בשבוע שעבר, יימשך עד ה-20 ביוני, בניהולו של יוסי טל גן. יעוץ אמנותי: משה קפטן.

גם השנה יתפרש הפסטיבל בחללים ובמקומות שונים בירושלים ובהם התחנה הראשונה, בריכת הסולטן, עין כרם, מוזיאון ישראל, בית מזי"א, מכון הרטמן, ז'ראר בכר, ימק"א בנייני האומה ותיאטרון ירושלים.

"מוחות – שירת נשים בישראל", קבוצת התיאטרון הירושלמי
המופע יועלה בתאריכים 9-10-11 ביוני
בבית מזי"א, מסילת ישרים, 18 ירושלים