ראשי » תרבות » ספרותגלוש ב - nrg מהסלולר

חנוך ברטוב שוב פורש כנפיים

בלתי ניתן להתעלם מההיבט האידיאולוגי בזכות הציונות של חנוך ברטוב ביצירותיו. הוצאתו המחודשת של "שש כנפיים לאחד" מומלצת לקריאה ללא עמדה שיפוטית, אלא מתוך סקרנות אנתרופולוגית

פרופ' אבנר הולצמן ועורך 'הספרייה החדשה' מנחם פרי, החליטו בשנה שעברה להוציא לאור מחדש את כתביו של הסופר חנוך ברטוב. הולצמן, שבזכותו טקסטים רבים ונשכחים יצאו לאור במהדורות מוערות (לרבות כתבי ביאליק וברדיצ'בסקי), חתום עתה גם על הוצאתו של הרומן "שש כנפיים לאחד" שכתב ברטוב בשנת 1954, יצא לאור במהדורה נוספת בספריית "מעריב" עם אחרית דבר של הסופר עצמו בשנת 1988, ועתה נוספת לו גם אחרית הדבר הנפלאה שכתב הולצמן.

עוד בתרבות:
"מקום בגן עדן": עידן חדש בקולנוע הישראלי
מה הופך את נעם רותם ליוצר כה מוערך?
תחנות התרבות של דורית ראובני

ברטוב, שבאוגוסט האחרון חגג את יום הולדתו ה-87, נולד בפתח תקוה להורים ילידי פולין. הוא התגייס לצבא הבריטי, לחם במלחמת העצמאות, למד היסטוריה ותולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית והתיישב לכמה שנים בקיבוץ עין החורש של השומר הצעיר. העובדה הזאת חשובה. את סיפורו הראשון פירסם בשבועון העברי "הגלגל", שערך הסופר והעורך הנשכח דב קמחי. במרוצת הזמן עקר לתל־אביב, שינה את שמו מהלפגוט לברטוב, עבד בעיתון "למרחב" עד שזה אוחד עם "דבר" בשנת 1971 ואחר כך היה חבר מערכת "מעריב". בין שלל הפרסים בהם זכה, ניתן למנות את פרס ישראל לספרות לשנת 2010 ופרס ראש הממשלה ארבע שנים קודם לכן.

עד כאן הביוגרפיה. עולה השאלה מדוע להוציא עכשיו מחדש את כתביו. הרי "ימי ציקלג", אחד האפוסים הגדולים ביותר בתולדות הספרות העברית החדשה שנכתב על־ידי ס' יזהר (שלחם גם הוא במלחמת העצמאות), לא זמין בחנויות הספרים. בין שאר ההבדלים שניתן למנות בין "ימי ציקלג" לבין "שש כנפיים לאחד" הוא העובדה שבניגוד לספרו של יזהר, העוסק לחיוב ולשלילה בדור תש"ח, הרומן של ברטוב מעמיד במרכזו את העולים ניצולי־השואה. העיסוק בשואה ובניצולים הוא הרבה יותר פופולרי כיום מאשר העיסוק בלוחמי מלחמת העצמאות. בעוד שבשמאל הואשם יזהר עם צאתו מחדש של "ימי ציקלג" בשנות ה־80' שהוא מפאר מדי את דור תש"ח ואף מעודד את הצעירים לצאת למלחמה (הבל ורעות־רוח, כמובן), הרי שהרומן של ברטוב לא זכה לביקורות שליליות כאלה (יזהר אף זכה תחילה לביקורת מימין כשהואשם באנטי־ישראליות, רחמנא ליצלן). "שש כנפיים לאחד" חובק על־ידי התנועה שבה היה חבר קיבוצו של ברטוב, השומר הצעיר, זכה לדברי־הלל ב"על המשמר", ביטאון מפ"ם, וזמן לא רב לאחר צאתו לאור כבר זכה בפרס אוסישקין.
 
אין טעם לעסוק בסיפור המעשה הנפלא של ברטוב שכולל דמויות כמו ניצול השואה נוח קלינגר שהיה לסנדלר, המורה האלמנה רקפת, ניצול השואה הזקן גליק שנוטל תחת חסותו צעירה הרה אותה מצא בתחנת רכבת ועוד. מדובר ברומן הראשון שעסק

בכנות שובת־לב בניצולי השואה וביחס שנוצר בינם לבין החברה הצברית שהחלה מתרקמת בארץ. לכן, ראוי שספרו של ברטוב יזכה במהדורה חדשה ונאה מהסוג שהתקינו פרי והולצמן. עם זאת, אין להתעלם מההיבט האידיאולוגי: הבסיס ליצירת ברטוב הוא הגנה על העמדה הישנה של הציונות הסוציאליסטית בזכות כור ההיתוך המוקע והמושמץ. זו עמדה ציונית קלסית החותרת תחת הפוסט־ציונות הרוחשת באקדמיה וזו הסיבה העיקרית והטעם להוצאתו לאור: פעולה שכנגד, אמירה אידיאית ברורה בזכות הציונות. כן, נעשו טעויות. אך בחשבון הסופי, המפעל הציוני איננו ביטוי לדיכוי ולניסיון להכניס תחת מכבש אחד תרבויות שלמות; החברה שהתהוותה כאן, למרות כל הקשיים והשגיאות והדיכוי החריף של ניצולי השואה והמזרחים, מבטאת עדיין את הנס שבהקמת מדינת היהודים.

אלה אשר מעוניינים בהשחרת המפעל הציוני, לא יקראו לא את יזהר ולא את ברטוב. אולם אלה המעוניינים לדעת כיצד התייחסה הסיפורת של ראשית שנות המדינה לחברה המתהווה כאן, בלי לנקוט עמדה שיפוטית מדי אלא מתוך סקרנות אנתרופולוגית, ימהרו לרכוש את "שש כנפיים לאחד".

חנוך ברטוב, "שש כנפיים לאחד", הוצאת הספריה החדשה

היכנסו לדף הפייסבוק של nrg תרבות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...