שב לביתה: שם טוב לוי במחווה לדליה רביקוביץ'
הוא לא אינטלקטואל שקורא שירה לפני השינה, אבל בכל זאת מחפש תירוצים להלחין שירי משוררים בלי להוזיל את הקונספט. לקראת הופעתו במסגרת "פסטיבל אישה", שם טוב לוי נזכר במפגשים עם דליה רביקוביץ' ובעבודתם המשותפת
עוד בתרבות:
כל ההתמכרויות של אמיר דדון
הסופר שתחבבו ב-90 שניות או פחות
העצמה נשית בביקיני
"יש חשיבות וגם ערך אמנותי ותיעודי ששירים של דליה רביקוביץ', משוררת בסדר גודל כזה, יקבלו עוד איזו תזכורת", אומר לוי. "אני בחלק הקטן שלי אבצע שני שירים.
שם טוב לוי רענן כהן
"השיר השני לקוח מתוך ספר שירים שלה שהלחנתי, ונקרא 'צער הלילה'. זה שיר פחות מוכר. שהלחנתי אותו כבר ב-1976 והוא שולב באלבום הסולו הראשון שלי, 'מצב רוח', שהוא אחד האהובים עליי ביותר מבין עבודותיי. הוא לא נמכר כמעט בכלל, לצערי, אבל אני מחשיב אותו להכי טוב שלי. קוטנר חרש אותו בזמנו בגלי צה"ל.
"'צער הלילה' הוא בעיניי שיר בעל ערך אמנותי רב, ויש בו גם המון אתניות. פעם דליה שאלה אותי למה הלחנתי את השיר הזה עם מוזיקה בעלת ניחוח מזרחי ואתני קצת, ואמרתי לה שאני לא יודע, ושזו המוזיקה שבאה לי מההשראה של המילים. זה היה כבר אז, בשנות ה-70, והנה בשנים האחרונות אני הרי עושה מוזיקת עולם (עם האנסמבל שלו – נ.מ) ומופיע גם עם השיר הזה.
"בזמנו הבאתי את התזמורת הערבית של רשות השידור, של זוזו מוסא, לנגן את השיר הזה בתקליט, שלצורך נגינה בו גם הזמנתי כגיטריסט את יצחק קלפטר (לימים הם יחברו יחד להרכב "צליל מכוון" – נ.מ). זו הייתה הפעם הראשונה שנפגשתי איתם. לנגן הקאנון המצוין שלהם קראו אברם והוא היה עיוור. הייתי צריך לגעת לו בכתף כשמגיע הרגע שהוא צריך לנגן. הוא לא ראה, ניגן בלי תווים ולמד הכול דרך האוזן. אלה היו דרכי העבודה אז, שונות לחלוטין מהיום, הם נתנו לי מחמאה, על כך שזה אותנטי. הייתי מבסוט מזה ומהתוצאה שיצאה בסוף. מוזיקאים מאוד מעריכים את השיר הזה, אבל הוא לא מושמע הרבה ואני לא יודע אם הקהל הרחב מכיר אותו. בטקסט יש משהו ערטילאי, פנטזיונרי".
לוי, 64, מלחין, פסנתרן, חלילן, בעל קריירה ארוכה ומפוארת שכוללת אלבומי סולו, עבודה עם מבחר האמנים כאן, חיבור מוזיקה אינסטרומנטלית, פסקולי סרטים ומה לא, מגלה שהוא השתמש בראשית דרכו המוזיקלית אך ורק בשירי משוררים, בהם גם של לאה גולדברג. "התעסקתי בחומרים של משוררות ומשוררים כי לצערי לא ניחנתי בכישרון לא של משורר ואפילו לא של פזמונאי. אין לי כישרון כתיבה מי יודע מה, אז חיפשתי כל הזמן טקסטים שאוכל להלחין", הוא נזכר.
"הגעתי לתל-אביב מרחובות ולא הכרתי עדיין כותבים, ופתחתי ספרי שירה כדי להלחין. אני לא אינטלקטואל כזה שקורא שירה כל לילה לפני
יש עוד אנקדוטות מהמפגשים שלך עם דליה רביקוביץ' שאתה יכול להיזכר בהם?
"זו הייתה חוויה אישית להיפגש אצלה בבית. היא הייתה משוררת גדולה ואני איזה מלחינון מתחיל כזה. והיא ניאותה להיפגש וגם לשנות משהו בטקסט של 'שובי לביתך', לעגל פינות, שזה יישב טוב עם המוזיקה. היו לנו ידידים משותפים, משה אלחנתי ואשתו תרצה יובל, שעשתה תוכניות באוניברסיטה המשודרת בגלי צה"ל וכבר איננה איתנו, לצערי. דליה הייתה חברה שלהם וכך פגשתי אותה אצלם בבית פעם או פעמיים. לא ניהלתי איתה שיחות מעמיקה, לא היה לי הרבה מה להגיד אז לעולם, אלא רק דרך המוזיקה. והיא הייתה אישה יפה, בעלת יופי עמוק, שבא לך לצלול לתוכו. היה לה יופי רטוב. והיא גם כתבה כאלה דברים ובצורה הזאת, עם שפה בעלת עושר, עומק וחוכמה. היא גם נראתה לי אישה שבירה. אבל זה מהמעט שהצלחתי לקלוט ממנה כשהיו בינינו מפגשים כאלה ואחרים, באמצע שנות ה-70. לא ממש הכרתי אותה מקרוב".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם