הגיטריסט האגדי פאקו דה לוסיה הלך לעולמו
אבדה גדולה לעולם המוזיקה: גיטריסט העל פאקו דה לוסיה מת מהתקף לב בגיל 66. הוא גרם לפלמנקו האנדלוסי המסורתי להתכתב עם זרמים מודרניים של ג'אז ופיוז'ן וייזכר לא מעט גם בזכות שיתוף הפעולה הפורה עם אל דימיולה וג'ון מקלפלין
דה לוסיה נולד באנדלוסיה, ספרד, בשנת 1947 בשם פרנסיסקו סנשס גומס. אחד הפרויקטים הזכורים והמוערכים בקריירה המוזיקלית שלו הוא שיתוף הפעולה עם הגיטריסטים אל דמיולה וג'ון מקלפלין, איתם הוציא שלושה אלבומים בשנות השמונים והתשעים שזכו להצלחה אדירה.
עוד בתרבות:
הדג נחש: תנו לעשן סמים בשקט
הגמר של גולסטאר הוריד את הסדרה ליגה
האזינו: שיר חדש לאריק איינשטיין
כאחד שנולד וגדל בחבל אנדלוסיה שבספרד, כצעיר מבין חמשת ילדיו של גיטריסט פלמנקו ואם ממוצא פורטוגזי, לא פלא שדה לוסיה הנער התעניין בנגינה על גיטרה והתעמק בפלמנקו מסורתי קלאסי תחילה. הקריירה שלו נסקה כאשר הוא הקליט, בשנות ה-70, לא פחות מעשרה אלבומים עם זמר הפלמנקו הנודע קמרון דה לה איסלה. בין הקטעים הידועים שלהם אז: "ריו אנצ'ו", "אנטרה דוס אגואס", "לה ברוסה" ועוד.
אז החלו שיתופי הפעולה שלו עם דימיולה, מקלפלין ולארי קוריל, שהפכו אותו למוכר יותר גם מחוץ לגבולות ספרד, ובהדרגה הוא הפך לשם עולמי, גם בזכות העובדה שפיתח סוג של פלמנקו מודרני, קלאסי מצד אחד, אבל כזה המתכתב גם עם ג'אז, מוזיקה אתנית ועוד.
ב-1981 הוא הקים את הרכבו ""Paco de Lucia Sextet, יחד עם אחיו, פפה דה לוסיה הזמר ורמון דה אלגרסירס הגיטריסט. הם שיתפו פעולה, בין היתר, עם פסנתרן הג'אז צ'יק קוריאה, והחיבור הניב ב-1990 אלבום משותף, "Zyryab".
ב-1983 הוא הופיע וניגן בסרטו של קרלוס סאורה "כרמן", ואף היה מועמד לפרס האוסקר הבריטי על הפסקול שחיבר לסרט זה. מאמצע שנות ה-200 הוא החל לצמצם את פעילות הבמה שלו, הופיע רק במספר קונצרטים בשנה, בעיקר בספרד, גרמניה ובפסטיבלים גדולים הנערכים ברחבי אירופה. הוא נפטר בגיל 66 בעת חופשה משפחתית במקסיקו, מדינה בה חי חמש שנים בתפר שבין שנות ה-90 ל-2000, בטרם חזר לספרד ב-2003.
מה ששם אותו על המפה היה האלבום "Friday Night in San Francico", פאקו דה לוצ'יה היה אחת מצלעות "השילוש הקדוש" שכלל גם את ג'ון מקלפלין ואל ד'ימיולה, שלושה גיטריסטים ענקיים שהגיעו לשיאם האמנותי והמסחרי באלבום הופעה משותף.
אז בעצם התחלתי לחקור את פועלו של לוסיה, כמו גם של האחרים, וחבריהם לסצנת הקרוס-אובר/ ג'אז, עמם נמנה בין היתר ההרכב Return to Forever, שהתמזל מזלי לצפות בהופעתו במועדון ה"פלדיום" ברחוב 14. דה לוסיה-דימיולה-מקלפלין הוציאו לאחר מכן עוד אלבום, "Passion Grace & Fire" (1983) וסיבובי ההופעות שלהם באותה תקופה שברו קופות.
ב-2004, לקראת בואו לארץ של דימיולה, הזכרתי לו את סיבוב האיחוד שהשלושה ערכו ב-1996, ושאלתי אם יש סיכוי לעוד איחוד. דמיולה קצת צינן את ההתלהבות האופורית-אידילית שלי. "אני לא יודע מה לומר. לחבר שוב שלושה אנשים עם אגואים כל כך גדולים זה מאוד קשה", הסביר. "הייתי רוצה שזה יקרה שוב, אבל אני לא חושב שיש סיכוי גדול. סדרת המופעים שעשינו אז לא הייתה כל כך מהנה. זה היה יותר כמו מאבק כוחות. בהתחלה זה עוד היה פנטסטי, תחרותי אבל מפרה, אבל בהמשך צצו כל מיני בעיות אישיות בתוך ההרכב וזה כבר לא עבד כמו שצריך".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם